ארבע שנות מאסר בפועל נגזרו על מוחמד ג'ת (ג'ון אלן), תושב חיפה, שהורשע כי שיכנע אנשים לתרום את כליותיהם תמורת תשלום. הרכב השופטים אב"ד השופט
יצוין כי זוהי הפעם הראשונה בישראל שבה נידונים עבריינים בעבירות של סחר באיברים.
על-פי כתב האישום, פרסם הנאשם ג'ון אלן החל בשנת 2006 מודעות בשפה הערבית בעיתונים "פנורמה" ו"כל אל ערב" לאיתור בני אדם על מנת לסחור בהם לשם קצירת כלייתם. המודעה פורסמה באופן כוללני, ונאמר בה "דרוש – תורם כליה מכל סוג דם – סוג הדם אינו חשוב – פרס כספי לכל תקופת ההחלמה – ד"ר מוחמד טל' 4423827-054".
ד"ר מוחמד שאליו הפנתה המודעה אינו אלא ג'ון אלן, אשר התחזה כרופא והשתמש בתואר ד"ר אף על פי שאין לו כשירות לעסוק ברפואה. בחלק מהמקרים סייע הנאשם מס' 2 חסן זחאלקה, אשר התגורר בתקופה הרלוונטית בדירה ששכר מג'ון אלן.
אף שהמודעה הייתה מנוסחת בצורה תמימה לכאורה, חיפשו הנאשמים בני אדם חסרי הגנה ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך, אשר עקב חולשתם, בין שכלית ובין נפשית, ותנאי חייהם הקשים, הסכימו לקצירת כליה תמורת הבטחה לתשלום כספי זעום ולא הוגן.
נטען כי הנאשמים הצליחו במימוש מזימתם, ותוך ניצולם של הקרבנות והפעלת אמצעים פסולים כנגדם הכוללים לחץ פסיכולוגי, מצגי מרמה והטעיה, שכנעו את הקרבנות לשתף פעולה ולהסכים לביצוע ניתוחי קצירת הכליה. בכתב האישום שבו הודו הנאשמים נטען כי הנאשמים הונו את הקרבנות וקיבלו את הסכמתם לביצוע ניתוחי קצירת הכליה מבלי שמסרו להם את כל המידע הרפואי הנדרש, מבלי שהוסברו להם הסיכונים הגופניים והנפשיים הכרוכים בכך, מבלי שהוסברו להם תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים בניתוח, לרבות סיכוני ההרדמה, זיהומים, הפרעות לבביות וכדומה, מבלי שהקרבנות הבינו והפנימו את התהליך לקצירת האיברים ומשמעותו, מבלי שנבדקה כשירותם הנפשית והגופנית של הקרבנות לעבור את התהליך, ומבלי שהוסבר להם מהותו של הטיפול שיידרש מהם ועל אורח החיים לאחר הניתוח.
לאחר שהנאשמים הצליחו לשכנע את קרבנותיהם, וערכו להם שורה של בדיקות התאמה רפואיות לעניין סוג הדם ותפקוד הכליות, העבירו את הקרבנות לאוקראינה, לידי ד"ר מיכאל זיס על מנת שזה ייטול את כליותיהם. בעבור חלקו בעסקה קיבל ג'ון אלן סכומי כסף נכבדים מד"ר זיס – הכול מבלי שהקרבנות יודעים על מהות ומשמעות העסקה שבין ג'ון אלן לבין ד"ר זיס. ד"ר זיס איתר חולים הזקוקים להשתלת כליה בגופם וגבה מהם סכומים הנעים בין 125,000 דולר ל-135,000 דולר עבור כל השתלת כליה. רק לאחר קצירת הכליה גילו הקרבנות כי הנאשמים סחרו בהם ורימו אותם באשר למשמעות הניתוח ולהשלכותיו ולתמורה הכספית שהובטחה להם.
כתב האישום כולל 5 אישומים המפרטים את פעולותיהם של הנאשמים בנוגע לחמישה קרבנות שונים.
הרכב השופטים ציין כי "לאחר ששקלנו את הטענות השונות ובחנו את שיקולי התביעה להשגת הסדר טיעון, הגענו למסקנה כי אין מקום להתערב בו וכי יש לאמצו. מדובר בתיק מורכב ביותר הן מהפן העובדתי והן מהפן המשפטי. הקשיים הנטענים בפרשנות הוראת החוק בנוגע לסחר בבני אדם לצורך נטילת איברים פורטו על-ידינו בהחלטת הביניים מיום 25.11.2007, ואין צורך לחזור עליהם. די אם נאמר כי עד כה טרם פורשו בפסיקה רכיבי העבירה האמורה, וייתכנו גישות שונות לפרשנות. בהיעדר פרשנות ברורה לסעיף עלולים הצדדים להיגרר להבאת ראיות רבות ומורכבות. יש להביא גם בחשבון את העובדה כי הנאשמים הגיעו להסדר בתחילת הדיון. גם העובדה שד"ר זיס עדיין עצור וחקירתו טרם הסתיימה באוקראינה היא בעלת חשיבות. אמנם דחינו את בקשת הנאשמים לבצע חיקור דין כבר בשלב הזה, אך ייתכן שבשלבים מאוחרים יותר עם סיום חקירתו של ד"ר זיס והעברת חומר החקירה לנאשמים היה מקום לאפשר להם להביא ראיות נוספות. אין גם ספק כי חלק מהעדים בכל הנוגע לניתוחים שבוצעו בקרבנות אינם מישראל, וניהול ההליך עלול היה להיות כרוך בקשיים מעשיים רבים. העובדה שסוכם גם על פיצוי לקרבנות, אף כי הפיצוי אינו מכסה את כל נזקיהם וסבלם, ראויה לציון כשיקול לאישור הסדר הטיעון, במיוחד כאשר סכום הפיצוי כבר הופקד בקופת בית המשפט".
הרכב השופטים ציין איפוא , כי לאור כל האמור ואף על פי שהעונשים שהצדדים הסכימו כי יש להטיל על הנאשמים אינם חמורים ויש בהם הקלה משמעותית, נראה לו כי במכלול השיקולים שפורטו על-ידי הצדדים, אין מקום לסטות מההסדר, וכי העונשים המוסכמים נכללים במסגרת האיזון הראוי בין האינטרסים השונים.