אתר הג'יהאד האסלאמי "פלשתין אל-יום" מפרסם לראשונה עדות של עד ראייה לחטיפתו של החייל הישראלי גלעד שליט ביוני 2006. עד הראיה, ששמו לא נמסר, מספר כי הבחין בכוויות על ידיו ובפניו של גלעד, אך לא ראה דימום משמעותי. להלן תרגום דבריו של עד הראייה:
"זה היה לילה שקט כמו לילות אחרים היורדים על הרצועה באזור הגבול. ואולם, נראה כי שעות הלילה לא תהיינה שקטות. קולות של ירי החלו להישמע בשעות הבוקר המוקדמות בנוסף לשאון פיצוצים חזק שזעזע את העמדה הצבאית הישראלית הנמצא סמוך למעבר כרם שלום מזרחית לרפיח".
"וכאשר הלכו ונדמו קולות הירי יצאתי אל גינת ביתי לראות מה קרה. חשבתי כי ההתנגדות הפלשתינית שיגרה כמנהגה פצצות לעבר ההתנחלויות הישראליות. תחושת של מתל וחשש הטרידה אותי. אני מתגורר לבדי בבית גדול וחששתי שהמצב יתפתח ותהיה פלישה ישראלית חדשה לאזור".
"ובעוד אני מביט בחטף מעת לעת מחלון הבית אני שומע קולות של "אללה אכבר" וקריאות שבח לאללה המרעידות את הרחבה המקיפה את הבית שלי. רק לפני רגע הבנתי שהיו עימותים בין החיילים הישראלים הנמצאים על מגדל התצפית לבין אנשי ההתנגדות, אשר נהגו להפציץ את העמדה בפצצות ובטילים ולפתע אני מרגיש משהו מוזר שיש משימה או פעולה המתרחשת באזור".
"לאחר שיצאתי לגינת הבית, ידעתי שאלה היו תנועות חריגות של החמושים ומשגרי פצצות המרגמה והן נעות קדימה ונסוגות לסירוגין. היו אלה דקות ספורות בלבד עד אשר שקטה חזית העמדה הישראלית הסמוך. ועדיין נשמעו קולות הפיצוצים החזקים, כפי הנראה היו אלה קולות פצצות המרגמה והטילים. לאחר מכן, הבחנתי באנשים ההולכים לפני גינת הבית. שמעתי בתחילה צעקות לעזרה של אנשי ההתנגדות. פניתי ישירות אליהם וראיתי שלושה חמושים לבושים מדים סמי צבאיים ועימם פצוע".
"מיהרתי אליהם כדי להגיש סיוע. הפצוע היה כמו מעולף ונראו עליו סימני כוויות ודם בידיו ובפניו. בתחילה חשבתי שמדובר באחד הלוחמים שנטלו חלק בפעולה נגד העמדה הנזכרת וארש נפצע במהלך הקרב. ואולם החמושים אשר נשאו אותו מנעו ממני להגיש לו מים וליתר דיוק מלהתקרב אליו לאור הסכנה שבכך וקוצר הזמן. התעקשתי להתקרב אליהם וראיתי, כי צבע עורו של הצעיר לבן ונראה שהוא עייף ומותש. חמלתי עליו והתחלתי לצעוק ולצרוח. אחד החמושים הורה לי לשתוק ואמר לי שהפצוע אינו לוחם פלשתיני, אלא חייל ישראלי. הרגשתי פחד והתרחקתי מהמקום, אליו הגיעה במהירות מכונית שהסיעה את החמושים והפצוע הישראלי. אני חושב שהפצעים היו כוויות וחבלות בחלק העליון הגוף של אותו צעיר, אבל לא ראיתי דם רב".
"זה היה לילה שקט כמו לילות אחרים היורדים על הרצועה באזור הגבול. ואולם, נראה כי שעות הלילה לא תהיינה שקטות. קולות של ירי החלו להישמע בשעות הבוקר המוקדמות בנוסף לשאון פיצוצים חזק שזעזע את העמדה הצבאית הישראלית הנמצא סמוך למעבר כרם שלום מזרחית לרפיח".
"וכאשר הלכו ונדמו קולות הירי יצאתי אל גינת ביתי לראות מה קרה. חשבתי כי ההתנגדות הפלשתינית שיגרה כמנהגה פצצות לעבר ההתנחלויות הישראליות. תחושת של מתל וחשש הטרידה אותי. אני מתגורר לבדי בבית גדול וחששתי שהמצב יתפתח ותהיה פלישה ישראלית חדשה לאזור".
"ובעוד אני מביט בחטף מעת לעת מחלון הבית אני שומע קולות של "אללה אכבר" וקריאות שבח לאללה המרעידות את הרחבה המקיפה את הבית שלי. רק לפני רגע הבנתי שהיו עימותים בין החיילים הישראלים הנמצאים על מגדל התצפית לבין אנשי ההתנגדות, אשר נהגו להפציץ את העמדה בפצצות ובטילים ולפתע אני מרגיש משהו מוזר שיש משימה או פעולה המתרחשת באזור".
"לאחר שיצאתי לגינת הבית, ידעתי שאלה היו תנועות חריגות של החמושים ומשגרי פצצות המרגמה והן נעות קדימה ונסוגות לסירוגין. היו אלה דקות ספורות בלבד עד אשר שקטה חזית העמדה הישראלית הסמוך. ועדיין נשמעו קולות הפיצוצים החזקים, כפי הנראה היו אלה קולות פצצות המרגמה והטילים. לאחר מכן, הבחנתי באנשים ההולכים לפני גינת הבית. שמעתי בתחילה צעקות לעזרה של אנשי ההתנגדות. פניתי ישירות אליהם וראיתי שלושה חמושים לבושים מדים סמי צבאיים ועימם פצוע".
"מיהרתי אליהם כדי להגיש סיוע. הפצוע היה כמו מעולף ונראו עליו סימני כוויות ודם בידיו ובפניו. בתחילה חשבתי שמדובר באחד הלוחמים שנטלו חלק בפעולה נגד העמדה הנזכרת וארש נפצע במהלך הקרב. ואולם החמושים אשר נשאו אותו מנעו ממני להגיש לו מים וליתר דיוק מלהתקרב אליו לאור הסכנה שבכך וקוצר הזמן. התעקשתי להתקרב אליהם וראיתי, כי צבע עורו של הצעיר לבן ונראה שהוא עייף ומותש. חמלתי עליו והתחלתי לצעוק ולצרוח. אחד החמושים הורה לי לשתוק ואמר לי שהפצוע אינו לוחם פלשתיני, אלא חייל ישראלי. הרגשתי פחד והתרחקתי מהמקום, אליו הגיעה במהירות מכונית שהסיעה את החמושים והפצוע הישראלי. אני חושב שהפצעים היו כוויות וחבלות בחלק העליון הגוף של אותו צעיר, אבל לא ראיתי דם רב".