מחברי דו"ח מיוחד שנעשה ביוזמת מרכז הנגב לפיתוח אזורי באוניברסיטת בן-גוריון והמכללה האקדמית ספיר קובעים כי על הצבא להפוך את העתקת מחנות הצבא לעיר הבה"דים (בסיסי ההדרכה של צה"ל) בדרום למהלך אמיתי של שיתוף הציבור. לטענתם תמיכתם של מספר ראשי רשויות בנגב במהלך, איננה ערובה להסכמה כללית בו. "מהלך של שיתוף הציבור יבהיר את הציפיות השונות, הסייגים, היתרונות והחסרונות של פרויקט העתקת המחנות". כמו כן קבעו כי על הצבא והממשלה לסגת מן האסטרטגיה של הצהרות על חשיבות המהלך לפיתוח הנגב. הקהילות בנגב שבעות מהבטחות כאלו, והן פיתחו חשדנות כלפיהן. יש להבהיר במהלך של שיתוף הציבור את היתרונות והחסרונות של המהלך.
מחברי הדו"ח המדובר הם ד"ר יגיל לוי מאוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר ארז צפדיה ממכללת ספיר וד"ר עמירם אורן ממכון ון ליר. ממצאי הדו"ח, הקרוי "דרמת ההדממה-העברת מחנות הצבא אל מטרופולין באר שבע מנקודת מבט אזרחית", יוצגו היום (יום שני) בכנס על ירידת הצבא לדרום, שמארגן המכון הישראלי לדמוקרטיה בבסיס נבטים.
מחברי הדו"ח מתריעים כי מן הראוי לכרוך את פרויקט העתקת המחנות עם פתרון בעיות בוערות בנגב, כפי שהדבר נעשה עתה ביחס לרמת חובב. בראש ובראשונה סוגיית הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים: על התוכנית להציע פתרון שיהיה מקובל על הבדואים, ולא לנסות לדחוק אותם אל עיירות הקבע או להמשיך את ההתעלמות מהם. לטענתם, התוכנית צריכה גם לכלול פתרון למצוקה הכלכלית של חלק מישובי הנגב (בדואים וערי פיתוח) באמצעות כריכת הקמת המחנות עם פיתוח תשתיות ביישובים אלה; לשיטתם, שיתוף הציבור וכריכת מהלך העתקת המחנות עם פתרון בעיות בוערות בנגב, הם ערובה למימוש מהלך העתקת המחנות.
"המאבק בעניין רמת חובב ועיר הבה"דים" כותבים המחברים "הוא יריית הפתיחה למאבקים רבים סביב התוכניות להעתקת מחנות צבא אל הנגב. החברה בנגב איננה הומוגנית, היא מובדלת זו מזו בדרישותיה, ערכיה והאמצעים שעומדים לרשותה, כך שכל קהילה קוראת באופן שונה את פרויקט העתקת המחנות ומציבה דרישות שונות בנוגע לפרויקט; למרות הדימוי החיובי שמנסה הצבא והממשלה להקנות להעתקת המחנות, חלק מן הקהילות והארגונים הפועלים בנגב ספקניים ביחס אליו. ספקות אלו יתורגמו במהרה למעשים; התנגדויות לפרויקט עשויות לעכב את ביצועו (כפי שלמדנו מצו עצירת ביצוע העבודות בעיר הבה"דים), ואף להכשיל את המהלך כולו".
מחברי הדו"ח המדובר הם ד"ר יגיל לוי מאוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר ארז צפדיה ממכללת ספיר וד"ר עמירם אורן ממכון ון ליר. ממצאי הדו"ח, הקרוי "דרמת ההדממה-העברת מחנות הצבא אל מטרופולין באר שבע מנקודת מבט אזרחית", יוצגו היום (יום שני) בכנס על ירידת הצבא לדרום, שמארגן המכון הישראלי לדמוקרטיה בבסיס נבטים.
מחברי הדו"ח מתריעים כי מן הראוי לכרוך את פרויקט העתקת המחנות עם פתרון בעיות בוערות בנגב, כפי שהדבר נעשה עתה ביחס לרמת חובב. בראש ובראשונה סוגיית הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים: על התוכנית להציע פתרון שיהיה מקובל על הבדואים, ולא לנסות לדחוק אותם אל עיירות הקבע או להמשיך את ההתעלמות מהם. לטענתם, התוכנית צריכה גם לכלול פתרון למצוקה הכלכלית של חלק מישובי הנגב (בדואים וערי פיתוח) באמצעות כריכת הקמת המחנות עם פיתוח תשתיות ביישובים אלה; לשיטתם, שיתוף הציבור וכריכת מהלך העתקת המחנות עם פתרון בעיות בוערות בנגב, הם ערובה למימוש מהלך העתקת המחנות.
"המאבק בעניין רמת חובב ועיר הבה"דים" כותבים המחברים "הוא יריית הפתיחה למאבקים רבים סביב התוכניות להעתקת מחנות צבא אל הנגב. החברה בנגב איננה הומוגנית, היא מובדלת זו מזו בדרישותיה, ערכיה והאמצעים שעומדים לרשותה, כך שכל קהילה קוראת באופן שונה את פרויקט העתקת המחנות ומציבה דרישות שונות בנוגע לפרויקט; למרות הדימוי החיובי שמנסה הצבא והממשלה להקנות להעתקת המחנות, חלק מן הקהילות והארגונים הפועלים בנגב ספקניים ביחס אליו. ספקות אלו יתורגמו במהרה למעשים; התנגדויות לפרויקט עשויות לעכב את ביצועו (כפי שלמדנו מצו עצירת ביצוע העבודות בעיר הבה"דים), ואף להכשיל את המהלך כולו".