וועדת חוץ וביטחון קיימה דיון פתוח כחלק מתהליך ההכנה לקריאה ראשונה בעניין חוק המועצה לביטחון לאומי, מטרת הצעת החוק היא לעגן את מעמדה של המל"ל ולהפוך אותה לגוף מטה ביטחוני-מדיני משמעותי שיעבוד לצידו של ראש הממשלה, כלקח מכשלי מלחמת לבנון השנייה.
על פי הצעת החוק, אותה הגישה חברת הכנסת עמירה דותן (קדימה), חברת ועדת חוץ וביטחון, ראש המטה ביטחוני-מדיני של ראש הממשלה יעמוד במוקד קבלת ההחלטות ויהווה חוליה מרכזית בשרשרת קבלת ההחלטות הממשלה בתחום החוץ והביטחון.
לדיון הוזמנו שלושה מומחים להביע את דעתם בנושא: ראש המל"ל תא"ל (מיל.) ארדיטי, פרופ' עוזי ארד והעיתונאי עופר שלח. יו"ר וועדת חוץ וביטחון ח"כ צחי הנגבי שפתח את הדיון אמר, כי החוק נוצר בעקבות המלצות ועדת שחק שהמליצה על הענקת סמכות חקיקתית ברורה למל"ל, כתוצאה מדו"ח וינוגרד שתמך בכך לאורך כל הדרך.
יוזמת החוק, ח"כ עמירה דותן אמרה כי הרגע המכונן לחקיקת החוק הגיע מבחינתה "בשעה שראיתי את הפער בין החוויות שעברנו כולנו במלחמת לבנון השנייה לבין תמונת המצב בשטח בכל הקשור לאופן קבלת ההחלטות".
"בעזרת חבריי ניסינו לתת מענה הן בפן המעשי והן בפן המתקן על מנת לאפשר למקבלי ההחלטות להישען על ידע מתוכלל ומנומק. אני רואה בעיניי רוחי מטה לביטחון לאומי שיהיה קרוב לאוזנו של ראש הממשלה ושיזכה לקרבתו. אני תקווה כי העבודה במטה תקדם חשיבה עצמאית, יצירתית ו"מחוץ לקופסא". הגיע העת שנצביע על החוק הזה ונעביר אותו על מנת שיחייב את ממשלת ישראל".
ראש המל"ל הוסיף וחשף כי בחודש ינואר 2008 יקום חדר מצב שיעדכן בשוטף את ראש הממשלה בענייני הביטחון הלאומי, פרופ' עוזי ארד הוסיף כי רק בישראל שסדר יומה עמוס בנושאי חוץ וביטחון נעדר שנים רבות גוף כזה. "הפונקציה לא היתה קיימת כי מנגנונים רבים הכשילו את הקמת המל"ל. אין ספק כי חקיקה תסייע רבות לשיפור מעמדה של המל"ל".
העיתונאי עפר שלח ציין כי "המהות הישראלית של התנהלות הדברים יוצרת מצב לפיו ראשי ממשלה בישראל מעדיפים שלא לעבוד עם ראשי המל"ל, ולכן ללא חקיקה הדברים לא יתוקנו ולא ימומשו כהלכה".
"המציאות הנוכחית היא כאוטית, כמו גם המודיעין, שכן הערכת אמ"ן השנתית שנויה במחלוקת בעקבות אי מעורבות ושיתוף של גוף חיצוני שאמור לסייע לתכלל את הדברים כפי שמתרחש למשל בארה"ב".
על פי הצעת החוק, אותה הגישה חברת הכנסת עמירה דותן (קדימה), חברת ועדת חוץ וביטחון, ראש המטה ביטחוני-מדיני של ראש הממשלה יעמוד במוקד קבלת ההחלטות ויהווה חוליה מרכזית בשרשרת קבלת ההחלטות הממשלה בתחום החוץ והביטחון.
לדיון הוזמנו שלושה מומחים להביע את דעתם בנושא: ראש המל"ל תא"ל (מיל.) ארדיטי, פרופ' עוזי ארד והעיתונאי עופר שלח. יו"ר וועדת חוץ וביטחון ח"כ צחי הנגבי שפתח את הדיון אמר, כי החוק נוצר בעקבות המלצות ועדת שחק שהמליצה על הענקת סמכות חקיקתית ברורה למל"ל, כתוצאה מדו"ח וינוגרד שתמך בכך לאורך כל הדרך.
יוזמת החוק, ח"כ עמירה דותן אמרה כי הרגע המכונן לחקיקת החוק הגיע מבחינתה "בשעה שראיתי את הפער בין החוויות שעברנו כולנו במלחמת לבנון השנייה לבין תמונת המצב בשטח בכל הקשור לאופן קבלת ההחלטות".
"בעזרת חבריי ניסינו לתת מענה הן בפן המעשי והן בפן המתקן על מנת לאפשר למקבלי ההחלטות להישען על ידע מתוכלל ומנומק. אני רואה בעיניי רוחי מטה לביטחון לאומי שיהיה קרוב לאוזנו של ראש הממשלה ושיזכה לקרבתו. אני תקווה כי העבודה במטה תקדם חשיבה עצמאית, יצירתית ו"מחוץ לקופסא". הגיע העת שנצביע על החוק הזה ונעביר אותו על מנת שיחייב את ממשלת ישראל".
ראש המל"ל הוסיף וחשף כי בחודש ינואר 2008 יקום חדר מצב שיעדכן בשוטף את ראש הממשלה בענייני הביטחון הלאומי, פרופ' עוזי ארד הוסיף כי רק בישראל שסדר יומה עמוס בנושאי חוץ וביטחון נעדר שנים רבות גוף כזה. "הפונקציה לא היתה קיימת כי מנגנונים רבים הכשילו את הקמת המל"ל. אין ספק כי חקיקה תסייע רבות לשיפור מעמדה של המל"ל".
העיתונאי עפר שלח ציין כי "המהות הישראלית של התנהלות הדברים יוצרת מצב לפיו ראשי ממשלה בישראל מעדיפים שלא לעבוד עם ראשי המל"ל, ולכן ללא חקיקה הדברים לא יתוקנו ולא ימומשו כהלכה".
"המציאות הנוכחית היא כאוטית, כמו גם המודיעין, שכן הערכת אמ"ן השנתית שנויה במחלוקת בעקבות אי מעורבות ושיתוף של גוף חיצוני שאמור לסייע לתכלל את הדברים כפי שמתרחש למשל בארה"ב".