"אנו מביטים היום בהערצה ובחרדת-קודש למול קיום המצוות בהידורן, בתנאים הכל-כך קשים, של הקדושים הי"ד שנספו בשואה, אך הם עצמם לא ראו בכך כל פעולה חריגה ויוצאת-דופן, אלא כחובה וכזכות המובנות מאליהן" כך אמר הרב ישכר פרנקנטהל, ראש עיריית בני-ברק בערב לציון יום עשרה בטבת כזכר לקדושי השואה, שהתקיים באולם בית-הספר בית-יעקב זכרון-מאיר. הערב התקיים תחת הסיסמא "והיתה השירה הזאת לעד", ע"י היחידה לטיפול בזקן ויחידת ההתנדבות באגף לשירותים חברתיים של העירייה, בשיתוף האגודה למען הזקן וגנזך קידום השם.
לדברי המארגנים, הכינוס, בו נטלו חלק מאות מתושבי העיר, נועד לתת לדור הצעיר, אשר לא ידע, שמץ כלשהוא מאותם ימים נוראים ומאותם יהודים גדולים שהלכו לכבשנים ובפיהם "שמע ישראל" ו"אני מאמין".
הרב ישכר פרנקנטהל, ראש העיר העלה סיפורים מבית הוריו, פליטי השואה שהיו חדורי אמונה לוהטת גם בימי התופת ולאחריה וציין את האברכים והצעירים שביקשו לשמר את צורתם היהודית ולהקפיד על חיי תורה ומצוות חרף כל הנגישות והרדיפות. הוא הוסיף, כי תפקידם של כינוסים מסוג זה הוא לא לחקור בגורמי השואה שהינם תחומים שמעל לשכל האנושי ולהבנת בשר ודם, אלא ללמד לדור הצעיר את גבורת הרוח והנפש של אבותיהם ואבות ואבותיהם שעוז הרוח היהודית לא חדל מהם בשום מצב ובשום זמן.
הרב אליהו דדון, סגן רה"ע וראש האגף לשירותים חברתיים ציין, כי שומה עלינו לזכור ולהזכיר יום-יום ושעה-שעה את המעשים המפלצתיים שביצעו אותם בני תרבות, כביכול, שאינם ראויים לתואר אדם, ומשום כך כה חשובים כינוסים כאלו ביחוד לנוכח אלו המבקשים להכחיש ולהשכיח את זכר השואה.
הרב דוד סקולסקי, מנכ"ל גנזך "קידוש השם" סיפר על פעולתו העניפה של הגנזך בהקמת מאגר מידע לדורות, תוך שימת דגש על קיום הרוח היהודית גם בשעות ובתנאים קשים ביותר. הוא סיפר על תכנית הגנזך להקים מוזיאון לזכר השואה ופנה לציבור שבידיו חפצים או תמונות לתרמם לגנזך. הרב סקולסקי ריגש את הנוכחים כאשר הציג תפילין כשרות, בגודל של 1 ס"מ על 1 ס"מ שניתנו לגנזך ע"י נכד שקיבלן מסבו. תפילין אלו הונחו על ראשו של מוזלמן במחנה שהבין שסופו מתקרב ולא ויתר על הנחת תפילין.
בכינוס הוקרן סרט על החזן ר' בן ציון מושקוביץ בימי השואה, שהופק ע"י גנזך קידוש השם. החזן העולמי ר' חיים אליעזר הרשטיק ובנו הזמר הנודע ר' ישראליק השמיעו, במשך למעלה משעה, קטעי חזנות ושירה והודאה מהימים שלפני מלחמת העולם השניה ומתקופת המלחמה, וריגשו את הקהל בהופעתם. דברי קישור מרתקים על קטעי השירה והחזנות השמיע הרב אברהם בקנרוט, מנצח וחוקר בנושא מוזיקה חסידית.
דברי פתיחה השמיע אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה שהדגיש כי למרות שחלפו רק כ-60 שנה מהשואה יש המתחייחסים אליה כאילו היתה לפני למעלה מ-600 שנה.
לדברי המארגנים, הכינוס, בו נטלו חלק מאות מתושבי העיר, נועד לתת לדור הצעיר, אשר לא ידע, שמץ כלשהוא מאותם ימים נוראים ומאותם יהודים גדולים שהלכו לכבשנים ובפיהם "שמע ישראל" ו"אני מאמין".
הרב ישכר פרנקנטהל, ראש העיר העלה סיפורים מבית הוריו, פליטי השואה שהיו חדורי אמונה לוהטת גם בימי התופת ולאחריה וציין את האברכים והצעירים שביקשו לשמר את צורתם היהודית ולהקפיד על חיי תורה ומצוות חרף כל הנגישות והרדיפות. הוא הוסיף, כי תפקידם של כינוסים מסוג זה הוא לא לחקור בגורמי השואה שהינם תחומים שמעל לשכל האנושי ולהבנת בשר ודם, אלא ללמד לדור הצעיר את גבורת הרוח והנפש של אבותיהם ואבות ואבותיהם שעוז הרוח היהודית לא חדל מהם בשום מצב ובשום זמן.
הרב אליהו דדון, סגן רה"ע וראש האגף לשירותים חברתיים ציין, כי שומה עלינו לזכור ולהזכיר יום-יום ושעה-שעה את המעשים המפלצתיים שביצעו אותם בני תרבות, כביכול, שאינם ראויים לתואר אדם, ומשום כך כה חשובים כינוסים כאלו ביחוד לנוכח אלו המבקשים להכחיש ולהשכיח את זכר השואה.
הרב דוד סקולסקי, מנכ"ל גנזך "קידוש השם" סיפר על פעולתו העניפה של הגנזך בהקמת מאגר מידע לדורות, תוך שימת דגש על קיום הרוח היהודית גם בשעות ובתנאים קשים ביותר. הוא סיפר על תכנית הגנזך להקים מוזיאון לזכר השואה ופנה לציבור שבידיו חפצים או תמונות לתרמם לגנזך. הרב סקולסקי ריגש את הנוכחים כאשר הציג תפילין כשרות, בגודל של 1 ס"מ על 1 ס"מ שניתנו לגנזך ע"י נכד שקיבלן מסבו. תפילין אלו הונחו על ראשו של מוזלמן במחנה שהבין שסופו מתקרב ולא ויתר על הנחת תפילין.
בכינוס הוקרן סרט על החזן ר' בן ציון מושקוביץ בימי השואה, שהופק ע"י גנזך קידוש השם. החזן העולמי ר' חיים אליעזר הרשטיק ובנו הזמר הנודע ר' ישראליק השמיעו, במשך למעלה משעה, קטעי חזנות ושירה והודאה מהימים שלפני מלחמת העולם השניה ומתקופת המלחמה, וריגשו את הקהל בהופעתם. דברי קישור מרתקים על קטעי השירה והחזנות השמיע הרב אברהם בקנרוט, מנצח וחוקר בנושא מוזיקה חסידית.
דברי פתיחה השמיע אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה שהדגיש כי למרות שחלפו רק כ-60 שנה מהשואה יש המתחייחסים אליה כאילו היתה לפני למעלה מ-600 שנה.