יותר משישים שנה אחרי שנרצח בידי אנשי הבולשת הבריטית בת"א, תחלוק האוניברסיטה העברית כבוד לאחד מראשוני תלמידיה: אברהם שטרן, שבכינויו המחתרתי כמפקד הלח"י נודע כ"יאיר".
במלאת מאה שנה בדיוק להולדתו של "יאיר", יערכו בקרוב בארץ שורת אירועי תרבות וימי עיון, כמו גם אזכרה ממלכתית וישיבה חגיגית בכנסת. האוניברסיטה העברית, בה למד "יאיר" בשנות העשרים והשלושים, תקדיש מחר, יום שני, יום עיון לשירי המחתרת שכתב ולהשפעה של הלאומיות והתרבות הקלאסית עליו.
בין היתר ירצו הפרופ' ישראל ברטל, דיקן הפקולטה למדעי הרוח, הפרופ' יוסף גייגר מהאוניברסיטה העברית, ד"ר אלה באואר מאוניברסיטת חיפה, וחוקרת שירה והספרות הד"ר יאירה גינוסר.
ביום העיון יעסוק גם הד"ר אודי לבל בהתנגדות הממשלתית בעבר להנצחת יאיר וחבריו ללח"י, מחיקתם ומחיקת כל זכר לפעולותיהם לסילוק השלטון הבריטי מספרי ההיסטוריה הרשמיים של המדינה ומתוכניות הלימודים – והשינוי שחל בתופעה.
אבל המפגש המסעיר בכנס, יערך בסופו: עם הירצחו של יאיר, הונהגה מחתרת לח"י, ע"י צוות של שלושה: יצחק שמיר - לימים ראש הממשלה, נתן ילין-מור - לימים חבר כנסת ואיש השמאל, וד"ר ישראל אלדד - סופר פובליציסט ומנאמני ארץ ישראל השלמה. שלושת בניהם, התעשיין ואיש העסקים יאיר שמיר, איש המחשבים וההי-טק אלישע ילין מור, חבר הכנסת מהאיחוד הלאומי הפרופ' אריה אלדד, ואיש הטלוויזיה יאיר שטרן בנו של "יאיר", יספרו לראשונה כיצד כל אחד מהם, נטל ממורשת אביו את דרכו בחיים האישיים והציבוריים.
אברהם שטרן, משורר ולוחם חרות , נולד בסובלק שבפולין בי"ח בטבת תרס"ח, 23 בדצמבר 1907. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נדדו לרוסיה, ואחרי המהפכה הבולשביקית התחיל שטרן לנדוד חזרה לסובלק, שם המשיך ללמוד בגימנסיה העברית. עלה לארץ ישראל בשנת 1925, למד לימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים את לימודיו בהצטיינות ב-1932.
בהמלצת מוריו יצא להשלמת הדוקטורט באוניברסיטת פירנצה באיטליה אולם ב-1934 הפסיק את לימודיו לטובת המאמץ המלחמה בשלטון הבריטי בארץ-ישראל. היה ממייסדי האצ"ל וב-1940 פרש על רקע תביעתו להמשך המלחמה בשלטון הבריטי, וייסד את ארגון לח"י. ב-1942 הסתתר "יאיר" בדירת-גג בדרום תל-אביב, אולם נתגלה על-ידי הבריטים והוא נורה בכ"ה בשבט תש"ב, 12 בפברואר 1942. שיריו פורסמו בימי חייו בעיתונות המחתרתית, ולאחר מותו כונסו בספר.