ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) יזם הצעה לתיקון בחוק הגנת הצרכן, לפיו תוחמר הענישה בגין פרסום מידע מטעה על אריזת מזון. בדבריו ציין, כי "פורסם לפני כשנה תחקיר תקשורתי: האם הערך הקלורי המצוין על גבי אריזת מוצרי המזון אכן משקף את ערכו הקלורי האמיתי, או שמא יצרני המזון מזייפים ומטעים את הצרכנים. אני חושב שזה נושא חשוב אליבא דכל הדעות. והנה הממצאים של התחקיר היו מאוד מביכים, מעיקים ועצובים. אכן יצרני מזון מזייפים ומטעים את הצרכנים ללא בושה, תוך זלזול חמור בחוק, תוך עלבון לאינטלגנציה של הקונים".
ח"כ פרוש הוסיף, כי "בכל שמונת סוגי הלחם שנבדקו נמצאו יותר קלוריות מהמצוין באריזות, ומדובר בשיעורים שהגיעו לעודף קלורי של כ- 50%. ואם מישהו מפקפק אולי באמיתות התחקיר, עלי לציין שהוא נערך במעבדת מכון התקנים, גוף אמין לכל הדעות, והתחקיר בוצע בשיתוף עם המועצה הישראלית לצרכנות".
"זהו דבר מזעזע כאשר המאפיות צוחקות מהצרכנים, מטעות אותם, מספקות מידע מטעה. יש לכך היבט מוסרי וגם פלילי. אל נשכח שהלקוחות משלמים בעבור לחם קל מחיר שהוא לעתים יותר מפי שניים ממחיר לחם רגיל. הם מוכנים לשלם והם גם משלמים בפועל, מתוך הנחה שמספר הקלוריות נמוך בהשוואה ללחם רגיל. אני לא רוצה להשתמש במלים קשות, אבל במקרה זה נדמה לי שזה בלתי נמנע. מדובר בהונאה של ציבור תמים שסומך על המודפס על גבי האריזות, ציבור שסומך על אמינות המלה המודפסת על גבי האריזות, משום שהוא זקוק לחישוב הקלוריות מסיבות בריאותיות. כלומר, ההטעיה וההונאה המכוונת מהווה גורם סיכוני".
פרוש הדגיש, כי ביום כ"ז באייר התשנ"ג, 18 במאי 1993, פורסמו תקנות בריאות הציבור (סימון תזונתי – מזון), הקובעות הוראות בדבר הצורך בסימון תזונתי על אריזות מזון. "זה טוב, זה יפה, אבל אליה וקוץ בה. התקנות האלה אינן כוללות הוראות עונשין למי שעובר עבירה ומפרסם מידע מטעה. מוזר ככל שזה נשמע, זהו המצב. אין הוראות ענישה להטעיה, להונאה מהסוג שציינתי באריזות מזון של היצרנים".
זאת ועוד, סעיף (א)(4) בחוק הגנת הצרכן התשמ"ה-1981, קובע שעל היצרן לסמן את כמות המצרך ופירוט חומרי היסוד שמהם הוא מורכב. סעיף 23 בחוק קובע את הסנקציה כאשר העונש על העבירה לפי סעיף 17 לחוק הוא קל ביחס לעבירה של סעיפים אחרים. אם כן, התיקון שאני מציע בא להסדיר את המצב הקיים ולהחמיר את העונשים על הפרת ההוראות בסעיף 17 לחוק לעניין סימון טובין ואריזתם".
בסיום ביקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת התיקון הזאת לטובת הצרכנים, ללא הבדל. ועדת השרים לחקיקה התנגדה להצעת החוק, אולם בעקבות התערבות יו"ר הכנסת הגב' איציק והשר יצחק כהן, והסכמת ח"כ פרוש לשנות כמה סעיפים בהצעת החוק, הוסכם להביא את הצעת החוק להתייעצות נוספת בועדת השרים.
ח"כ פרוש הוסיף, כי "בכל שמונת סוגי הלחם שנבדקו נמצאו יותר קלוריות מהמצוין באריזות, ומדובר בשיעורים שהגיעו לעודף קלורי של כ- 50%. ואם מישהו מפקפק אולי באמיתות התחקיר, עלי לציין שהוא נערך במעבדת מכון התקנים, גוף אמין לכל הדעות, והתחקיר בוצע בשיתוף עם המועצה הישראלית לצרכנות".
"זהו דבר מזעזע כאשר המאפיות צוחקות מהצרכנים, מטעות אותם, מספקות מידע מטעה. יש לכך היבט מוסרי וגם פלילי. אל נשכח שהלקוחות משלמים בעבור לחם קל מחיר שהוא לעתים יותר מפי שניים ממחיר לחם רגיל. הם מוכנים לשלם והם גם משלמים בפועל, מתוך הנחה שמספר הקלוריות נמוך בהשוואה ללחם רגיל. אני לא רוצה להשתמש במלים קשות, אבל במקרה זה נדמה לי שזה בלתי נמנע. מדובר בהונאה של ציבור תמים שסומך על המודפס על גבי האריזות, ציבור שסומך על אמינות המלה המודפסת על גבי האריזות, משום שהוא זקוק לחישוב הקלוריות מסיבות בריאותיות. כלומר, ההטעיה וההונאה המכוונת מהווה גורם סיכוני".
פרוש הדגיש, כי ביום כ"ז באייר התשנ"ג, 18 במאי 1993, פורסמו תקנות בריאות הציבור (סימון תזונתי – מזון), הקובעות הוראות בדבר הצורך בסימון תזונתי על אריזות מזון. "זה טוב, זה יפה, אבל אליה וקוץ בה. התקנות האלה אינן כוללות הוראות עונשין למי שעובר עבירה ומפרסם מידע מטעה. מוזר ככל שזה נשמע, זהו המצב. אין הוראות ענישה להטעיה, להונאה מהסוג שציינתי באריזות מזון של היצרנים".
זאת ועוד, סעיף (א)(4) בחוק הגנת הצרכן התשמ"ה-1981, קובע שעל היצרן לסמן את כמות המצרך ופירוט חומרי היסוד שמהם הוא מורכב. סעיף 23 בחוק קובע את הסנקציה כאשר העונש על העבירה לפי סעיף 17 לחוק הוא קל ביחס לעבירה של סעיפים אחרים. אם כן, התיקון שאני מציע בא להסדיר את המצב הקיים ולהחמיר את העונשים על הפרת ההוראות בסעיף 17 לחוק לעניין סימון טובין ואריזתם".
בסיום ביקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת התיקון הזאת לטובת הצרכנים, ללא הבדל. ועדת השרים לחקיקה התנגדה להצעת החוק, אולם בעקבות התערבות יו"ר הכנסת הגב' איציק והשר יצחק כהן, והסכמת ח"כ פרוש לשנות כמה סעיפים בהצעת החוק, הוסכם להביא את הצעת החוק להתייעצות נוספת בועדת השרים.