בטורו השבועי מתייחס הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, לשאלת הבעת דעת הרבנים בנושא השביתה וסבור כי בשאלות ציבוריות בכלל, וחברתיות כלכליות בפרט, יש בית מבוא נרחב להשקפת עולם של הרב הפוסק.
"בימי השביתה קלטה אזני שאלה מהדהדת בחלל הציבור הדתי (הלאומי כמובן, שרק הוא רלבנטי לשביתה שחלפה) במאמרי תקשורת ובכתבי עת: איפה הרבנים? איך יתכן שלא שומעים את קולם בנושא כה חשוב, ובודאי קרוב לליבם? 'המהדרין' הצמידו לשאלתם את הדקלום המוכר: "שוב הוכח שרק ענייני ארץ ישראל והתנחלויות מעסיקים את רבני הציונות הדתית ומנהיגותה". ה'מהדרין מן המהדרין' לא שכחו את הסיומת: "הגיע הזמן להחליף את הדיסק ולהציב סדר יום חברתי בראש סולם העדיפויות". נבוני-עצה (בלשוננו: איסטרטגים, יח"צנים) המליצו: "גם אם הנושא המדיני הוא עיקר, כדאי לפַתח אג'נדה חברתית ולהבליטה, זה מועיל לתדמית ולבחירות" וגם אמיתי, והם צודקים".
הרב רוזן השיב כי "שתי תשובות בדבר; יכולתי לפטור את השואלין ודורשין בהכחשת ההנחה; רבנים בהחלט נדרשו לסוגיא זו, החל מרבנים 'אינטרסנטיים' כביכול, העומדים בראש רשתות חינוך או מנהלי מוסדות, עובר לרבנים בעלי-דעה שכתבו ביזמתם או השיבו למראיינים שונים, וכלה ברבני פרשת-השבוע ואינטרנט. אף אנכי הקטן תרמתי עמדה במדור זה לפני שבעה שבועות. אינני מסכים עם כל מה שנאמר, אבל בהחלט נאמר, ולא מעט. וכאן בדיוק המעבר לתשובתי השניה".
"טעות רווחת היא שיש בהלכה תשובה 'מתמטית' לכל הנושאים שבעולם, וכל רב-משקיען יגיע אליה אם הוא מצוייד בידע נאות ועל שולחן עבודתו זמינים הכלים המתאימים. המשפט האחרון הוא פשוט שטות גמורה! אין דבר כזה, ובודאי לא בנושאים שבהם מרכיב ה'מדיניות' הוא גבוה! אפרש ואפרט מתוך הסוגיא שהוזכרה, שביתת המורים. אילו עסקנו בשאלה משפטית נקודתית, למשל - האם מותר למורים להפר הסכם חתום? או האם מותר לבטל תינוקות של בית רבן מתלמוד תורה? אזי בהחלט יש מקום ל'פסקי הלכה' או ל'דעת תורה' ברמה החלטית, כמו בכל נושא משפטי. אמנם גם כאן יתכנו חילוקי דעות על רלבנטיות או שינויי נסיבות - מכל מקום כאן מקומה של ההלכה. ולא תהא כוהנת כ...בי"ד לעבודה".
"מאידך, שאלות קרדינליות יותר, כמו סדרי עדיפות בהקצאת משאבים לאומיים, שכר המורה לעומת מקצועות אחרים, תנאי עבודתו וחופשותיו ושאלות 'מדיניות' נוספות - מי שסובר שיש לתורה אמירות מוחלטות שוגה! יש ויש לתורה מה לומר גם בסוגיות אלו, אך יותר במסגרת של השראה וקריאת-כיוון, ללא ירידה לפרטים. ובכלל, סוגיות מסוג זה מאופיינות בתיבול השקפת עולמו של המשיב לתוככי פסיקתו".
הרב רוזן הוסיף: "האם המורים שתובעים הקטנת כתה ל-30 תלמידים עוברים על הלכה מפורשת (שו"ע יו"ד רמה,טו): "כ"ה תינוקות מספיק להם מלמד אחד. היו יותר על כ"ה עד מ', מושיבין אחר לסייעו בלימודם. היו יותר מארבעים, מעמידים שנים"? ואולי פסיקת בעל התניא, התובענית יותר, היא המחייבת: "די במלמד אחד לכ"ה תינוקות - למקרא לבד, ולא להבינם יפה משנה וגמרא" (שו"ע הרב קונטרס אחרון ת"ת א,ג). אכן, בשאלות נקודתיות כאלו ההיגדים ההלכתיים משמשים הכוונה לגורמי הביצוע הציבוריים, בהתאם לנסיבות וליכולת, ולא כהלכות חתוכות".
"ברי שבשאלות ציבוריות בכלל, וחברתיות כלכליות בפרט, יש בית מבוא נרחב להשקפת עולם סוציאליסטית או קפיטליסטית, והוא הדין בנושאים רבים הקשורים לניהול חיי הציבור. יש לדלות ממקורותינו עמדות לכל שטחי החיים, וכז כרכי 'תחומין' (תורה, חברה ומדינה) מעידים כ-27 עדים. זהו האתגר המרכזי של חזון המדינה היהודית הרובץ לפתחם של רבני הציונות הדתית. אך מכאן ועד השאלה הטורדנית: איפה הרבנים והיכן קולם בסוגיא ספציפית - המרחק רב ביותר".