ועדת השרים לחקיקה קיבלה היום אחר הצהריים את הצעת החוק של חבר הכנסת רוברט איליטוב (ישראל ביתנו), בעניין 'איסור פרסום שם חשוד'. משמעות החוק היא, שיש לאפשר לחשוד הזדמנות סבירה לעשות שימוש בזכותו לבקש שפרטיו לא יפורסמו ברבים. כמו כן, יש לאפשר לבית המשפט לערוך איזון ראוי בין שני האינטרסים המוגנים (זכות הציבור לדעת ושמו הטוב וכבודו של האדם), מתוך פרשנות הפוגעת במידה מועטה ככל האפשר בזכויותיו של חשוד, בכל מקרה, ולא רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.
בין היתר, שמעו חברי הועדה את עמדתה של הסניגוריה הציבורית, שמסרה כי "מאז נחקק בשנת 2002 סעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט, המאפשר לחשוד לפנות לבית המשפט בבקשה לאסור על פרסום פרטיו, הוברר כי הוא 'אות מתה' בספר החוקים. ולראיה, על אף שעשרות אלפי חשודים נחקרו במשטרת ישראל מאז תוקן החוק, ניתן למצוא רק החלטות ספורות, בהן בית המשפט דן בבקשות לאסור פרסום פרטי חשוד, ועוד פחות מכך החלטות בהן בית המשפט אכן אוסר על פרסומם. הסיבה לכך נעוצה במבנה הנוכחי של החוק, המחייב את הצדדים למירוץ כנגד הזמן לבית המשפט, מירוץ שבו כמעט לעולם יפסיד החשוד, הפסד ידוע מראש".
הם מוסיפים כי "גורמי החקירה מפרים מדי יום את הוראת סעיף 117 לחוק העונשין, במוסרם מידע לתקשורת שהגיע אליהם בתוקף תפקידם", כלשונם.
מן הסנגוריה הציבורית נמסר עוד כי היא מוצאת טעם רב בהצעת החוק, שנותנת מענה למציאות הבעייתית שנוצרה כיום בהקשר של פרסום פרטי חשודים בתקשורת. "זכות הציבור לדעת היא חשובה ביותר, אבל כך גם שמו הטוב וכבודו של אדם. במקום בו התקשורת לא מרסנת את עצמה באמצעות מגבלות אתיות מספיקות, והמשטרה מפרה את הוראותיו המחייבות של היועץ המשפטי לממשלה, יש בהחלט מקום לשקול מחדש את הכללים בדבר פרסום פרטיהם של חשודים, ולכן מדובר לדעתנו בהצעה ראויה ומאוזנת", אומרים בסנגוריה.