שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר עודד מודריק, גזר היום על ד"ר איזבלה בלפר עונש של 7 וחצי שנות מאסר, שש מתוכן בפועל ושנה וחצי על תנאי, זאת לאחר שהורשעה בשלוש עבירות פשע: קשירת קשר לבצע פשע (חטיפה מהארץ), חטיפה מהארץ וחטיפה ממשמורת.
ד"ר בלפר קשרה קשר עם בתה מרינה רותם – גרושתו של ירון רותם – להוציא מישראל את לילך – בתם של ירון ומרינה ונכדתה של הנאשמת - שהייתה אז ילדה כבת 4 שנים ולהביאה לרוסיה (מדינה שאינה מחויבת לאמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בין לאומית של ילדים) כדי שלא ניתן יהיה לנקוט באמצעים להחזירה לישראל.
התכנון המוקדם כלל את השכרת דירת המגורים של הנאשמת למשך שנה עם אפשרות (אופציה) להארכת תקופת השכירות, משלוח חלק נכבד מאד מתכולת דירת המגורים של הנאשמת ומלוא תכולת דירת המגורים של מרינה, במכולה מושטת ליעד ברומניה, תוך נקיטת מהלכי הסתרה של עצם החטיפה והצבת מכשולים על הדרך לאיתור מהיר של נתיב החטיפה, יעדיי הביניים שלו ויעדו הסופי. תוכנית הקשר הוצאה לפועל בידי מרינה והנאשמת ביום 26.7.01.
לטובתה של ד"ר בלפר העידו רבנים חשובים ברוסיה, אותם תוקף השופט בחריפות ואומר, "כלום נשתכח להם לרבנים המכובדים תלמוד תורה אשר ציוותה: "וגונב איש ומכרו, ונמצא בידו, מות יומת" (שמות כא, 16)? האם נעלמה מזיכרונם פרשת חטיפת יוסף שתכליתה הייתה לנתק ילד מכל זיקת קשר אל אביו יעקב ".
"מבחינה עקרונית אני סבור שהעונש הנגזר לנאשמת איננו רק תגובה על שימת החוק ללעג והחלטות בית המשפט למשפחה לקלס. העונש משקף בעיקר הגנה על כבוד האדם כערך יסוד. בהבדל ממעשי פשיעה אחרים שתוצאותיהם אינן "הפיכות", בעניין דנן הפגיעה בכבוד האדם, פציעת הנפש הנגרמת לו היא בבחינת מעוות שניתן לתקנו. אלא שהנאשמת, בציניות מרובה, ביוהרה ובהתנשאות אינה מוכנה לתת ידה לכך", כתב השופט.