הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, גיבש וסיכם לאחרונה את חוות דעתו בנושא תיק הבדיקה באשר לאופן בו יושמו הפקודות וההנחיות שניתנו במהלך מלחמת לבנון השנייה, ביחס לשימוש באמצעי לחימה מסוג מצרר. הפרקליט הצבאי הראשי קבע, בין היתר, כי השימוש שנעשה בחימוש מצרר, במהלך מלחמת לבנון השנייה, תאם את עקרונות דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי.
במהלך מלחמת לבנון השנייה, נעשה שימוש בפצצות ופגזי מצרר, כחלק מפעילותה הצבאית של ישראל נגד חיזבאללה. על מנת להתמודד עם ירי הרקטות של חיזבאללה לעבר שטחי מדינת ישראל, נקט צה"ל באמצעים שנועדו להשמדה אפקטיבית של משגרי הרקטות ולשיבוש יכולתו של הארגון לבצע ירי.
הואיל והמשגרים הוסוו באופן מתוחכם, בעיקר בשטחים פתוחים בהם הקים החיזבאללה מערכים מבוצרים (שזכו לכינוי "שמורות טבע") והופעלו בצורה שתקשה על איתורם ועל פגיעה במבצעי הירי, נאלץ צה"ל לעשות שימוש במערכות אש אשר אפשרו מתן מענה מיידי לירי, תוך כיסוי מקסימאלי של מרחבי השיגור, ובכלל זה - בחימוש מצרר, שהוא אמצעי לחימה חוקי לפי המשפט הבין-לאומי.
בעקבות המלחמה, מינה הרמטכ"ל הקודם, רב-אלוף דן חלוץ, את האלוף גרשון הכהן לשמש כקצין בודק לבדיקת האופן בו יושמו הפקודות וההנחיות שניתנו במהלך מלחמת לבנון השנייה, ביחס לשימוש באמצעי לחימה מסוג מצרר. עם סיום בדיקת הקצין הבודק, הועברו ממצאיו לבחינתו של הפרקליט הצבאי הראשי, אשר העביר את חוות דעתו לעיון הרמטכ"ל, כנדרש בחוק.
מממצאי הקצין הבודק עלה כי לאורך המלחמה כולה עמדו בתקפן פקודות של הרמטכ"ל אשר אסרו על ביצוע ירי מצרר לעבר שטחים בנויים. כן עלה מחומר הראיות שנאסף על-ידי הקצין הבודק, כי מרבית ירי המצרר בוצע לעבר שטחים פתוחים, בלתי מיושבים, מהם פעלו כוחות חיזבאללה, ואשר בהם לא היו אזרחים; וכי גם במקרים בהם בוצע ירי לתוך שטחים בנויים, מדובר היה בירי תגובה מיידי, אשר כוון לעבר נקודות מהן בוצע ירי של חיזבאללה, וזאת בכפרים שרובם המוחלט של התושבים התפנו מהם (בעקבות אזהרות חוזרות ונשנות שניתנו על-ידי צה"ל).
במקרה אחד, הקרב הקשה במרון א-ראס, נורתה אש מצרר לשטח בנוי, לשם חילוץ כוחותינו.הקצין הבודק מצא, כי הכוחות אשר ביצעו ירי מצרר, עשו כן מתוך הבנה בדבר הצורך לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשות צה"ל, על מנת להגן על אזרחי ישראל ולמנוע את המשך ירי הרקטות על ישובים אזרחיים בצפון המדינה מחד גיסא, תוך הקפדה על שמירת דיני המלחמה של המשפט הבין-לאומי (ובכלל זה צמצום הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים, ככל שהדבר מתאפשר בנסיבות העניין), ושמירה על ערכי צה"ל, מאידך גיסא.
כאמור, ירי מצרר בוצע בתגובה לירי של חיזבאללה מתוך הכפרים, אך ורק בתנאי שהירי כוון באופן מדויק לנקודה ממנה בוצע הירי, וכשלהבנת הכוחות, הכפר התפנה מרובה המכריע של האוכלוסייה האזרחית, כך שהפגיעה הצפויה באזרחים בלתי מעורבים הייתה מצומצמת.
הפרקליט הצבאי הראשי בחן את חומר הבדיקה וחיווה דעתו, כי ממצאי הקצין הבודק אינם מעלים חשד לכך שירי פצצות המצרר במהלך מלחמת לבנון השנייה בוצע תוך הפרת דיני הלחימה של המשפט הבין לאומי - הירי בוצע בכלי נשק חוקי, לאחר שנוצר צורך צבאי קונקרטי לבצע את הירי כדי להפסיק את הירי הרקטי לעבר שטחי מדינת ישראל. ירי המצרר כוון לעבר מטרות צבאיות בלבד (בהתאם לעקרון האבחנה), והוא בוצע בנסיבות בהן המפקד הצבאי סבר, כי הנזק הצפוי להיגרם לאזרחים ולרכוש אזרחי כתוצאה מהשימוש בתחמושת המצרר אינו מופרז ביחס ליתרון הצבאי הגלום בירי פצצות המצרר לעבר אותם יעדים (קרי, באופן המתיישב עם עקרון הפרופורציונאליות). על רקע דברים אלה קבע הפצ"ר, כי השימוש שנעשה בחימוש מצרר, במהלך מלחמת לבנון השנייה, תאם את עקרונות דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי.
הפצ"ר בחן גם את סוגיית החריגה מהפקודות ואת מכלול הנסיבות שהביאו לחריגה זו. לעניין זה, ציין הפצ"ר בחוות דעתו את העובדה שמדובר היה בתקופת לחימה קשה בה היו מצויים שטחים נרחבים בצפון המדינה תחת מתקפה רצופה ומסיבית של ירי תלול מסלול, במהלכה נורו לעבר שטחה של ישראל קרוב ל-4,000 רקטות וטילים, אשר נועדו כולם לפגוע באזרחים ובחיילי צה"ל. בנסיבות אלה, עשו הכוחות שימוש באמצעים החוקיים שעמדו לרשותם, כדי להביא להפסקת ירי הרקטות הבלתי פוסק על יישובים ישראלים, ובתוך כך השתמשו בחימוש מצרר - אמצעי אשר בראיית הכוחות היה היעיל ביותר נגד ירי חיזבאללה - וזאת, כאמור, תוך הקפדה על תנאים שנועדו למזער את הסיכון לפגיעה בבלתי מעורבים.
עוד קבע הפצ"ר, כי הגם שאין בנסיבות אלו כדי להכשיר את החריגה מהפקודות, הרי שלא ניתן גם להתעלם מן המניעים שהביאו להתרחשותה. יתרה מזאת, הפצ"ר שקל גם את העובדה שירי המצרר נעשה, כאמור, באופן המתיישב עם חובותיה של ישראל לפי המשפט הבין-לאומי. בנסיבות אלה, לא מצא הפצ"ר לנכון להמליץ על נקיטת צעדים משפטיים כלשהם בעקבות אותה חריגה.
בחוות דעתו, פרס הקצין הבודק שורה של המלצות הנוגעות לשימוש עתידי בחימוש מצרר (לדוגמא - בתחום ההכשרות והתרגול, בתחום תורת הלחימה, בהיבטי שליטה ובקרה וכיוצא בזה). המלצות אלו אושרו במלואן והן מיושמות בצה"ל.