בישראל לא מפסיקים להרעיף שבחים על מחמוד עבאס, העומד בראש הראשות הפלשתינית ומציירים אותו כפרטנר מתון ופרגמטי. ואולם, מי שמעדיף לא ללכת אחרי נאומים רהוטים באנגלית של ראשי הרשות ובמקום זאת צופה במה שנאמר בערבית בכלי התקשורת שלהם מגלה תמונת עולם שונה לחלוטין.
איתמר מרכוס העומד בראש ארגון "מבט לתקשורת פלשתינית" (PMW ) עוקב כבר שנים רבות אחרי שידורים אלו. כדוגמא טרייה לדו פרצופיות של הרשות הפלשתינית הוא מציין ראיון שנתן לאחרונה מחמוד עבאס אחרי פגישה עם קונדוליסה רייס בו הוא מבטיח כי הוא יחייב את החמאס להכיר בישראל.
באותו יום עצמו, אומר מרכוס, בראיון בערבית הבטיח עבאס כי לא יחייב את חמאס להכיר בישראל ולמעשה גם הפת"ח לא יכיר בישראל. מדיניות זו של מסרים סותרים קיימת לדברי מרכוס מהיום הראשון של הסכם אוסלו. עוד מציין מרכוס כי בקליפים שחוזרים על עצמם מידי יום בטלוויזיה הפלשתינית ישנם שירי הלל לפלשתין שגבולותיה מוצגים כגבולות ישראל כולה וכוללים את יפו, רמלה, טבריה, חיפה ואשקלון.
בוודיאו קליפים אחרים בהם ניתן למצוא תמונות של פליטים מיוסרים המשתוקקים לחזור לאדמה הכבושה. באחת התוכניות מבטיח ילד ערבי: "בדמי אחזור לדיר יאסין"
גם תוכניות הילדים גדושות בארס ושנאה. לא מזמן כיכב באחת מהן "פארפור", בובה המזכירה את מיקי מאוס שנרצח ע"י איש ביטחון ישראלי לאחר שהוא מסרב למסור מסמכים המוכיחים את בעלותו על שטח פלשתיני. הישראלי מתוארים בתוכנית כרוצחי ילדים, בוזזים ונבלים.
המאמרים של מרכוס המנתחים את התקשורת הפלשתינית מופצים לכל העולם. לאחרונה הוצג מחקר על ספרי הלימוד ברשות הפלשתינית הנגועים במנות גדושות של שנאה והסתה לאלימות. הסנאטורית הילארי קלינטון לקחה את המחקר ברצינות וקראה לעצור את הרעלת מוחותיהם של הילדים ברשות הפלשתינית. לעומתה, ההנהגה הישראלית מעדיפה בינתיים להתעלם ולדבוק בהבטחות הניתנות באנגלית