בימים אלה מלאו עשר שנים לפטירתו של זבולון המר ז”ל, חבר הכנסת מהכנסת ה-7 עד הכנסת ה-14 ושר בממשלות ישראל. בשנים 1990-1986 כיהן המר כשר לענייני דתות, וב-1992-1990 חזר לכהן כשר החינוך והתרבות. המפד"ל לא הצטרפה לממשלת יצחק רבין ב-1992.
לאחר שד"ר יוסף בורג התפטר ממנהיגותו ב-1986, נבחר זבולון המר למזכ"ל המפד"ל. באתר הכנסת דווח כי בעקבות ירידת כוחה של המפד"ל בבחירות לכנסת ה-11 (4891), פעל המר למיתון בעמדותיה המדיניות, בטענה כי פלורליזם והקמת גשרים בין המגזר הדתי והמגזר החילוני בקרב האוכלוסייה היהודית חשובים יותר משאלת ארץ-ישראל השלמה ויישובה.
ב-1996 שב זבולון המר לכהן כשר החינוך והתרבות - מ-1997 כיהן גם כשר הדתות - והיה גם סגן ראש הממשלה. בתפקידים אלה כיהן עד מותו בשנת 1998.זבולון המר נפטר ביום כ"ב בטבת תשנ"ח, 20 בינואר 1998.
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב סיפר לערוץ 7, "קשה מאוד למצות ולרכז זיכרון של אדם שעבדתי איתו 20 שנה, המר ז"ל שיקף מנהיגות מאחדת, מנהיגות של אחריות וצניעות גדולה מאוד".
"המר ידע לאמוד את האחריות הכלל לאומית ואחריות הכלל ציונית דתית לפני האינטרסים האישיים. הוא ידע גם לעמיד בראש סדר עדיפויות את ההידברות עם כלל חלקי העם הוא ראה כדבר פסול מן היסוד התבדלות והתפלגות. המר מאוד החשיב את החיבור ואת האפשרות להשפיע כשאתה נמצא בקשר קבוע על ידי שכנוע, הוא לא הלך בדרך של כוחניות", אמר אורלב.
"אני חושב שהוא אחרון המנהגים הציונים דתיים שידע להוביל את הציונות הדתית מחוץ לקטר המזנון אל יתר הקרונות ומחוץ לבית הכנסת והמדרש אל המרחב הגדול של הזירה. לצערי חלקנו היום נכנסו מהקרון של המזנון לקרון צר מאוד שהוא המדיני, חלק מאיתנו ששכחו שיש עוד כמה קרונות ברכבת, הצוואה והמורשת שאני רואה שיש לנו אחריות על כל הרכבת הארוכה של עם ישראל".
אורלב התייחס גם להתפלגות הקיימת כיום במפלגה, "בין המר לביני היו שני ח"כים יצחק לוי ואפי איתם, חלק מהטרגדיה שהם לא איתנו, שני היו"ר נטשו אותנו והתפלגו. 10 שנים שעברו יצרו חלל גדול מאוד בתוך הציבור, המר ידע לאחד את כלל הציונות הדתית למפלגה אחת ואכן בשנת 96' היו כמעט 10 מנדטים, הישג גדול כשאין פילוגים". אורלב מאמין כי אם המר היה היום יו"ר המפד"ל לא היו הפילוגים במחנה הדתי.
על ההבדל בין אז להיום, מסביר אורלב, "אני חושב שהוא ידע להוביל את המפד"ל בדרך ראויה בדרך שנתנה מענה בסוגיות של חינוך, זהות יהודית יחד עם מאבק מדיני. איבדנו מנהיג שידע לאחד את כולם ולא כולם למדו אצלו את האחריות הציבורית שמחייבת להיות ולפעול ביחד ולא להעמיד את ההישרדות האישית בראש סדר דאגתם".
אורלב חושב כיום שהמפד"ל אכן ממשיכה את דרכו של המר המנוח, "אני משתדל שכך יהיה, תמונתו לא רק בחדרי אלא גם בלבבי, דרכו הייתה נכונה וזאת הדרך שאני משתדל ללכת בה וזאת כמובן עם העדכונים והאתגרים של המציאות החדשה".