חברות התעופה וספקיות אינטרנט מנסות להכניס שירותי אינטרנט מהיר לנוסעי הטיסות. הם מספרות כי הם למדו מהחלטת חברת בואינג בע"מ לחבר בין השאיפות ולהתאים את מטוסיהם לשירותי האינטרנט בשנת 2006.
האנליסטים אומרים כי חברת בואינג נחלה כישלון מכיוון שהם הוציאו הרבה כספים על תשתיות והפעלת המערכת לפני שהם שיכנעו אפילו לקוח אחד לשלם עבור השירות החדש. לאחר הירידה החדה בטיסות שנבעה מהתקפת הטרור ב-2001, היה אפילו קשה יותר למכור את השירות החדש לחברות התעופה המתמודדות עם הקיום.
בין השאר, ארבע חברות תעופה אמריקאיות גדולות, ביניהן: ג'ט-בלו, AMR, אמריקן-איירליינס,וחברת וירג'יו אמריקה, מתכננות לעבור לקשר אוויר-קרקע על מנת להימנע מהתשתית היקרה של בואינג בצלחות לוויין. "רצינו לתקוף ולשנות את כל הנושאים שהיו בעייתיים בדור הראשון של המערכת הניסיונית", אמר ג'ק בלומנשטיין, סמנכ"ל בחברה המספקת שירותים עבור שתיים מתוך ארבעת החברות האמריקאיות.
חברת ג'ט-בלו שילמה 7 מיליון דולר לחברה המספקת לה שירותי טלוויזיה באוויר על מנת שתספק לה קשת של חיבורי אינטרנט ללא כבלים לצי המטוסים. השירות כבר פועל החל מה-11 לדצמבר בעזרת 100 מגדלים סלולאריים הפזורים בכל יבשת אמריקה. רוחב פס בתדר של 1 מגה הרץ מאפשר לחברת התעופה לשלוח הודעות מייל בחינם ובמהירות במחשבים ניידים ובמכשירים סלולאריים התומכים באינטרנט, המיילים פועלים על תשתית של חברת יאהו וחברה מקומית נוספת.
החברה מתכננת להציע שירותי גלישה באינטרנט במהלך טיסות תמורת 10$ לטיסה. הטיסה הראשונה בה יופעל השירות צריכה להיות בקרוב- בשנת 2008.
החיבור אוויר-קרקע הינו בעל מגבלות, ראשית הוא אינו מתאים לטיסות ארוכות מכיוון שהמרחק העובר את האוקיינוסים אינו מאפשר קליטה, שנית הטכנולוגיה החדשה עדיין לא אושרה מחוץ לגבולות צפון אמריקה. לכן חברות תעופה מאלסקה, המספקות שירותי תעופה גם להוואי, יצרו חיבור אינטרנט באמצעות לוויינים קיימים (ולא כמו שחברת בואינג ניסתה לעשות עם לוויינים חדשים משלה).
חברת פאנסוניק פיתחה מערכת אינטרנט דומה לחברת תעופה אוסטרלית. חברת פנאסוניק מסרה כי החיבור החדש טוב ויעיל פי שלושה מהחיבור הקודם, משום שהם יכולים, על פי ההסכם שלהם, לרכוש כמויות קטנות של רוחב פס עד שיצטרכו יותר ואז להגדיל, בלי לשלם על כמויות שאין בהן שימוש. פנאסוניק מתכננת לבקש 12$ עבור שעת שימוש בשירות או 22$ ליום.
החברות מאלסקה עדיין לא קבעו מחירים עבור השירות החדש, אך האפשרות לאפשר גלישה חופשית לנוסעים מתמידים נשקלת ברצינות. הטכנולוגיות החדשות שבהן משתמשות חברות התעופה אינן דורשות מקום רב ואינן שוקלות הרבה ולכן הן יותר חסכוניות בדלק מאשר המערכת של בואינג שנכשלה.
חברת און-אייר המשרתת את חברת אייר-פראנס מתכוונת להשתמש בטכנולוגיה של הטלפונים הסלולאריים, כולל את שיטת החיוב שלהם. מערכת חדשה של מגדל GSM, המאושר על ידי האיחוד האירופי, יאפשר שימוש בטלפונים הסלולאריים על ידי הקטנת השדרים היוצאים מהם ובכך הקטנת הסיכוי לשיבושים במערכות הניווט במטוס המנסות ליצור קשר עם מגדלי הפיקוח על הקרקע.
חברת בואינג לא הצליחה למכור את הטכנולוגיה שלה מכיוון שכמה חברות שהייתה עימם בקשר פשטו רגל לאחר אסון התאומים. מומחי תקשורת אינטרנטית טוענים שהכישלון של חברת בואינג אינו מצביע על כישלון עתידי לכל הטכנולוגיה הזו אלא רק את הניהול הכושל של חברת בואינג בנוגע להכנסת האינטרנט לטיסות.
דובר חברת בואינג מסר כי לחברה שלו אין כל אינטרס להיכנס שנית לעסקי האינטרנט בטיסות, וכי הם משאירים אפשרות זו פתוחה בפני חברות שונות המעוניינות לנסות מזלן בתחום.
האנליסטים אומרים כי חברת בואינג נחלה כישלון מכיוון שהם הוציאו הרבה כספים על תשתיות והפעלת המערכת לפני שהם שיכנעו אפילו לקוח אחד לשלם עבור השירות החדש. לאחר הירידה החדה בטיסות שנבעה מהתקפת הטרור ב-2001, היה אפילו קשה יותר למכור את השירות החדש לחברות התעופה המתמודדות עם הקיום.
בין השאר, ארבע חברות תעופה אמריקאיות גדולות, ביניהן: ג'ט-בלו, AMR, אמריקן-איירליינס,וחברת וירג'יו אמריקה, מתכננות לעבור לקשר אוויר-קרקע על מנת להימנע מהתשתית היקרה של בואינג בצלחות לוויין. "רצינו לתקוף ולשנות את כל הנושאים שהיו בעייתיים בדור הראשון של המערכת הניסיונית", אמר ג'ק בלומנשטיין, סמנכ"ל בחברה המספקת שירותים עבור שתיים מתוך ארבעת החברות האמריקאיות.
חברת ג'ט-בלו שילמה 7 מיליון דולר לחברה המספקת לה שירותי טלוויזיה באוויר על מנת שתספק לה קשת של חיבורי אינטרנט ללא כבלים לצי המטוסים. השירות כבר פועל החל מה-11 לדצמבר בעזרת 100 מגדלים סלולאריים הפזורים בכל יבשת אמריקה. רוחב פס בתדר של 1 מגה הרץ מאפשר לחברת התעופה לשלוח הודעות מייל בחינם ובמהירות במחשבים ניידים ובמכשירים סלולאריים התומכים באינטרנט, המיילים פועלים על תשתית של חברת יאהו וחברה מקומית נוספת.
החברה מתכננת להציע שירותי גלישה באינטרנט במהלך טיסות תמורת 10$ לטיסה. הטיסה הראשונה בה יופעל השירות צריכה להיות בקרוב- בשנת 2008.
החיבור אוויר-קרקע הינו בעל מגבלות, ראשית הוא אינו מתאים לטיסות ארוכות מכיוון שהמרחק העובר את האוקיינוסים אינו מאפשר קליטה, שנית הטכנולוגיה החדשה עדיין לא אושרה מחוץ לגבולות צפון אמריקה. לכן חברות תעופה מאלסקה, המספקות שירותי תעופה גם להוואי, יצרו חיבור אינטרנט באמצעות לוויינים קיימים (ולא כמו שחברת בואינג ניסתה לעשות עם לוויינים חדשים משלה).
חברת פאנסוניק פיתחה מערכת אינטרנט דומה לחברת תעופה אוסטרלית. חברת פנאסוניק מסרה כי החיבור החדש טוב ויעיל פי שלושה מהחיבור הקודם, משום שהם יכולים, על פי ההסכם שלהם, לרכוש כמויות קטנות של רוחב פס עד שיצטרכו יותר ואז להגדיל, בלי לשלם על כמויות שאין בהן שימוש. פנאסוניק מתכננת לבקש 12$ עבור שעת שימוש בשירות או 22$ ליום.
החברות מאלסקה עדיין לא קבעו מחירים עבור השירות החדש, אך האפשרות לאפשר גלישה חופשית לנוסעים מתמידים נשקלת ברצינות. הטכנולוגיות החדשות שבהן משתמשות חברות התעופה אינן דורשות מקום רב ואינן שוקלות הרבה ולכן הן יותר חסכוניות בדלק מאשר המערכת של בואינג שנכשלה.
חברת און-אייר המשרתת את חברת אייר-פראנס מתכוונת להשתמש בטכנולוגיה של הטלפונים הסלולאריים, כולל את שיטת החיוב שלהם. מערכת חדשה של מגדל GSM, המאושר על ידי האיחוד האירופי, יאפשר שימוש בטלפונים הסלולאריים על ידי הקטנת השדרים היוצאים מהם ובכך הקטנת הסיכוי לשיבושים במערכות הניווט במטוס המנסות ליצור קשר עם מגדלי הפיקוח על הקרקע.
חברת בואינג לא הצליחה למכור את הטכנולוגיה שלה מכיוון שכמה חברות שהייתה עימם בקשר פשטו רגל לאחר אסון התאומים. מומחי תקשורת אינטרנטית טוענים שהכישלון של חברת בואינג אינו מצביע על כישלון עתידי לכל הטכנולוגיה הזו אלא רק את הניהול הכושל של חברת בואינג בנוגע להכנסת האינטרנט לטיסות.
דובר חברת בואינג מסר כי לחברה שלו אין כל אינטרס להיכנס שנית לעסקי האינטרנט בטיסות, וכי הם משאירים אפשרות זו פתוחה בפני חברות שונות המעוניינות לנסות מזלן בתחום.