מאגר שיזף נחנך בערבה התיכונה
כנס וסיורים בנושא השקיה ומים בערבה וסיור מאגרי מים
מאגר שיזף - מאגר חדשני,הוקם ליד מושב עין יהב בערבה בעלות של 16 מיליון ₪ ע"י חברת מקורות. המאגר יחל לפעול לראשונה בעונת החורף הנוכחית. המאגר החדש מסוגל להכיל 180 אלף קוב וכוסה כיסוי צף,שניתן להלך מעליו, עשוי יריעות פלסטיות מסוג פוליפרופילן (P.P.) לשמירה על איכות מים, כיסוי המוחלף כל 15 שנים לערך. מאגר נוסף מתוכנן ליד המושב פארן בעלות והיקף דומה, בערבה מחכים לאישור ממ"י (מנהל מקרקעי ישראל) בכדי שיוכלו להתחיל בהקמתו הנחוצה.
עמי שחם-מנכ"ל רשות הניקוז בערבה, אומר כי, מערכת הפקת המים בערבה התפתחה בשלבים וכי כיום קיימים 50 שדות קידוחים בערבה המחוברים למערכות מים מקומיות, המספקות את הצריכה הכוללת של המושבים באזור. שחם אומר כי, רשתות המים באזור הערבה, מחוברות זו לזו, אך לא למערכת הארצית, ובשלב זה אי אפשר לספק מים נוספים מהצפון, בשל אי הכדאיות הכלכלית הקשורה בכך, וכי עדיין עוד אין תכנון לחיבור כזה.
עוד אומר שחם כי, כיום צורך כל משק חקלאי בערבה 70 אלף קוב מים בשנה, בסיוע מערכות השקייה ממוחשבות ומתוחכמות וכי הבעיה הינה חלוקת המים, ומצב קבוע של הפסקות חשמל באזור הערבה היוצרות בעיות רבות של אי אספקת מים קבועה ברצף הנחוץ למשקים המגדלים ירקות וגידולים בחממות החייבים בשיטת השקיה קבועה בכדי להצליח. לכן בחלק מהמשקים ישנה בריכה למי השקיה ואף משאבות "המסר שלנו בערבה ,הוא כי גם באזור נחות מבחינת מים ואיכות הקרקע ניתן לייצר חקלאות היי-טק ברמה גבוהה. זה המסר שלנו לעולם" אומר עמי שחם.
"הסכם השלום עובד טוב עם ירדן, שם קיימים 14 קידוחי מים וישנו כביש וקווי חשמל העוברים מירדן לישראל עליו פועלים שני הצדדים בשיתוף פעולה מלא. לפחות 10 מיליון קוב מים תוספת אמורים לקבל מירדן, לא מתבצע בפועל, כנגד 50 מיליון קובמים מהכנרת שעוברים לירדן" אומר עמי שחם.
עוד מוסיף שחם כי, לפני שנחתם הסכם השלום עם ירדן, התפרסמה תכנית ירדנית לפתח חקלאות על שטח של 40,000 דונם חדשים בערבה ולקדוח ולהפיק מי תהום כדי להשקותם. השאיבה הייתה אמורה להיות מהאקוות המקומיות. אם מי תהום יישאבו משני צדי הגבול בלי התחשבות הדדית ירדו המפלסים, יתרחשו תהליכי המלחה ושני הצדדים ייפגעו הן באיכות המים והן בכמותם. לאחר חתימת הסכם השלום ירדה התכנית מהפרק וישראל ממשיכה לשאוב את המים בהסכמה. המים המגיעים מירדן הינם מים מתוקים והמים המגיעים מישראל מלוחים, דבר היוצר שילוב מערכות תמיכה חיוביות, המאפשרות קיומה של חקלאות פורייה.
עמי שחם מוסיף כי, בכדי שניתן יהיה להמשיך ולקיים חיים וחקלאות על הקרקע בעולם למשך שנים, ועם כניסת תופעת המדבור לעולם וההכרה הגלובלית בכך, על העולם לשמר את המים האיכותיים בקביעת חוקים ברורים בינלאומיים ולקיים משמעת חקלאית מעוגנת באמנה.
באזור הערבה אומר שחם כי, עדיין יש נושאים רבים לטיפול בנושא המים - קידוחים כלואים (ראשון ביטבתה), טיפול בהוצאת הברזל מהמים, פתרון למימן הגופרתי, עירוב איכויות מים, התקנת מכשור השקיה חכם וממוחשב לבקרה מרבית ועוד.
בנוסף מוסרת חברת מקורות כי, בימים אלה מקורות משקיעה עשרות מיליוני שקלים בפיתוח מתקנים חדשים לאספקת מים בערבה תיכונה. נקדחו מספר גדול של קידוחים חדשים (עידן 8, עין יהב 3א' ובהמשך עין יהב 13,פארן 29 פארן 129, עין יהב 17 ועין יהב 117, עין עופרים 15 ועוד..).
בנוסף נערכת חברת מקורות לחיבור שלושה קידוחים חדשים למערכת (עין יהב 6,16 ו- 116) כולל מערכות סינון וטיפול במים. מקורות מספקת לחקלאי הערבה התיכונה מים בכמות של כ 34 מלמ"ק בשנה, תוך פיתוח מתמיד של מקורות מים חדשים,קווים ומאגרים ומפיקה מים מעשרות קידוחים מקומיים באיכויות שונות ובעומקים של עד 1.5 ק"מ !! כאמור, ללא קשר למערכת אספקת המים הארצית. חברת מקורות אף מתפילה מי שתייה לישובים ומתכננת פרויקט הקמת מתקני התלה גדולים לכל השימושים הביתיים.
כמו באזורים מדבריים אחרים, גם בערבה, מי התהום מהווים את מקור המים העיקרי עליו מושתתת ההתפתחות ההתיישבותית והחקלאית. זמינות מי התהום באקוויפרים אלו מותנית בחלחול מי שיטפונות לאורך ודרך קרקעית הנחלים. בדרך כלל תדירות שיטפונות אלו נמוכה ואינה עולה על פעם או פעמים בשנה, משך הזרימה של כל שיטפון אינו עולה על מספר שעות עד יממה. לכן, ניצול יעיל ובר-קיימא של אקוויפרים אלו, דורש הערכה כמותית של קצבי ההעשרה וההתחדשות הטבעיים.
בכדי להגביר את חלחול מי השיטפונות בערבה הוקמה בשלושים השנים האחרונות סידרה של מאגרי חלחול שנועדו לחסום את נתיב הזרימה של נחל ערבה ולאפשר החדרה של מי השיטפונות אל מי התהום באזורים נבחרים.
מבחינה גיאוגרפית, הערבה הינה עמק מאורך המשתרע לאורך 165 ק"מ, מים המלח בצפון ועד מפרץ אילת בדרום, רוחבו של העמק, משתנה בין 15- 5 ק"מ, מוגבל בשני צידיו בהרים גבוהים: הרי הנגב במערב המתנשאים לגובה של כ- 500 מ', והרי אדום במזרח המתנשאים לגובה רב יותר, עד 10,000 מ'. הערבה, בין ההרים, משמשת כבור עמוק ומאורך שהתמלא בסחף המגיע משני הצדדים. הערבה הינה חלק מבקע הירדן וים המלח הבנוי מסדרה של בורות עמוקים שנפערו בקרום כדור הארץ, עקב תהליכי שבירה ממושכים. הבורות שהתמלאו בסחף מוגבלים בקירות זקופים ממזרח וממערב.
כמות הגשם השנתית היורדת בערבה היא כ- 50 מ"מ בממוצע, והאידוי הפוטנציאלי הוא 3,600 מ"מ בשנה, לכן הגשמים המועטים היורדים באזור מתאדים לאטמוספרה. המילוי החוזר של מי התהום הינו מהגשמים היורדים על ההרים הגבוהים משני צדי הערבה ומתנקזים אליה בערוצי הנחלים בזמן שיטפונות.
חלק ממיי השיטפונות זורם בערוצי הנחלים עד לים המלח או למפרץ אילת, אך חלק ניכר מחלחל לתוך מניפות הסחף וממלא את האקוות המקומיות.
נוסף על כך מתנקזים אל הערבה מים פוסיליים מהאקוות שבנגב. בתנאים טבעיים, לפני שהחלו בני האדם לקדוח ולשאוב, מי התהום שנאגרו בתצורת חצבה ובמילוי הערבה זרמו בתת-הקרקע והתנקזו אל ים המלח ואל מפרץ אילת. כיום הזרימה התת-קרקעית למפרץ אילת ולים המלח הצטמצמה ביותר, ומי התהום נשאבים באמצעות עשרות בארות, ומוזרמים לעיר אילת ולעשרות קיבוצים ומושבים באזור.
כנס בנושא השקייה ומים בערבה יתקיים במסגרת יומיים פתוחים במו"פ ערבה בחצבה בימים שלישי רביעי 23-24 בינואר. כמו כן יתקיימו סיורים מודרכים למאגרי המים . הכניסה לכל האירועים ללא תשלום!
כנס וסיורים בנושא השקיה ומים בערבה וסיור מאגרי מים
מאגר שיזף - מאגר חדשני,הוקם ליד מושב עין יהב בערבה בעלות של 16 מיליון ₪ ע"י חברת מקורות. המאגר יחל לפעול לראשונה בעונת החורף הנוכחית. המאגר החדש מסוגל להכיל 180 אלף קוב וכוסה כיסוי צף,שניתן להלך מעליו, עשוי יריעות פלסטיות מסוג פוליפרופילן (P.P.) לשמירה על איכות מים, כיסוי המוחלף כל 15 שנים לערך. מאגר נוסף מתוכנן ליד המושב פארן בעלות והיקף דומה, בערבה מחכים לאישור ממ"י (מנהל מקרקעי ישראל) בכדי שיוכלו להתחיל בהקמתו הנחוצה.
עמי שחם-מנכ"ל רשות הניקוז בערבה, אומר כי, מערכת הפקת המים בערבה התפתחה בשלבים וכי כיום קיימים 50 שדות קידוחים בערבה המחוברים למערכות מים מקומיות, המספקות את הצריכה הכוללת של המושבים באזור. שחם אומר כי, רשתות המים באזור הערבה, מחוברות זו לזו, אך לא למערכת הארצית, ובשלב זה אי אפשר לספק מים נוספים מהצפון, בשל אי הכדאיות הכלכלית הקשורה בכך, וכי עדיין עוד אין תכנון לחיבור כזה.
עוד אומר שחם כי, כיום צורך כל משק חקלאי בערבה 70 אלף קוב מים בשנה, בסיוע מערכות השקייה ממוחשבות ומתוחכמות וכי הבעיה הינה חלוקת המים, ומצב קבוע של הפסקות חשמל באזור הערבה היוצרות בעיות רבות של אי אספקת מים קבועה ברצף הנחוץ למשקים המגדלים ירקות וגידולים בחממות החייבים בשיטת השקיה קבועה בכדי להצליח. לכן בחלק מהמשקים ישנה בריכה למי השקיה ואף משאבות "המסר שלנו בערבה ,הוא כי גם באזור נחות מבחינת מים ואיכות הקרקע ניתן לייצר חקלאות היי-טק ברמה גבוהה. זה המסר שלנו לעולם" אומר עמי שחם.
"הסכם השלום עובד טוב עם ירדן, שם קיימים 14 קידוחי מים וישנו כביש וקווי חשמל העוברים מירדן לישראל עליו פועלים שני הצדדים בשיתוף פעולה מלא. לפחות 10 מיליון קוב מים תוספת אמורים לקבל מירדן, לא מתבצע בפועל, כנגד 50 מיליון קובמים מהכנרת שעוברים לירדן" אומר עמי שחם.
עוד מוסיף שחם כי, לפני שנחתם הסכם השלום עם ירדן, התפרסמה תכנית ירדנית לפתח חקלאות על שטח של 40,000 דונם חדשים בערבה ולקדוח ולהפיק מי תהום כדי להשקותם. השאיבה הייתה אמורה להיות מהאקוות המקומיות. אם מי תהום יישאבו משני צדי הגבול בלי התחשבות הדדית ירדו המפלסים, יתרחשו תהליכי המלחה ושני הצדדים ייפגעו הן באיכות המים והן בכמותם. לאחר חתימת הסכם השלום ירדה התכנית מהפרק וישראל ממשיכה לשאוב את המים בהסכמה. המים המגיעים מירדן הינם מים מתוקים והמים המגיעים מישראל מלוחים, דבר היוצר שילוב מערכות תמיכה חיוביות, המאפשרות קיומה של חקלאות פורייה.
עמי שחם מוסיף כי, בכדי שניתן יהיה להמשיך ולקיים חיים וחקלאות על הקרקע בעולם למשך שנים, ועם כניסת תופעת המדבור לעולם וההכרה הגלובלית בכך, על העולם לשמר את המים האיכותיים בקביעת חוקים ברורים בינלאומיים ולקיים משמעת חקלאית מעוגנת באמנה.
באזור הערבה אומר שחם כי, עדיין יש נושאים רבים לטיפול בנושא המים - קידוחים כלואים (ראשון ביטבתה), טיפול בהוצאת הברזל מהמים, פתרון למימן הגופרתי, עירוב איכויות מים, התקנת מכשור השקיה חכם וממוחשב לבקרה מרבית ועוד.
בנוסף מוסרת חברת מקורות כי, בימים אלה מקורות משקיעה עשרות מיליוני שקלים בפיתוח מתקנים חדשים לאספקת מים בערבה תיכונה. נקדחו מספר גדול של קידוחים חדשים (עידן 8, עין יהב 3א' ובהמשך עין יהב 13,פארן 29 פארן 129, עין יהב 17 ועין יהב 117, עין עופרים 15 ועוד..).
בנוסף נערכת חברת מקורות לחיבור שלושה קידוחים חדשים למערכת (עין יהב 6,16 ו- 116) כולל מערכות סינון וטיפול במים. מקורות מספקת לחקלאי הערבה התיכונה מים בכמות של כ 34 מלמ"ק בשנה, תוך פיתוח מתמיד של מקורות מים חדשים,קווים ומאגרים ומפיקה מים מעשרות קידוחים מקומיים באיכויות שונות ובעומקים של עד 1.5 ק"מ !! כאמור, ללא קשר למערכת אספקת המים הארצית. חברת מקורות אף מתפילה מי שתייה לישובים ומתכננת פרויקט הקמת מתקני התלה גדולים לכל השימושים הביתיים.
כמו באזורים מדבריים אחרים, גם בערבה, מי התהום מהווים את מקור המים העיקרי עליו מושתתת ההתפתחות ההתיישבותית והחקלאית. זמינות מי התהום באקוויפרים אלו מותנית בחלחול מי שיטפונות לאורך ודרך קרקעית הנחלים. בדרך כלל תדירות שיטפונות אלו נמוכה ואינה עולה על פעם או פעמים בשנה, משך הזרימה של כל שיטפון אינו עולה על מספר שעות עד יממה. לכן, ניצול יעיל ובר-קיימא של אקוויפרים אלו, דורש הערכה כמותית של קצבי ההעשרה וההתחדשות הטבעיים.
בכדי להגביר את חלחול מי השיטפונות בערבה הוקמה בשלושים השנים האחרונות סידרה של מאגרי חלחול שנועדו לחסום את נתיב הזרימה של נחל ערבה ולאפשר החדרה של מי השיטפונות אל מי התהום באזורים נבחרים.
מבחינה גיאוגרפית, הערבה הינה עמק מאורך המשתרע לאורך 165 ק"מ, מים המלח בצפון ועד מפרץ אילת בדרום, רוחבו של העמק, משתנה בין 15- 5 ק"מ, מוגבל בשני צידיו בהרים גבוהים: הרי הנגב במערב המתנשאים לגובה של כ- 500 מ', והרי אדום במזרח המתנשאים לגובה רב יותר, עד 10,000 מ'. הערבה, בין ההרים, משמשת כבור עמוק ומאורך שהתמלא בסחף המגיע משני הצדדים. הערבה הינה חלק מבקע הירדן וים המלח הבנוי מסדרה של בורות עמוקים שנפערו בקרום כדור הארץ, עקב תהליכי שבירה ממושכים. הבורות שהתמלאו בסחף מוגבלים בקירות זקופים ממזרח וממערב.
כמות הגשם השנתית היורדת בערבה היא כ- 50 מ"מ בממוצע, והאידוי הפוטנציאלי הוא 3,600 מ"מ בשנה, לכן הגשמים המועטים היורדים באזור מתאדים לאטמוספרה. המילוי החוזר של מי התהום הינו מהגשמים היורדים על ההרים הגבוהים משני צדי הערבה ומתנקזים אליה בערוצי הנחלים בזמן שיטפונות.
חלק ממיי השיטפונות זורם בערוצי הנחלים עד לים המלח או למפרץ אילת, אך חלק ניכר מחלחל לתוך מניפות הסחף וממלא את האקוות המקומיות.
נוסף על כך מתנקזים אל הערבה מים פוסיליים מהאקוות שבנגב. בתנאים טבעיים, לפני שהחלו בני האדם לקדוח ולשאוב, מי התהום שנאגרו בתצורת חצבה ובמילוי הערבה זרמו בתת-הקרקע והתנקזו אל ים המלח ואל מפרץ אילת. כיום הזרימה התת-קרקעית למפרץ אילת ולים המלח הצטמצמה ביותר, ומי התהום נשאבים באמצעות עשרות בארות, ומוזרמים לעיר אילת ולעשרות קיבוצים ומושבים באזור.
כנס בנושא השקייה ומים בערבה יתקיים במסגרת יומיים פתוחים במו"פ ערבה בחצבה בימים שלישי רביעי 23-24 בינואר. כמו כן יתקיימו סיורים מודרכים למאגרי המים . הכניסה לכל האירועים ללא תשלום!