לראשונה בישראל, נערך בבי"ח בילינסון מקבוצת הכללית, ניתוח דו שלבי מורכב ביותר ונדיר: יישור עמוד שידרה צווארי עקב עיוות קשה ביותר אשר גרם להטיית הגולגולת לפנים ולנעילת הסנטר אל מול בית החזה ובנייה מורכבת של מערכת הלעיסה ע"י הוצאת פרקי הלסת והחלפתם ברקמה אחרת מגופו של החולה שמפרידה בין העצמות באזור שישמש כמפרק.
הניתוח בוצע בגבר (35) החולה במחלות פרקים קשות. המחלות גרמו לחיבור לא תקין (קשחת) של מפרקי הלסתות ושל מפרקי עמוד השדרה, בעקבותיה התפתח עיוות צווארי קשה ביותר, אשר גרם להטיית הראש כלפי מטה ול"נעילת" הסנטר אל מול החזה.
כתוצאה מהמחלות, מזה 13 שנים החולה מרותק לכסא גלגלים ואינו יכול לפתוח את פיו (עקב איחוי מלא של מפרקי הלסת כתוצאה מהדלקת יחד עם מוגבלות בהסטת הלסת מטה מאחר והיתה מקובעת אל מול החזה). במהלך השנים בלע את המזון באמצעות קשית המוחדרת לקצה הפנימי של פיו, בו קיים חריץ בין השיניים (כל שיניו סגורות ומכוסות בשכבת אבן עבה שהצטברה במשך השנים).
מזה כשנתיים מטופל במרפאה ראומטולוגית בבי"ח בילינסון בניהולו של ד"ר יאיר מולד. הודות לטיפול תרופתי בתרופה ביולוגית שמקבל, חלה נסיגה בדלקת ושיפור בתפקודו המוטורי והוא מסוגל להלך מעט באופן עצמאי.
צוות הרופאים תכנן את הניתוח במשך כארבעה חודשים. לאור העובדה שפיו של החולה סגור, נותרו בפני המנתחים סימני שאלה רבים באשר לחלל הפה של המנותח.
פרופ' שלמה קלדרון, מנהל המחלקה לכירורגית פה ולסתות בבי"ח בילינסון: "נאלצנו לגשת לניתוח ללא ידיעת פרטים מהותיים על חלל הפה ותפקודו. בחודשים האחרונים תכננו את הניתוח עפ"י מודל של גולגולת מאקריל, שנבנתה על סמך צילומים ההדמיה שביצענו. בנוסף, הסתמכנו גם על הדמיות תלת ממדיות של כלי הדם בראש ובצוואר. באופן זה יכולנו לתרגל ולהכין את עצמנו לתרחישים שונים. ניתוח כה מורכב דורש משנה זהירות, דייקנות ומיומנות מאוד גבוהה". כחלק מההכנות לניתוח, הוצאה שכבה עבה של אבנית בעובי של 1/2 ס"מ שכיסתה את שיניו מהצד החיצוני .
ד"ר ניסים אוחנה, מנהל יחידת עמוד שידרה בבי"ח בילינסון: "מחלתו של המטופל גרמה לחיבור מוחלט של מפרקי עמוד השדרה, אשר התחברו בציר מעוות שכלל הטיה קשה של הראש לפנים, תוך סיבובו לימין. בצורה זו הייתה הלסת ממוקמת מול עצם החזה. מעבר לקושי הטכני שבהפרדת הלסתות, בכדי להשתיל את המפרקים המלאכותיים, היה ברור כי בשל חוסר יכולתו של המטופל להשתמש בלסתות המשוחררות בחופשיות (עקב מיקום הסנטר), יחזור הקישיון במהרה ויביא לידי חיבור חוזר שלהן תוך זמן קצר. לפיכך, הוחלט על ביצוע שבירה מבוקרת של עמוד השדרה הצווארי וחיבורו מחדש בעמדה שתאפשר מיקום תקין של הגולגולת ביחס לצוואר. בזכות פעולה זו יוכלו הכירורגים של פה ולסת לבצע ניתוח בטיחותי יותר, תוך גישה ישירה וקלה למפרק הלסת. בנוסף יתאפשר שימוש חופשי יותר של החולה בלסתותיו לאחר הניתוח וכן הוא צפוי לעמוד וללכת כאשר הוא מישיר מבטו לפנים בצורה נורמאלית".
הניתוח בוצע בגבר (35) החולה במחלות פרקים קשות. המחלות גרמו לחיבור לא תקין (קשחת) של מפרקי הלסתות ושל מפרקי עמוד השדרה, בעקבותיה התפתח עיוות צווארי קשה ביותר, אשר גרם להטיית הראש כלפי מטה ול"נעילת" הסנטר אל מול החזה.
כתוצאה מהמחלות, מזה 13 שנים החולה מרותק לכסא גלגלים ואינו יכול לפתוח את פיו (עקב איחוי מלא של מפרקי הלסת כתוצאה מהדלקת יחד עם מוגבלות בהסטת הלסת מטה מאחר והיתה מקובעת אל מול החזה). במהלך השנים בלע את המזון באמצעות קשית המוחדרת לקצה הפנימי של פיו, בו קיים חריץ בין השיניים (כל שיניו סגורות ומכוסות בשכבת אבן עבה שהצטברה במשך השנים).
מזה כשנתיים מטופל במרפאה ראומטולוגית בבי"ח בילינסון בניהולו של ד"ר יאיר מולד. הודות לטיפול תרופתי בתרופה ביולוגית שמקבל, חלה נסיגה בדלקת ושיפור בתפקודו המוטורי והוא מסוגל להלך מעט באופן עצמאי.
צוות הרופאים תכנן את הניתוח במשך כארבעה חודשים. לאור העובדה שפיו של החולה סגור, נותרו בפני המנתחים סימני שאלה רבים באשר לחלל הפה של המנותח.
פרופ' שלמה קלדרון, מנהל המחלקה לכירורגית פה ולסתות בבי"ח בילינסון: "נאלצנו לגשת לניתוח ללא ידיעת פרטים מהותיים על חלל הפה ותפקודו. בחודשים האחרונים תכננו את הניתוח עפ"י מודל של גולגולת מאקריל, שנבנתה על סמך צילומים ההדמיה שביצענו. בנוסף, הסתמכנו גם על הדמיות תלת ממדיות של כלי הדם בראש ובצוואר. באופן זה יכולנו לתרגל ולהכין את עצמנו לתרחישים שונים. ניתוח כה מורכב דורש משנה זהירות, דייקנות ומיומנות מאוד גבוהה". כחלק מההכנות לניתוח, הוצאה שכבה עבה של אבנית בעובי של 1/2 ס"מ שכיסתה את שיניו מהצד החיצוני .
ד"ר ניסים אוחנה, מנהל יחידת עמוד שידרה בבי"ח בילינסון: "מחלתו של המטופל גרמה לחיבור מוחלט של מפרקי עמוד השדרה, אשר התחברו בציר מעוות שכלל הטיה קשה של הראש לפנים, תוך סיבובו לימין. בצורה זו הייתה הלסת ממוקמת מול עצם החזה. מעבר לקושי הטכני שבהפרדת הלסתות, בכדי להשתיל את המפרקים המלאכותיים, היה ברור כי בשל חוסר יכולתו של המטופל להשתמש בלסתות המשוחררות בחופשיות (עקב מיקום הסנטר), יחזור הקישיון במהרה ויביא לידי חיבור חוזר שלהן תוך זמן קצר. לפיכך, הוחלט על ביצוע שבירה מבוקרת של עמוד השדרה הצווארי וחיבורו מחדש בעמדה שתאפשר מיקום תקין של הגולגולת ביחס לצוואר. בזכות פעולה זו יוכלו הכירורגים של פה ולסת לבצע ניתוח בטיחותי יותר, תוך גישה ישירה וקלה למפרק הלסת. בנוסף יתאפשר שימוש חופשי יותר של החולה בלסתותיו לאחר הניתוח וכן הוא צפוי לעמוד וללכת כאשר הוא מישיר מבטו לפנים בצורה נורמאלית".