ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) שלחה מכתב חריף ליו"ר הכנסת, דליה איציק, בעניין קיום כנס הרצליה בכנסת . במכתבה כותבת יחימוביץ' כי נודע לה מקריאה בעיתונים כי כנס הרצליה השנה יקיים את יום דיוניו הראשון כולו בין כותלי הכנסת כחלק מחגיגות שנות 60 למדינה.



"רבות דובר על הסכנה הנשקפת לדמוקרטיה הפרלמנטארית בשל העתקת הדיון הציבורי מן הכנסת אל כנסים פרטיים הממונים בידי בעלי ממון, לתופעה זו תרמו באופן נפסד פוליטיקאים בכירים אשר העדיפו זירות פרטיות ומיוחסות אלה על פני הכנסת להעברת מסרים לאומה.כעת נראה כי במקום להתמודד עם זילות מעמדה של הכנסת , נבחר הפתרון המקומם של הכנסת - הזילות אל תוך הכנסת פנימה, מבחינת מיסוד הזילות".



יחימוביץ' הוסיפה במכתבה "הכנסת על כל סמליה הממלכתיים פותחת כעת את שעריה למארגניו של כנס הרצליה ומתמזגת עימם, זהו צעד חסר תקדים ובעל השלכות מרחיקות לכת, והוא מעיד על הפרטת פעילות הכנסת עצמה ועל חדירה בלתי מבוקרת וממוסדת ,שקופה ,ובלתי שוויונית של בעלי הון אל הכנסת ואל מוסדותיה. דבר זה פוגע במעמדה של הכנסת כגוף ממלכתי השייך לציבור כולו".



יחימוביץ מדגישה כי קיום כנס הרצליה אינו אחראי ומעורר שאלות, "חמור ולא ברור על פי איזה נוהל ואיזה כללים מתמסרת הכנסת לידי כנס מופרט זה. ככול הידוע לי, הנושא לא עלה מעולם בפורומים הרלוונטיים לא בוועדת הכנסת או נשיאות הכנסת או בסיעות הבית".



"משכן הכנסת אינו הסלון הפרטי של מאן דהו, העמדתו של המשכן לצורך אירוע שכזה , תוך האחדת סמלי המדינה עם סמליו של מוסד פרטי, היא בלתי אחראית ומעוררת שאלות לגבי המניעים. לכל הפחות , דורש צעד זה שקיפות מוחלטת בדיון ציבורי נוקב אשר לא נתקיים כלל, והאירוע הוצג כעובדה מוגמרת. פעילות זאת היא כמעט בגדר העמדת המשכן כאולם אירועים לטובת גוף פרטי, לפיכך היא טעונה,לכל הפחות, הליך אשר יש בו מתן אפשרות שוויונית לכל גורם אחר המעוניין לקיים בכנסת כנסים ואירועים מסוג זה".



בהמשך המכתב שואלת ח"כ יחימוביץ' מדוע כנס הרצליה דווקא ולא כנס של אגודה כמו "קו לעובד" או ידיד" או כל גוף, אשר בעצם קיומו מהווה פה לציבור הרחב, אשר ממילא לא נהנה מנגישות אל הכנסת , נגישות אשר מארגני הכנס והממנים שלו נהנים ממנה כל העת?".



בסיום המכתב מקווה ח"כ יחימוביץ' כי ההחלטה לקיים את כנס הרצליה בכנסת תיבחן מחדש. כתבנו מציין כי הכנס הפך בשנים האחרונות להצהרות פומביות של מקבלי ההחלטות בישראל. למשל ראש ממשלת ישראל לשעבר, אריאל שרון, בחר בכנס הרצליה כבמה לשתי הצהרות: בשנת 2002 הכריז על תמיכתו במפת הדרכים ובשנת 2003 הציג בכנס את תוכנית הגירוש.