"מדיניות הרווחה שעוצבה בישראל מאז תחילת שנות אלפיים הייתה מאד פוגעת, לא הוגנת, ולא ראויה למדינה יהודית ודמוקרטית. מדיניות רווחה זו עלולה להביא אותנו למחוזות שיש בהם סכנה לרווחתה, ליציבותה וללכידותה של החברה הישראלית שמאד לא רצוי שנגיע אליהם". כך אמר חתן פרס ישראל, פרופ' אברהם דורון, במסגרת סמינר בנושא "מגמות בעיצוב מדיניות הרווחה בישראל בשנות האלפיים" שנערך היום (יום רביעי, ה-2.1.2008) במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון.
פרופ' דורון ציין כי "הגורמים שהביאו להשלטתה של מדיניות הרווחה הפוגעת ושאנו צריכים להתמודד אתם", הם: א. השינוי בגישות הפוליטיות –האידיאולוגיות למדיניות הרווחה שהתחולל בארץ בשנים האחרונות. ב. השינוי הרדיקלי שנעשה באופי של משטר הרווחה שהיה נהוג במדינת ישראל. ג. השינויים הארגוניים שהונהגו במבנה של כמה מערכות שירותי הרווחה בשנים אלה. ד. השינויים הפרוגרמטיים שהוכנסו בחלק גדול של תוכניות הרווחה במטרה לשנות לטווח הארוך את אופיים ומהותם.ה. הקיצוצים הרחבים שנעשו במרבית תוכניות הרווחה וביטחון סוציאלי שהופעלו מטעם המדינה.ו. ההפרטה הנרחבת של שירותי רווחה שונים .
פרופ' דורון, חבר סגל בגמלאות (אמריטוס) מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הזהיר כי "האימפקט של המדיניות המופעלת, היא שהמדינה הורידה מעצמה את האחריות של הדאגה לרווחת האזרחים והעבירה ומעבירה את התפקיד הזה לכוחות השוק. הערכים המוסריים של מחויבות חברתית , של אימון, של סולידריות, לכידות, הוגנות וכדומה האמורים לאפיין את פעולות המדינה, הולכים ופוחתים. מה שקורה הוא שהאינטרסים מסחריים שנכנסו לחלל שנוצר נוטים להתעלם מערכים אלה עם כל ההשלכות הנובעות מכך".
פרופ' דורון ציין כי "הגורמים שהביאו להשלטתה של מדיניות הרווחה הפוגעת ושאנו צריכים להתמודד אתם", הם: א. השינוי בגישות הפוליטיות –האידיאולוגיות למדיניות הרווחה שהתחולל בארץ בשנים האחרונות. ב. השינוי הרדיקלי שנעשה באופי של משטר הרווחה שהיה נהוג במדינת ישראל. ג. השינויים הארגוניים שהונהגו במבנה של כמה מערכות שירותי הרווחה בשנים אלה. ד. השינויים הפרוגרמטיים שהוכנסו בחלק גדול של תוכניות הרווחה במטרה לשנות לטווח הארוך את אופיים ומהותם.ה. הקיצוצים הרחבים שנעשו במרבית תוכניות הרווחה וביטחון סוציאלי שהופעלו מטעם המדינה.ו. ההפרטה הנרחבת של שירותי רווחה שונים .
פרופ' דורון, חבר סגל בגמלאות (אמריטוס) מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הזהיר כי "האימפקט של המדיניות המופעלת, היא שהמדינה הורידה מעצמה את האחריות של הדאגה לרווחת האזרחים והעבירה ומעבירה את התפקיד הזה לכוחות השוק. הערכים המוסריים של מחויבות חברתית , של אימון, של סולידריות, לכידות, הוגנות וכדומה האמורים לאפיין את פעולות המדינה, הולכים ופוחתים. מה שקורה הוא שהאינטרסים מסחריים שנכנסו לחלל שנוצר נוטים להתעלם מערכים אלה עם כל ההשלכות הנובעות מכך".