ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון המשיכה היום את דיוניה, בהצעת חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות, שמוביל ח"כ רובי ריבלין (הליכוד) יחד עם שליש מחברי הכנסת.
ראש הועדה, ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), האשים את המשטרה והפרקליטות בסחבת, בהעלמת נתונים מכוונת, ובהתחמקות ממתן מידע שלם ויסודי לוועדה. עוד אמר שנלר כי "ההתנתקות הייתה אירוע לאומי מחולל ומשמעותי לחברה בישראל וככזה יש להתייחס לנוער שמחה והפגין והתנגד לגירושו מהבית". הדיון התמקד בפתרון סוגיית גיוסם של הקטינים ומחיקת רישום פלילי ומשטרתי לגביהם.
כזכור, אישרה הכנסת בקריאה טרומית בסוף המושב הקודם את הצעת חוק החנינה ברוב של 37 ח"כים מול 10 מתנגדים, לפיה, אדם שהורשע בעבירה שנעברה מתוך מניע של התנגדות ליישום תוכנית ההתנתקות, ונקבע שלא היה בביצועה סכנה ממשית לחיי אדם, ייפסק ביצוע גזר דינו בגין אותה עבירה. אם היה מדובר בכתב אישום, יופסק ההליך בעניינו לאחר שנקבע שלא היה בעבירה משום סכנה לחיי אדם. בנוסף מבקשת ההצעה לקבוע שכל רישום פלילי ומשטרתי בגין עבירה כזו - יימחק.
מן הנתונים שמסרה הפרקליטות בדיון הקודם עולה, כי הוגשו כ-600 כתבי אישום כנגד מפגינים בעבירות שונות: התפרעות, כניסה לשטח אסור, סיכון נוסעים בנתיבי תחבורה ועוד. כ-108 כתבי אישום הוגשו כנגד מפגיני הגג בכפר דרום, כחציים קטינים. עוד מסרה פרקליטות המדינה, כי נגמר הטיפול ב-210 תיקים, כאשר כ-110 תיקים הסתיימו באי-הרשעה (48 קטינים), לגבי 68 עוכבו הליכים, 35 בגירים הורשעו, והשאר זוכו. לגבי התיקים התלויים ועומדים מסרה הפרקליטות, כי ישנם כ-90 תיקים שנפתחו כלפי המפגינים בכפר דרום ומצויים בשלבי טיפול שונים, ועוד כ- 110 בגירים וכ-60 קטינים שכלפיהם נפתחו תיקים בגין עבירות שביצעו מחוץ לחבל עזה. בסה''כ, לגבי מחצית מהתיקים הסתיים הטיפול, 20% בהרשעה, והשאר בזיכוי או בעיכוב הליכים.
לאור חילוקי הדעות הקוטביים שהתגלו בין חברי הוועדה לגבי הצורך בחוק חנינה גורף, הוחלט היום להתמקד לעת עתה בסוגיה הדחופה של עיכוב גיוסם לצה"ל, ובמיוחד ליחידות מיוחדות, של נערים רבים שנפתחו נגדם תיקים פליליים במסגרת המחאה על תוכנית ההתנתקות.
לטענת יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע, אורית סטרוק "כל מי שאי פעם נפתח לו תיק במסגרת ההפגנות נגד ההתנתקות, בין אם הוגש נגדו כתב אישום ובין אם לא, בין אם נסגר ובין אם לא - אפילו אם הרים שלט או נכח בהפגנה ספונטאנית, המידע לגביו מועבר בהליך מודיעיני על ידי המשטרה או השב"כ לאגף כוח אדם בצה"ל וללשכות הגיוס, והקטין מופנה מיד לקב"ן ועובר חוויה קשה ומכתימה, והדרך ליחידות מובחרות ולתפקידים מיוחדים חסומה לפניו".
המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן הגיב לדברי ח"כ שנלר כי הפרקליטות נוהגת בסחבת ואמר "יכול להיות שיש הפרת חוק מצד המשטרה. על פי חוק אסור למשטרה להעביר תיק שנסגר בהעדר ראיות או מאי עניין לציבור, ובוודאי אם נסגר מחוסר אשמה. רק למצ"ח ולשב"כ לצורך חקירה מיוחדת מותר להיחשף למידע הזה". ניצן הוסיף כי רוב התיקים שנסגרו כלפי קטינים בגין ההתנתקות נגמרו באי-הרשעה, ואין סיבה שהמידע הזה יגיע ללשכות הגיוס.
נוחי פוליטיס, מהסנגוריה הציבורית אמרה, כי יש למחוק את הרישומים הפליליים והמשטרתיים לחלוטין כפי שמציע החוק, ולא להסתפק בצעד של משרד המשפטים או צה"ל. לדבריה "גם רישום של אי-הרשעה לגבי קטינים בגין הפרעה לסדר ציבורי או התקהלות בלתי חוקית, פוגע בעתידם בפועל בכמה מישורים, הן בזימונם ליחידות המיוחדות או מסלולים אקדמיים צבאיים, והן בעתידם התעסוקתי כאשר מעסיקים רבים דורשים עבר נקי לחלוטין". פוליטיס הוסיפה שהגמשת המדיניות של היועץ המשפטי לממשלה מכסה בקושי קטינים, היות ורק לגבי שליש מתוכם הופסקו ההליכים.
מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים אמרה בדיון כי "על דעת שר המשפטים ונשיא המדינה, גובשו קווים מנחים לגבי תיקים של מתנגדי ההתנתקות, ועל פיהם אם מדובר בקטין ללא עבר פלילי ובעל הווה נורמטיבי, ההמלצה היא למחקו קודם לשירותו הצבאי, ולא להמתין ולבחון את העניין במהלך שירותו הצבאי, כפי שנוהגים בקטינים אחרים".
ח"כ ריבלין (הליכוד), דחה את דברי המתנגדים לחוק , הח"כים יוסי ביילין (מר"צ) ואפרים סנה (העבודה), ואמר כי "צריך להגליד פצע עמוק שנפער בתוכנו סביב הטראומה הלאומית של ההתנתקות, ולתקן עוול כלפי האנשים שנאבקו על דעה לגיטימית. בהצבעה גירשנו אנשים מביתם ובהצבעה נתקן את הקרע שנוצר עקב כך. נעשה זאת בשום-שכל ודעת ולא בחטף".
ח"כ עמירה דותן: "מנהלת מחלקת החנינות עידכנה כי במקרים שמדובר בקטין ללא עבר פלילי ובעל הווה נורמטיבי ההמלצה היא לסגור את התיק קודם לשירות הצבאי, וזהו בהחלט צעד בכיוון הדרוש ואני מברכת על כך. מנהלת מחלקת החנינות הביעה פליאה על העובדה שהוגשו עד כה רק פניות בודדות לבקש חנינה למרות שהמסר הועבר, ולכן אני מנצלת את הבמה וקוראת לקטינים (בזמן ההתנתקות) ובני משפחותיהם לפנות למחלקת החנינות ולהגיש בקשת חנינה על מנת שיוכלו להמשיך במסלול חיים נורמטיבי בצבא ובאזרחות ללא כתם של רישום פלילי".