הוועדה לפניות הציבור קיימה היום ישיבה בנושא פניות ציבור לגבי שימוש חורג של ילדים בתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין. הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה מעמותת 'מגן לזכויות אנוש', ממנה עולה שילדים רבים נפגעים מתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין. לתרופות אלה 72 תופעות לוואי מסוכנות, תופעות עליהן לא מוזהרים ההורים מראש. בין התופעות; מחשבות אובדניות, התאבדות, פסיכוזה, אנורקסיה, בעיות בלב ועוד.
לדברי ההורים, רבים מהם סובלים מלחץ עצום של מערכת החינוך לשלוח את ילדיהם לאבחונים נוירולוגיים ופסיכיאטרים בשל קשיי התנהגות בבתי ספר. לדבריהם, מערכת החינוך עושה זאת תוך הפעלת לחץ רב על ההורים ודרישה המתנה את המשך השהייה של הילד בבית הספר. התנאי שצוותי חינוך רבים מתנים הוא לעבור אבחון, להשתמש בתרופות או שהילד יעבור מסגרת (באמצעות וועדות השמה), בדרך כלל ההעברה לחינוך מיוחד.
כל זאת למרות שמשרד החינוך הוציא הוראת מנכ"ל האוסרת על הצוות החינוכי להציע, להמליץ, לדרוש, ללחוץ או להתנות שהייה בבית הספר והמשך לימודים בשימוש בתרופות או בעריכת אבחון. כמו כן, לא הרופאים נותני המרשמים ולא הצוות החינוכי בבתי הספר מזהיר את ההורים שמדובר בסם הנמצא תחת פקודת סמים מסוכנים. כמו כן הם אינם מציינים בפני ההורים את כל רשימת תופעות הלוואי.
בנוסף, האבחון לילד 'חסר קשב וריכוז, היפראקטיביות' הוא על סמך קריטריונים התנהגותיים בלבד. אין שום הוכחה פיזית גופנית שקיימת בעיה גופנית הקשורה בהפרעה זו.
יו"ר הוועדה, ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) ציינה בתחילת הישיבה כי ריטלין ותרופות דומות נמצאת תחת פקודת סמים מסוכנים ולכן הוא סם מסוכן. הדעות לגבי ריטלין חלוקות, אולם אסור למורים לכפות על ההורים לתת לילדים ריטלין ואסור להרחיק את הילדים מבית הספר אם הם אינם נוטלים ריטלין. לדברי ח"כ לנדבר, ברגע שהמאבחן לא מאבחן את הילד בצורה נכונה נגרם נזק בלתי הפיך לילד. לדבריה, לפעמים האשמה בחוסר קשב וריכוז אצל ילד נובע כתוצאה ממורה משעממת בכיתה ו/או משברים בבית המשפחה של הילד המשפיעים עליו ויש לקחת זאת בחשבון.
אחד הפונים שנכח בישיבה, רוקח במקצועו ציין כי נכון לשנת 2006, 290,000 מהילדים צורכים ריטלין. הורים רבים פונים לאבחונים פסיכיאטריים ומחליטים לתת ריטלין לילדים מבלי להיות מודעים לתוצאות לטווח הארוך. בשנת 2007 הוכפלה כמות השימוש בתרופה זו וגם סטודנטים נוטלים ריטלין לפני בחינות. לדבריו, "מערכת החינוך לא מתפקדת היום ללא ריטלין. מערכת החינוך מצאה כלי להשתמש באמצעים רפואיים בשביל לטפל בבעיות משמעת. על מערכת החינוך להתמקד בחינוך ולא להתערב בהפרעות פסיכיאטריות".
פונה נוסף שנכח בוועדה, סיפר שהגיע לוועדה על מנת לזעוק זעקה גדולה. הפונה, אב לשישה ילדים, בנו בן ה-17 וחצי הורחק מבית הספר ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בגלל ששרט מכונית של מורה. לדבריו, מנהל בית הספר חייב אותו לקחת את בנו לחוות דעת פסיכיאטרית. על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית בנו אובחן כמסוכן לציבור והוחלט לאשפזו באשפוז פסיכיאטרי. כל ניסיונות האב להתנגד לאשפוז עלו בתוהו ובנו שהה במוסד במשך כ-5 ימים. לאחר שבא לבקר את בנו מצא אותו רדום וכששאל אותו מה נתנו לו ענה הבן "תרופות רבות". לאחר השחרור מהאשפוז, מכר המשפחה מצא יום אחד את בנו שכוב על הרצפה, מעולף ומוציא ריר בגלל התרופות.
לאחר המקרה, החליט האב להפסיק את הכדורים לבנו. היום, שנתיים וחצי לאחר הפסקת נטילת הכדורים, הבן חייל בצה"ל ומתפקד למופת. כרב ומחנך הוא יכול להעיד כי "ילדים רבים מתאשפזים בכפייה על לא עוול בכפם. על מערכת החינוך לתעל את האנרגיות ולהפנותן למקום אחר ולא לדכא את הילדים על ידי שימוש בתרופות. בית החולים הפסיכיאטרי הוא למעשה בית כלא למאושפזים".
לדברי אחת מהפונות שנכחה בוועדה בנה נוטל ריטלין מגיל ארבע וחצי, כיום הוא בן 12. עם השנים כמויות הריטלין גדלות אך לא חל שיפור אצל הילד והילד ממשיך להיות אלים ולא מרוכז ולומד בחינוך מיוחד מכיתה א'.
פונה נוספת שנכחה בוועדה סיפרה שהכריחו אותה לתת לבנה ריטלין כתנאי להישארותו בבית הספר. הילד לא היפראקטיבי, לא מכה ולא משתולל. באבחון הדידקטי שערכו לו נמצא כי יש להעניק לו הקלות במבחנים אולם הוא אינו מתאים לחינוך מיוחד. לדבריה, איימו עליה שבמידה ולא יקבל ריטלין יועבר לחינוך המיוחד. לדבריה, מאז נטילת הריטלין הילד אלים מאוד וסובל מנדודי שינה ורגשי נחיתות.
פונה נוספת שנכחה בישיבה סיפרה שמאז שבנה בן ה-17 וחצי החל לקחת ריטלין הפך לתלמיד מוצלח, קשוב ומרוכז בלימודים. לדבריה, כשהילד לא לוקח את הריטלין קשה לה מאוד כי אז הילד אלים ולא מרוכז.
פונה נוסף ציין שבנו בכיתה א' חוייב לקחת ריטלין וכאשר ההורים סירבו לתת לו את הריטלין, הילד הורחק מבית הספר לתקופה מסוימת.
אלה שנר, יו"ר עמותת 'מגן לזכויות אנוש', ציינה בישיבה שהתקבלו בעמותה מאות פניות מהורים אשר העידו על הלחץ המופעל עליהם מצד בתי הספר. שנר אמרה שפנתה לוועדה בתקווה להעביר את המסר שאסור לחייב או לדחוף הורים לשימוש בריטלין. שנר ציינה גם כי יש נוהל במשרד החינוך לפיו אין לחייב הורים לתת לילדיהם ריטלין אולם משרד החינוך איננו אוכף זאת.
רוני אלוני סודובניק מהמרכז המשפטי לילדים ולנוער, ציינה כי יש כיום אבחון יתר. היום זה 'IN' לקחת את הריטלין מבלי להיות מודעים לתופעות הלוואי החמורות. לדבריה, בשנים האחרונות במרכז המשפטי מתקבלים פניות רבות בנושא. לדבריה, יש בנות שרוצות לקבל ריטלין כי זה מרזה, סטודנטים נוטלים ריטלין על מנת לעבור מבחנים. לדבריה, יש צורך לבצע רישום לגבי נטילת ריטלין בצבא וכן במשרד הרישוי בטרם מוציאים רישיון נהיגה.
ד"ר שוש נבון, נטרופטית, ציינה כי ילדים הלוקחים ריטלין ומפסיקים את לקחת את התרופה הופכים לשבר כלי, הם עומדים על סף התאבדות, "נדפקת להם המערכת, החומר, בדיוק כמו סמים, הריטלין "דופק את המח" והמח לא חוזר לקדמותו".
ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית במשרד הבריאות מומחית לילדים ציינה כי שני מטופליה אשר טופלו בבית הספר בעבר, שנים בריטלין, נמצאים כיום בשלבים מתקדמים בקורס טייס, וכיום אינם נוטלים ריטלין. לדבריה, הטיפול הטוב ביותר בתופעת העדר קשב וריכוז הינו השילוב בין טיפול תרופתי, הדרכת ההורים והדרכות בבית הספר אך יחד עם זאת ציינה כי לדעתה אין תחליף לטיפול התרופתי.
פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות, ציין בפני הוועדה כי ישנה עליה מתמדת של מכירת ריטלין בארץ וב-5 השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי 3, מ- 90 ק"ג בשנת 2002 ל-260 ק"ג בשנת 2006. מדובר בשימוש בריטלין על ידי ילדים ומבוגרים. ממוצע הצריכה השנתית של ריטלין לכל ילד מטופל הנה כ-8 גרם, למבוגר היא כ-12 גרם. ממוצע כ-9 גרם לנפש. "לכן, בשנת 2006 טופלו כ-30,000 ילדים ומבוגרים בריטלין. יש להניח כי כ-3/4 היו ילדים עד גיל 18", אמר אור-נוי.
פרופ' אור-נוי ציין גם כי אין שום גורם רפואי אשר שש לטפל בילדים או מבוגרים בתרופות כל שהן, ובמיוחד בתרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית. הטיפול בריטלין מומלץ מאחר והוא יעיל, ומטרתו להפחית את הסימפטומים הקשים של הפרעת הריכוז והקשב בין ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעה זו. כל טיפול תרופתי ניתן רק כאשר התועלת רבה במידה ניכרת מהסיבוכים ומהסכנות הפוטנציאליות. אין כל ספק שריטלין ותרופות דומות לו, נכנס לקטגוריה זו.
לדברי פרופ' אור נוי, כאשר נוטלים תרופה צריך לדווח על תופעות הלוואי ולבקש חוות דעת נוספת במידה ואלה קיימות. לדבריו, ריטלין היא אחת מהתרופות הותיקות ביותר ומוכרת כבעלת תופעות לוואי פחות קשות. יחד עם זאת יש לריטלין כ- 6-8 תופעות לוואי וחובה על הרופאים לדווח על תופעות לוואי אלה להורים. הטיפול בריטלין הינו טיפול מתמשך וצריך ליטול את התרופה כל החיים. לדבריו, הבעיה העיקרית בנושא היא בעיית האבחון. לדבריו, יש צורך לייעד שעה לאבחון. בקרוב, אמור לצאת חוזר מנכ"ל המפרט את כל ההנחיות באופן ברור לאבחון הפרעות קשב וריכוז.
פרופ' אור נוי ציין עוד כי למשרד הבריאות אין כל אפשרות לכפות על קופות החולים לבצע אבחון ארוך ומדויק. לדבריו, חייבים להיות קריטריונים ברורים ומוגדרים לאבחון בעיות קשב וריכוז שיכללו מספר מרכיבים.
עירית ליבנה, מפקחת תחום בריאות במשרד החינוך, התרבות והספורט, ציינה כי על פי הנוהל של משרד החינוך, טיפול תרופתי ניתן רק על פי מסמך רפואי עם הסכמת ההורים שמגבה. לדבריה, לא יתכן מצב שניתן טיפול תרופתי בהחלטת בית-הספר. כל טיפול שניתן חייב להיות מגובה וכאשר יש מסמך רפואי ההורים נותנים גיבוי. המורה והגננת לא יקבעו את דרך הטיפול. אם ילד צריך לקבל ריטלין הסמכות של המורה והגננת זה להעביר לייעוץ. לדבריה, אסור להתנות מתן ריטלין לילד כהמשך לימודים בבית הספר.
בסיכום הישיבה, הודיעה יו"ר הוועדה, ח"כ סופה לנדבר כי בכוונתה לפנות לשרת החינוך בבקשה לאסור הרחקת ילדים מבתי הספר שהוריהם מסרבים לתת להם ריטלין. כמו כן, הודיעה חברת הכנסת כי תפנה לשר הבריאות בבקשה להנחות את כל הרופאים הרושמים מרשמים לריטלין לילדים ומבוגרים לציין ולהסביר בעל פה על כל תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בתרופה.
בנוסף, תפנה לנדבר לשר הבריאות בבקשה לקבוע בחקיקה את הקריטריונים לאבחון, שיש לבצע לילדים בעלי בעיות קשב וריכוז במערכת החינוך. ולבסוף סיכמה כי תערוך סיור וישיבת ועדה בבית חולים טירה, בית חולים פסיכיאטרי על מנת להתרשם מקרוב על אופן הטיפול במאושפזים.