בית משפט השלום בתל אביב חייב את חברת "פז-גז" לפצות ב- 400 אלף שקלים קרובי משפחה של משפחת אייל מתל-אביב. זאת, לאחר שחברת הגז הורשעה בגרימת מותם של בני המשפחה ברשלנות בינואר 2002.
מפסק הדין עלה כי בני משפחת אייל מתו בדירתם לאחר שנשמו גז מסוג חד תחמוצת הפחמן. מדובר בגז רעיל ללא טעם, ריח או צבע.
בינואר 2002 התגלו גופותיהם של בני משפחת אייל - האב נמרוד, האם דליה ובנם אסף - בדירה ברמת אביב. הערכת המשטרה הראשונית הייתה שמדובר בהתאבדות, אך חקירה העלתה כי המשפחה מתה מדליפת גז רעיל.
בשנת 2005 לאחר שחלפו למעלה מחמש שנים מיום האירוע, כתב אישום נגד פזגז 1993 בע"מ ופזגז תל-אביב בע"מ שסיפקו גז לדירה.
על פי כתב האישום, חסימת הארובה ו/או בעירה חלקית בתנור, גרמו לפליטת גז לחלל הדירה, המנוחים נשמו אותו הורעלו ונפטרו. לחברות מיוחסת גרימת מוות ברשלנות המתבטאת באספקת גז, שהוא חומר מסוכן, לדירה מבלי שנבדקה תקינות המערכת ומבלי שננקטו אמצעי זהירות סבירים.
ב- 2006 נחתמה עסקת טיעון אשר במסגרתה הודו החברות בגרימת מותם ברשלנות של בני המשפחה. החברות התחייבו בהסדר לקבוע נהלי עבודה ובטיחות בנוגע להפעלה ואחזקה של מערכות חימום מסוג זה, בפעילות לאיתור לקוחות המשתמשים במערכת חימום מאותו סוג, פנייה ללקוחות, התקנה של גלאי גז co והתחייבויות נוספות.
השופטת דורית רייך שפירא מתחה ביקורת חריפה על עסקת טיעון שנחתמה בפרשה, ושילשה את הפיצוי שנקבע. בנוסף, מתחה השופטת ביקורת על כך שאף אחד מנושאי התפקידים בחברות פזגז לא הועמדו לדין וקבעה כי במקרה זה מדובר ברשלנות מתבטאת בהזנחה מתמשכת ובהתעלמות מהוראות החוק והנחיות שיפוטיות אשר הביאו לתוצאה חמורה, דבר שמצדיק את הסטייה מהסדר הטיעון.
מפסק הדין עלה כי בני משפחת אייל מתו בדירתם לאחר שנשמו גז מסוג חד תחמוצת הפחמן. מדובר בגז רעיל ללא טעם, ריח או צבע.
בינואר 2002 התגלו גופותיהם של בני משפחת אייל - האב נמרוד, האם דליה ובנם אסף - בדירה ברמת אביב. הערכת המשטרה הראשונית הייתה שמדובר בהתאבדות, אך חקירה העלתה כי המשפחה מתה מדליפת גז רעיל.
בשנת 2005 לאחר שחלפו למעלה מחמש שנים מיום האירוע, כתב אישום נגד פזגז 1993 בע"מ ופזגז תל-אביב בע"מ שסיפקו גז לדירה.
על פי כתב האישום, חסימת הארובה ו/או בעירה חלקית בתנור, גרמו לפליטת גז לחלל הדירה, המנוחים נשמו אותו הורעלו ונפטרו. לחברות מיוחסת גרימת מוות ברשלנות המתבטאת באספקת גז, שהוא חומר מסוכן, לדירה מבלי שנבדקה תקינות המערכת ומבלי שננקטו אמצעי זהירות סבירים.
ב- 2006 נחתמה עסקת טיעון אשר במסגרתה הודו החברות בגרימת מותם ברשלנות של בני המשפחה. החברות התחייבו בהסדר לקבוע נהלי עבודה ובטיחות בנוגע להפעלה ואחזקה של מערכות חימום מסוג זה, בפעילות לאיתור לקוחות המשתמשים במערכת חימום מאותו סוג, פנייה ללקוחות, התקנה של גלאי גז co והתחייבויות נוספות.
השופטת דורית רייך שפירא מתחה ביקורת חריפה על עסקת טיעון שנחתמה בפרשה, ושילשה את הפיצוי שנקבע. בנוסף, מתחה השופטת ביקורת על כך שאף אחד מנושאי התפקידים בחברות פזגז לא הועמדו לדין וקבעה כי במקרה זה מדובר ברשלנות מתבטאת בהזנחה מתמשכת ובהתעלמות מהוראות החוק והנחיות שיפוטיות אשר הביאו לתוצאה חמורה, דבר שמצדיק את הסטייה מהסדר הטיעון.