ירושלים - פרופסור יולי תמיר, שרת החינוך ויושבת ראש מועצת קרן וולף, הודיעה היום כי פרס וולף ברפואה תשס"ח-2008 יוענק במשותף לפרופסור חיים סידר ופרופסור אהרן רזין, מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, "על תרומותיהם היסודיות להבנת תפקיד המתילציה של הדנ"א בבקרת ביטוי גנים", נאמר על ידי ועדת השופטים הבין-לאומית בתחום זה.
שניהם יחד יקבלו את הפרס בסך 100,000 דולר מידי נשיא המדינה בטקס ממלכתי, שייערך במשכן הכנסת, ביום כ' באייר תשס"ח.
ה"מתילציה" היא שינוי כימי של מולקולת הדנ"א. מנגנון זה הנו בעל חשיבות קריטית בבקרת ההתפתחות העוברית ובקביעת ביטוי של גנים ברקמות ספציפיות. כמו כן הוא מאפשר התאמה מהירה של האורגניזם לשינויים בסביבה, ללא שינוי ברצף הדנ"א. תחום נוסף שבו קיימת חשיבות רבה למנגנון המתילציה של דנ"א הנו חקר הסרטן, כאשר בקרה לקויה של המנגנון גורמת לדיכוי ההתבטאות של גנים שתפקידם למנוע התפתחות סרטנית.
פרופסור חיים סידר (יליד ארה"ב, 1943) קיבל תואר דוקטור בשנת 1970 מאוניברסיטת ניו יורק. בשנים 1971- 1973 כיהן כעמית מחקר במכון הבריאות הלאומי, ארה"ב. חיים סידר פעיל באוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1973, תחילה כמרצה ומרצה בכיר, כפרופסור חבר ולאחר מכן כפרופסור במחלקה לביוכימיה של התא וגנטיקת האדם, בבית הספר לרפואה. חיים סידר קיבל בשנת 1999 את פרס ישראל בביולוגיה והוא חבר האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
פרופסור אהרן רזין (יליד ישראל, 1935) קיבל תואר דוקטור בשנת 1967 מהאוניברסיטה העברית בירושלים והנו פעיל בה משנת 1971. הוא כיהן כראש המחלקה לביוכימיה של התא בין השנים 1980- 1984, משנת 1988 מופקד פרופסור אהרן רזין על הקתדרה למדעי הרפואה ע"ש יעקב גרינבאום באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור רזין חבר בארגון הגנטיקה המולקולרית של האדם (HUGO) ובארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO). הוא חתן פרס ישראל בביולוגיה לשנת 2004 וחבר האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
פרס וולף בחקלאות תשס"ח-2008, אף הוא בסך 100,000 דולר, יוענק לשלושה אנשי מדע: פרופסור ג'ון א' פיקט John A. Pickett)), ממכון רותהמסטד למחקר, הרפנדן, בריטניה, פרופסור ג'יימס ה' טאמלינסון, מהאוניברסיטה של מדינת פנסילבניה, ארה"ב, ופרופסור ו' ג'ו לואיס, משירותי המחקר החקלאי, משרד החקלאות של ארה"ב, "על תגליותיהם המרשימות בתחום המנגנונים השולטים באינטראקציה בין צמחים לחרקים ובין צמחים לבין עצמם." תרומתם המדעית בתחום האקולוגיה הכימית עודדה את התפתחות הטיפול המשולב במזיקים וקידמה משמעותית את החקלאות. פעילותם המחקרית של השלושה הובילה לשינוי פרדיגמה בשדה הטיפול המשולב במזיקים בחקלאות, קבעו השופטים.
פרופסור ג'ון א' פיקט (נולד 1945, בריטניה) תרם במשך שנים רבות תרומה משמעותית לתחומי הכימיה האקולוגית והחקלאות ברחבי העולם, וזכה בשם עולם שרק מעטים זוכים לו. הוא יצר שטחי מחקר חדשים בגישות חדשניות, ובהמשך יישם את תוצאותיו הבסיסיות של המחקר בפיתוח אסטרטגיות חדשות להדברת מזיקים ועשבים הפוגעים בחקלאות. פיקט קיבל תואר דוקטור בכימיה אורגנית בשנת 1971 מאוניברסיטת סוראי, בריטניה. הוא פעיל במכון רותהמסטד למחקר משנת 1976 כמדען הראשי, ומשנת 1984 כמנהל היחידה לכימיה ביולוגית. פרופסור פיקט הוא חבר בחברה המלכותית של בריטניה.
פרופסור ג'יימס ה' טאמלינסון (נולד 1938, ארה"ב) ופרופסור ו' ג'ו לואיס (נולד 1942, ארה"ב) הם מובילים מרכזיים בשינוי דרכי החשיבה של חוקרי חקלאות ושל מדריכים מקצועיים, ובהכוונתם לעבר הדברה בטוחה יותר מבחינה אקולוגית. מחקריהם הבליטו את מערכות הקשרים המתוחכמים הקיימים בטבע בין צמחים לבין החרקים הניזונים מהם ובינם לבין טורפים וטפילים הניזונים מאוכלי הצמחים. תרומתם המרשימה של לואיס וטאמלינסון לפיתוחה וליישומה של ההבנה המדעית העלתה את נושא הטיפול במזיקים לסדר היום ברחבי העולם. טאמלינסון קיבל בשנת 1969 תואר דוקטור מהאוניברסיטה של מדינת מיסיסיפי. הוא כיהן בשנים 1970-2003 כפרופסור באוניברסיטת פלורידה, ארה"ב, והיה פעיל בשנים 1972-2003 בשירותי המחקר החקלאי, משרד החקלאות של ארה"ב. משנת 2003 הוא פרופסור באוניברסיטה של מדינת פנסילבניה. ו' ג'ו לואיס קיבל בשנת 1968 תואר דוקטור מהאוניברסיטה של מדינת מיסיסיפי. הוא פעיל משנת 1969 באוניברסיטת ג'ורג'יה, ארה"ב, ומשנת 1971 באוניברסיטת פלורידה, ארה"ב. פרופסור לואיס מכהן משנת 1967 כחוקר בשירותי המחקר החקלאי, משרד החקלאות של ארה"ב.
במשרד החינוך מציינים כי קרן וולף נוסדה ע"י ריקארדו וולף (1887–1981), יהודי יליד גרמניה, ממציא, נדבן ודיפלומט, שחי שנים רבות בקובה וכיהן כשגרירה בישראל. פרסי וולף בסכום 100 אלף דולר בכל תחום, מוענקים מדי שנה מאז 1978 לאנשי מדע ואמנים מכל העולם "על תרומה ייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדלי אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית". במדע התחומים הם: חקלאות, כימיה, מתמטיקה, פיסיקה, רפואה, ובאמנות ברוטציה שנתית - אדריכלות, מוסיקה, ציור ופיסול. עד כה קיבלו את הפרס היוקרתי 241 מדענים ואמנים מ-22 מדינות, ובהם 16 זוכים מישראל. קרן וולף מעניקה גם מלגות לסטודנטים ישראליים מצטיינים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ.
שניהם יחד יקבלו את הפרס בסך 100,000 דולר מידי נשיא המדינה בטקס ממלכתי, שייערך במשכן הכנסת, ביום כ' באייר תשס"ח.
ה"מתילציה" היא שינוי כימי של מולקולת הדנ"א. מנגנון זה הנו בעל חשיבות קריטית בבקרת ההתפתחות העוברית ובקביעת ביטוי של גנים ברקמות ספציפיות. כמו כן הוא מאפשר התאמה מהירה של האורגניזם לשינויים בסביבה, ללא שינוי ברצף הדנ"א. תחום נוסף שבו קיימת חשיבות רבה למנגנון המתילציה של דנ"א הנו חקר הסרטן, כאשר בקרה לקויה של המנגנון גורמת לדיכוי ההתבטאות של גנים שתפקידם למנוע התפתחות סרטנית.
פרופסור חיים סידר (יליד ארה"ב, 1943) קיבל תואר דוקטור בשנת 1970 מאוניברסיטת ניו יורק. בשנים 1971- 1973 כיהן כעמית מחקר במכון הבריאות הלאומי, ארה"ב. חיים סידר פעיל באוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1973, תחילה כמרצה ומרצה בכיר, כפרופסור חבר ולאחר מכן כפרופסור במחלקה לביוכימיה של התא וגנטיקת האדם, בבית הספר לרפואה. חיים סידר קיבל בשנת 1999 את פרס ישראל בביולוגיה והוא חבר האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
פרופסור אהרן רזין (יליד ישראל, 1935) קיבל תואר דוקטור בשנת 1967 מהאוניברסיטה העברית בירושלים והנו פעיל בה משנת 1971. הוא כיהן כראש המחלקה לביוכימיה של התא בין השנים 1980- 1984, משנת 1988 מופקד פרופסור אהרן רזין על הקתדרה למדעי הרפואה ע"ש יעקב גרינבאום באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור רזין חבר בארגון הגנטיקה המולקולרית של האדם (HUGO) ובארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO). הוא חתן פרס ישראל בביולוגיה לשנת 2004 וחבר האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
פרס וולף בחקלאות תשס"ח-2008, אף הוא בסך 100,000 דולר, יוענק לשלושה אנשי מדע: פרופסור ג'ון א' פיקט John A. Pickett)), ממכון רותהמסטד למחקר, הרפנדן, בריטניה, פרופסור ג'יימס ה' טאמלינסון, מהאוניברסיטה של מדינת פנסילבניה, ארה"ב, ופרופסור ו' ג'ו לואיס, משירותי המחקר החקלאי, משרד החקלאות של ארה"ב, "על תגליותיהם המרשימות בתחום המנגנונים השולטים באינטראקציה בין צמחים לחרקים ובין צמחים לבין עצמם." תרומתם המדעית בתחום האקולוגיה הכימית עודדה את התפתחות הטיפול המשולב במזיקים וקידמה משמעותית את החקלאות. פעילותם המחקרית של השלושה הובילה לשינוי פרדיגמה בשדה הטיפול המשולב במזיקים בחקלאות, קבעו השופטים.
פרופסור ג'ון א' פיקט (נולד 1945, בריטניה) תרם במשך שנים רבות תרומה משמעותית לתחומי הכימיה האקולוגית והחקלאות ברחבי העולם, וזכה בשם עולם שרק מעטים זוכים לו. הוא יצר שטחי מחקר חדשים בגישות חדשניות, ובהמשך יישם את תוצאותיו הבסיסיות של המחקר בפיתוח אסטרטגיות חדשות להדברת מזיקים ועשבים הפוגעים בחקלאות. פיקט קיבל תואר דוקטור בכימיה אורגנית בשנת 1971 מאוניברסיטת סוראי, בריטניה. הוא פעיל במכון רותהמסטד למחקר משנת 1976 כמדען הראשי, ומשנת 1984 כמנהל היחידה לכימיה ביולוגית. פרופסור פיקט הוא חבר בחברה המלכותית של בריטניה.
פרופסור ג'יימס ה' טאמלינסון (נולד 1938, ארה"ב) ופרופסור ו' ג'ו לואיס (נולד 1942, ארה"ב) הם מובילים מרכזיים בשינוי דרכי החשיבה של חוקרי חקלאות ושל מדריכים מקצועיים, ובהכוונתם לעבר הדברה בטוחה יותר מבחינה אקולוגית. מחקריהם הבליטו את מערכות הקשרים המתוחכמים הקיימים בטבע בין צמחים לבין החרקים הניזונים מהם ובינם לבין טורפים וטפילים הניזונים מאוכלי הצמחים. תרומתם המרשימה של לואיס וטאמלינסון לפיתוחה וליישומה של ההבנה המדעית העלתה את נושא הטיפול במזיקים לסדר היום ברחבי העולם. טאמלינסון קיבל בשנת 1969 תואר דוקטור מהאוניברסיטה של מדינת מיסיסיפי. הוא כיהן בשנים 1970-2003 כפרופסור באוניברסיטת פלורידה, ארה"ב, והיה פעיל בשנים 1972-2003 בשירותי המחקר החקלאי, משרד החקלאות של ארה"ב. משנת 2003 הוא פרופסור באוניברסיטה של מדינת פנסילבניה. ו' ג'ו לואיס קיבל בשנת 1968 תואר דוקטור מהאוניברסיטה של מדינת מיסיסיפי. הוא פעיל משנת 1969 באוניברסיטת ג'ורג'יה, ארה"ב, ומשנת 1971 באוניברסיטת פלורידה, ארה"ב. פרופסור לואיס מכהן משנת 1967 כחוקר בשירותי המחקר החקלאי, משרד החקלאות של ארה"ב.
במשרד החינוך מציינים כי קרן וולף נוסדה ע"י ריקארדו וולף (1887–1981), יהודי יליד גרמניה, ממציא, נדבן ודיפלומט, שחי שנים רבות בקובה וכיהן כשגרירה בישראל. פרסי וולף בסכום 100 אלף דולר בכל תחום, מוענקים מדי שנה מאז 1978 לאנשי מדע ואמנים מכל העולם "על תרומה ייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדלי אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית". במדע התחומים הם: חקלאות, כימיה, מתמטיקה, פיסיקה, רפואה, ובאמנות ברוטציה שנתית - אדריכלות, מוסיקה, ציור ופיסול. עד כה קיבלו את הפרס היוקרתי 241 מדענים ואמנים מ-22 מדינות, ובהם 16 זוכים מישראל. קרן וולף מעניקה גם מלגות לסטודנטים ישראליים מצטיינים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ.