ציון 150 להולדת אליעזר בן יהודה שימש היום, בוועדת החינוך של הכנסת, להוצאת הקיטור התקופתית על מצב החינוך והנוער בארץ, וגם על מצבה של הלשון העברית במערכת החינוך.
ד"ר מוטי רוזן, פתח ותיאר את תולדותיו של אליעזר בן יהודה: כנער, אליעזר בן יהודה למד בישיבה. הוא סולק משם כשנתפס לומד בספר דקדוק עברי בשעת שיעורי תורה. ב-1892, כתב בן יהודה מילים אקטואליות עד היום: "רק בשפה העברית יחיה ישראל בארצו. אם לא נסכים לדבר עברית... לא נצלח ותקותנו אבדה. עתה, יש די כח לשפה העברית לשוב ולחיות בפי העם", אך בעוד 10 שנים, אמר בן יהודה, על הצעירים להחיות את השפה.
"אני מאמין שבן יהודה היה מוכה בהלם לו היה רואה מילון של ימינו. השפה נצטמצמה, והיא נרמסת ברגל גסה. העברית אמנת מדוברת, אך מדולדלת. הוא, שטיפח כל כך את המבטא הספרדי בעיצור השמי, ודאי היה נדהם למשמע העצורים המעטים שנותרו בלשוננו: גננת הופכת היום את ילדיה לקופים, באומרה שהם "קופים מקור". לדאבוננו, גם הופעתם של ח"כים רבים, נציגי הציבור, נעדרת תרבות דיבור והקשבה".
"רמת הידע של המורים המלמדים לשון הינה בינונית, וברובם, הכשרתם בספרות ולא בלשון. מילים כמו 'סבבה', 'אחלה', 'פדיחה', הפכו שמישות גם בקרב שדרני רדיו, שחותמים שידור ב"יאללה בי"- המילה הראשונה מקורה בערבית, והשנייה באנגלית. יש להתחיל בטיפוח תרבות הלשון כבר מן הגיל הרך. יש לעקור שיבושי כתיב ולשון מן השורש, ולהעניק העשרה מינימלית ממקורות העושר התכני של עם ישראל".
חמדה בן יהודה, נכדתו של אליעזר, הפתיעה ואמרה כי היא מוטרדת דווקא מההיבט של הזהות, "השפה, עבור סבי, אליעזר בן יהודה, היתה כלי לביסוס לאומיות. אנחנו בורחים מהזהות שלנו כאן. שיבושי לשון הם דרך לחוסר התמודדות עם זהות. פעם לימדו תורה גם בבתי ספר חילוניים. התורה נחשבה לחלק מהזהות שלנו".
משתתפי הדיון סברו כי חלק מהפתרון טמון בהוספת יחידת בגרות נוספת בלשון, רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, אמרה: יש בעיה בהיקף לימודי הלשון בבתי הספר. מקצים לכך שתי יחידות לימוד בלבד... לו היו למשרד את משאבי האנוש, הצעד הנכון ביותר היה לחייב תלמידים לכתוב חיבור שבועי, ואז לבדוק את החיבורים ולתת לתלמידים משוב אישי - ואולם אנו חיים במציאות של 35 תלמידים בכיתה ושעות ההוראה מקוצצות.
הוסיפה על דבריה מזל שיניאק, מפמ"ר לשון והבעה במשרד החינוך: מול אנגלית, שלומדים ברמה של לפחות 4 יח"ל, ולמעשה, כל שפה זרה, שלומדים בהיקף של 3 יח"ל לפחות, דווקא עברית לומדים בהיקף של 2 יחידות בלבד, ורק בכיתה י'. היוקרה של השפה העברית נמוכה ביותר.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, סיכם כי "יש לערוך שינוי בגישת משרד החינוך: לא להפחית בלימודי האנגלית, אלא להגביר לימודי עברית, הוחלט כי ועדת החינוך קוראת ללימוד עברית ברמה של לפחות 3 יח"ל לבגרות.
ד"ר מוטי רוזן, פתח ותיאר את תולדותיו של אליעזר בן יהודה: כנער, אליעזר בן יהודה למד בישיבה. הוא סולק משם כשנתפס לומד בספר דקדוק עברי בשעת שיעורי תורה. ב-1892, כתב בן יהודה מילים אקטואליות עד היום: "רק בשפה העברית יחיה ישראל בארצו. אם לא נסכים לדבר עברית... לא נצלח ותקותנו אבדה. עתה, יש די כח לשפה העברית לשוב ולחיות בפי העם", אך בעוד 10 שנים, אמר בן יהודה, על הצעירים להחיות את השפה.
"אני מאמין שבן יהודה היה מוכה בהלם לו היה רואה מילון של ימינו. השפה נצטמצמה, והיא נרמסת ברגל גסה. העברית אמנת מדוברת, אך מדולדלת. הוא, שטיפח כל כך את המבטא הספרדי בעיצור השמי, ודאי היה נדהם למשמע העצורים המעטים שנותרו בלשוננו: גננת הופכת היום את ילדיה לקופים, באומרה שהם "קופים מקור". לדאבוננו, גם הופעתם של ח"כים רבים, נציגי הציבור, נעדרת תרבות דיבור והקשבה".
"רמת הידע של המורים המלמדים לשון הינה בינונית, וברובם, הכשרתם בספרות ולא בלשון. מילים כמו 'סבבה', 'אחלה', 'פדיחה', הפכו שמישות גם בקרב שדרני רדיו, שחותמים שידור ב"יאללה בי"- המילה הראשונה מקורה בערבית, והשנייה באנגלית. יש להתחיל בטיפוח תרבות הלשון כבר מן הגיל הרך. יש לעקור שיבושי כתיב ולשון מן השורש, ולהעניק העשרה מינימלית ממקורות העושר התכני של עם ישראל".
חמדה בן יהודה, נכדתו של אליעזר, הפתיעה ואמרה כי היא מוטרדת דווקא מההיבט של הזהות, "השפה, עבור סבי, אליעזר בן יהודה, היתה כלי לביסוס לאומיות. אנחנו בורחים מהזהות שלנו כאן. שיבושי לשון הם דרך לחוסר התמודדות עם זהות. פעם לימדו תורה גם בבתי ספר חילוניים. התורה נחשבה לחלק מהזהות שלנו".
משתתפי הדיון סברו כי חלק מהפתרון טמון בהוספת יחידת בגרות נוספת בלשון, רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, אמרה: יש בעיה בהיקף לימודי הלשון בבתי הספר. מקצים לכך שתי יחידות לימוד בלבד... לו היו למשרד את משאבי האנוש, הצעד הנכון ביותר היה לחייב תלמידים לכתוב חיבור שבועי, ואז לבדוק את החיבורים ולתת לתלמידים משוב אישי - ואולם אנו חיים במציאות של 35 תלמידים בכיתה ושעות ההוראה מקוצצות.
הוסיפה על דבריה מזל שיניאק, מפמ"ר לשון והבעה במשרד החינוך: מול אנגלית, שלומדים ברמה של לפחות 4 יח"ל, ולמעשה, כל שפה זרה, שלומדים בהיקף של 3 יח"ל לפחות, דווקא עברית לומדים בהיקף של 2 יחידות בלבד, ורק בכיתה י'. היוקרה של השפה העברית נמוכה ביותר.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור, סיכם כי "יש לערוך שינוי בגישת משרד החינוך: לא להפחית בלימודי האנגלית, אלא להגביר לימודי עברית, הוחלט כי ועדת החינוך קוראת ללימוד עברית ברמה של לפחות 3 יח"ל לבגרות.