השוטר מוטי מהגר, מיס"מ מחוז ש"י, צולם במהלך אירועי עמונה כשהוא מכה באלה מפגינים פסיביים בתוך אחד הבתים. לאחר שהתבררה זהותו, הגיש נגדו אחד הנפגעים, ישי גרינבאום תושב קרית ארבע, תביעת נזיקין אישית. התובע טוען כי מהגר היכה אותו עם אלה במשך 2 דקות תמימות, בראשו, בידיו וברגליו. כתוצאה ממכות אלה נגרמה לתובע נכות אורטופודית צמיתה בשיעור של 15%.
התביעה הוגשה ע"י היועץ המשפטי של ארגון זכויות האדם ביש"ע, עו"ד חיים כהן. עו"ד כהן טען בכתב התביעה, כי "הנתבע - השוטר מהגר - חרג מסמכויותיו אשר הוקנו לו על פי חוק ועל פי נהלי המשטרה, בעודו פועל באופן עצמאי ומפעיל כוח בלתי סביר, מבלי 
"הכה ופגע בגופו של התובע, מתוך אטימות, אדישות גמורה ושוויון נפש מוחלט ביחס לאפשרות כי לתובע ייגרמו נזקים חמורים כתוצאה ממעשיו ומחדליו".
שתהא לכך הצדקה בנסיבות העניין. לחילופין, כי ככל שמילא הנתבע 'הוראות מגבוה', הרי שמדובר בפקודה בלתי סבירה בעליל, לביצועה שומה היה על הנתבע לסרב."
במקביל, הסתיימה חקירת הארוע ע"י מח"ש, והוחלט להגיש כתב אישום נגד השוטר מוטי מהגר, בכפוף לשימוע. לאור זאת, הוחלט בפרקליטות המדינה שלא להעניק למהגר הגנה משפטית, ויותר מכך: פרקליטות המדינה, בכתב ההגנה שהגישה, מאשימה למעשה אף היא את השוטר בעבירות המיוחסות לו. בכתב ההגנה של הפרקליטות, עליו חתום עו"ד מני פילזר מפרקליטות מחוז ירושלים, נכתב כי "הנתבעת אינה חולקת כי הנתבע עשה בנסיבות העניין שימוש לא סביר בכח נגד התובע...אין היא חולקת על הטענה שלפיה הכה הנתבע 1 את התובע באמצעות אלה וכי התובע ספג חבטות בידיו וברגליו...היא אינה חולקת על הטענה שהנתבע חרג מסמכויותיו".
השוטר לא יזכה לחסינות, וישלם מכיסו:
עו"ד חיים כהן דרש בכתב התביעה, שהמשטרה לא תאפשר לשוטר מהגר להנות מהחסינות השמורה לעובדי ציבור כאשר הם ממלאים את תפקידם בשליחות המדינה. לדברי עו"ד כהן, השוטר מהגר "הכה ופגע בגופו של התובע, מתוך אטימות, אדישות גמורה ושוויון נפש מוחלט ביחס לאפשרות כי לתובע ייגרמו נזקים חמורים כתוצאה ממעשיו ומחדליו". את דרישתו זו ביסס עו"ד כהן על סעיף 7 א(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע מפורשות כי לא תעמוד לעובד ציבור כל חסינות בגין מעשה שנעשה ביודעין ובכוונת זדון ("לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.)
בהתייחס לדרישה זו, הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט כי "היא אינה טוענת לחסינותו של הנתבע על פי פקודת הנזיקין", ולמעשה הותירה את השוטר להתמודד בעצמו עם התביעה ואף לשלם מכיסו את סכום הפיצויים שיפסק עם סיומה.
השוטר מהגר נגד המשטרה: קיבלנו פקודות שהביאו להתנהגות האלימה:
לאור עמדת המדינה, הגיש השוטר מוטי מהגר "הודעה צד ג'" נגד המשטרה מעסיקתו. מהגר מציין כי הוא "מצא עצמו קרבן של התובע וגורמים פוליטיים מחד, וקרבן של הנתבעת 2 (המשטרה) מאידך". מהגר מאשים את המשטרה במתן פקודות שהביאו לאלימות המשטרתית בעמונה, וזאת משיקולים פוליטיים: "ההיערכות לפינוי היתה היערכות של שבוע שבו ניתנו תדרוכים עמומים אך יחד עם זאת ניתנו הוראות ברורות שבכל מקרה של צורך יש להשתמש באלות".
"ההיערכות לפינוי היתה היערכות של שבוע שבו ניתנו תדרוכים עמומים אך יחד עם זאת ניתנו הוראות ברורות שבכל מקרה של צורך יש להשתמש באלות". מהגר טוען כי "הצד השלישי (-המשטרה), הוא אשר נתן הוראות, לרבות הוראות השימוש באלות" וכי "השיקולים הפוליטיים של הצד השלישי גברו על חובתו כלפי המודיע ושאר השוטרים ועל כן נעשתה פעולה בלתי כרוכה ובלא היערכות מספיקה...דרגי הפיקוד של המשטרה כשלו כאשר נתנו הוראות מהן ביקשו להתנער לאחר מכן...אם היו אלה פקודות בלתי חוקיות דומה שאחראי להן בראש ובראשונה נותן פקודות".
"דומה כי בצד השלישי התקבלו החלטות שאם יודו באופן נרחב ימנעו דיון בשאלות עקרוניות סביב צורת התנהלות הפינוי בעמונה..." - מסכם השוטר מהגר את הודעתו.
בארגון זכויות האדם ביש"ע ממתינים להחלטה סופית של מח"ש באשר להגשת כתב אישום פלילי נגד השוטר מוטי מהגר, כמו גם נגד עשרות שוטרים נוספים, ומציינים, כי מספר תביעות הנזיקין המתנהלות בבתי משפט נגד שוטרים אלימים מעמונה עולה בהרבה על מספרם של כתבי האישום הפליליים שהוגשו, וכי במשרדי מח"ש מעוכבות מזה חודשים רבים החלטות באשר להגשת כתבי אישום נגד שוטרים אשר ללא ספק פעלו באלימות בלתי חוקית בעמונה.