היום יכנס שר החוץ שמעון פרס את הצוות המחליט על אסטרטגיית ההסברה של מדינת ישראל.
פרס כבר הודיע כי הוא יורה לאנשי משרדו לשנות את מדיניות ההסברה של ישראל, וינחה את אנשיו שלא לתקוף יותר את ערפאת באופן אישי: \"אין להציג את הסכסוך הישראלי-פלשתיני כסכסוך אישי בין שרון לערפאת, ומדיניות ההסברה צריכה להתמקד בהצעות לפתרון המצב\".
להחלטה זו קמו מתנגדים רבים, ובראשם השרה ציפי לבני, הממונה על ההסברה בגופים הפנים ארציים. בתחילה לא זומנה לבני לפגישה, אולם לאחר פרסום הדברים, נקראה גם היא להגיע לכינוס היום.
הדוברת של לבני קרן ראובן אמרה לכתבתנו כי לבני התרעמה לא רק על כך שלא הוזמנה, אלא גם מפני שיש לה צורך אמיתי להציג את עמדתה. לבני סבורה שרק מדיניות ההסברה שהתמקדה באחריותו של ערפאת לנעשה בשטח, ולאי סיום הסכסוך הביאה ללחץ הבינלאומי המופעל עליו כעת.
ראובן הסבירה כי העובדה שאנשי ההסברה עובדי משרד החוץ, הם אלה שיקבעו את המדיניות, תגרום לכך שלשרה, למעשה, לא תהיה השפעה רבה בעניין.
יצוין כי גורמים בתוך משרד החוץ מתנגדים גם הם להחלטה זו של פרס.
בתוך כך נסתיימה פרשיית \"הנאום שלא ננאם\" של נשיא המדינה משה קצב.
כזכור, הציעו פרופ\' יוסי גינת, עבד אל ווהב דראושה ואיל ארליך לנשיא קצב לנאום בפני המועצה הלאומית הפלשתינית, ולבקש מהם הפסקת אש, \"הודנה\" לפי המסורת הערבית.
ערפאת שקל את הדברים, והסכים לתכנית, וההצעה נראתה גם לקצב. ראש הממשלה אריאל שרון הטיל וטו על העניין, וגם שר החוץ שמעון פרס הביע את התנגדותו לנאום.
זלמן שובל, אחד מיועציו המדיניים של ראש הממשלה, הסביר אתמול כי אילו היה הנאום מתקיים הוא לא היה מביא להפסקת אש, ולו בגלל העובדה שאין לגוף הזה, המועצה המחוקקת הפלשתינית, כוח להחליט על צעדים מעשיים.
מנגד, אמר שובל, היה ערפאת הופך את האירוע לחגיגה תקשורתית, והיה מפיק ממנו תועלת תעמולתית רבה.
פרס כבר הודיע כי הוא יורה לאנשי משרדו לשנות את מדיניות ההסברה של ישראל, וינחה את אנשיו שלא לתקוף יותר את ערפאת באופן אישי: \"אין להציג את הסכסוך הישראלי-פלשתיני כסכסוך אישי בין שרון לערפאת, ומדיניות ההסברה צריכה להתמקד בהצעות לפתרון המצב\".
להחלטה זו קמו מתנגדים רבים, ובראשם השרה ציפי לבני, הממונה על ההסברה בגופים הפנים ארציים. בתחילה לא זומנה לבני לפגישה, אולם לאחר פרסום הדברים, נקראה גם היא להגיע לכינוס היום.
הדוברת של לבני קרן ראובן אמרה לכתבתנו כי לבני התרעמה לא רק על כך שלא הוזמנה, אלא גם מפני שיש לה צורך אמיתי להציג את עמדתה. לבני סבורה שרק מדיניות ההסברה שהתמקדה באחריותו של ערפאת לנעשה בשטח, ולאי סיום הסכסוך הביאה ללחץ הבינלאומי המופעל עליו כעת.
ראובן הסבירה כי העובדה שאנשי ההסברה עובדי משרד החוץ, הם אלה שיקבעו את המדיניות, תגרום לכך שלשרה, למעשה, לא תהיה השפעה רבה בעניין.
יצוין כי גורמים בתוך משרד החוץ מתנגדים גם הם להחלטה זו של פרס.
בתוך כך נסתיימה פרשיית \"הנאום שלא ננאם\" של נשיא המדינה משה קצב.
כזכור, הציעו פרופ\' יוסי גינת, עבד אל ווהב דראושה ואיל ארליך לנשיא קצב לנאום בפני המועצה הלאומית הפלשתינית, ולבקש מהם הפסקת אש, \"הודנה\" לפי המסורת הערבית.
ערפאת שקל את הדברים, והסכים לתכנית, וההצעה נראתה גם לקצב. ראש הממשלה אריאל שרון הטיל וטו על העניין, וגם שר החוץ שמעון פרס הביע את התנגדותו לנאום.
זלמן שובל, אחד מיועציו המדיניים של ראש הממשלה, הסביר אתמול כי אילו היה הנאום מתקיים הוא לא היה מביא להפסקת אש, ולו בגלל העובדה שאין לגוף הזה, המועצה המחוקקת הפלשתינית, כוח להחליט על צעדים מעשיים.
מנגד, אמר שובל, היה ערפאת הופך את האירוע לחגיגה תקשורתית, והיה מפיק ממנו תועלת תעמולתית רבה.