ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, דוחה את הצעת הנשיא בוש ליישב את בעיית הפליטים באמצעות מתן פיצויים. בראיון לטלוויזיה הלבנונית אמר סניורה (12 בינואר 2008), כי קיים יסודות חיוביים בעמדה האמריקנית בתהליך המדיני, דוגמת הדגשת הצורך להביא לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלשתינית בעלת יכולת קיום וחיבור גיאוגרפי.
לבנון לדבריו תומכת ביוזמת השלום הערבית כתוכנית הסדר כוללת ובצורך ליישום בעיית הפליטים הפלשתינים בהסתמך על הלגיטימיות הבינלאומית וכל החלטות האו"ם הרלבנטיות. סניורה שב וחזר על התנגדות לבנון ליישב את הפליטים בתחומה לאור הקונצנזוס והחוקה הלבנונית. בלבנון חיים כ- 400 אלף פליטים פלשתינים והם מנועים מלקבל אזרחות או מעמד של תושבים ע"פ החוק הלבנוני.
גם בחמאס דוחים את הצעות הנשיא בוש מכל וכול. בקבלת פנים לעולי הרגל ששבו ממכה (12 בינואר 2008) אמר ראש ממשלת החמאס, איסמאעיל הניה, כי תפיסת בוש לגבי ההסדר המדיני מייצגת את "העריצים והכובשים". לדבריו, בוש ילך, תפיסתו תלך עימו והזכויות הפלשתינית תישארנה שרירות וקיימות". הניה הדגיש כי עמדות החמאס קבועות ולא יחול הן שינוי: הקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67', ירושלים בירת פלשתין, פרוק ההתנחלויות, שחרור כל האסירים הפלשתינים ו"דבקות בתפיסה האסטרטגית של אי ויתור על ולו שעל אחד מכל אדמת פלשתין".
הניה הוסיף, כי תנועת החמאס מתנגדת לתפיסת הנשיא בוש הרואה בישראל מדינה יהודית והמצדדת בביטול זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים וויתורים פלשתיניים בירושלים במקביל ליישום מפת הדרכים המתמקדת במאבק בטרור ובשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל. הוא הדגיש, כי כל ההצעות של הנשיא בוש אינן מקובלות על הפלשתינים בפלשתין ובפזורה וחובה על כל העם הפלשתיני לדבוק בקונצנזוס. מוחמוד אבו סיתה, נציג ראשי מחנות הפליטים ברצועת עזה מביע אף הוא התנגדות נחרצת לויתור על זכות השיבה, הממשיכה להיות "חיה וקיימת" ולאורה הפלשתינים דבקים בהתנגדות, שכן "האויב אינו מכיר אלא את דרך ההתנגדות הבונה את גשר התקווה לשחרור (פלשתין) ולשיבה".