עם פתיחתה של תחרות הסרטים של תלמידי התיכונים הדתיים בערוץ 7 שוחח ביומן הערוץ הבימאי יעקב פרידלנד, המשמש גם כמרכז מגמות קולנוע באולפנת קריית ארבע ובישיבה התיכונית נווה שמואל שבאפרת, על מלאכת העשייה הקולנועים בכלל ובבתי הספר הדתיים בפרט.
לדבריו חשוב שנושא הסרט יהיה קרוב לליבו של התסריטאי הצעיר בעיקר כיוון שמדובר במלאכה שאותה ניתן להשוות לדבריו רק לטירונות. "זו עבודה מפרכת. עבודה שמצריכה מאמץ רב". פרידלנד מציין כי הקשר בין היוצר ליצירה חייב להיות עמוק בין אם מדובר בסרט דוקומנטארי ובין אם מדובר בסרט עלילתי. "סרט לא יכול להיות פרווה מבחינת היחס של היוצר אליו. צריך שהסרט יעורר רגשות עזים אצל מי שיוצר אותו. שיהיה קרוב לעולמם של התלמידים".
לשאלת הנושאים המעסיקים את תלמידי התיכונים הדתיים מציין פרידלנד סוגיות של זהות דתית וסוגיות של בינו לבינה. לשאלת המראיין, עוזי ברוך, מספר פרידלנד כי בניגוד לדימוי המתקבל בשנים האחרונות לא מדובר בתופעה חדשה אלא ככזו המלווה את העשייה הקולנועית דתית מזה שנים רבות. "לפני 12 שנים באולפנת קריית ארבע הוכנו ארבעה סרטים. שלושה מתוכם עסקו בסוגיות של בינו לבינה. מורים העירו לי על זה ואני לא הבנתי אז מה הבעיה בכך".
בהתייחסו לדיון שעורר הסרט 'אם צעקה הנערה' של אולפנת עפרה, לגבי גבולות העשייה הקולנועית בציבור הדתי, אומר פרידלנד כי מדובר בסרט מצוין ואף "סרט דתי", כהגדרתו. לדבריו "מדובר בסרט חשוב המשקף את המתרחש בשטח, ונועד לחזק את הבנות להוציא דברים החוצה ולא להפנים".
פרידלנד מספר כי כאשר עולה נושא "בעייתי" הוא נועד בראש המוסד, בין אם מדובר באולפנה או בישיבה תיכונית, ואלה מתווים את הקווים האדומים שאותם אין לחצות במהלך העשייה הפנים בית ספרית. עם זאת הוא קובע כי העיקרון הראשון המנחה אותו ואת ראשי המוסדות הוא קו ההלכה שאותו אין לעבור.
ואם רצינו לקבל מפרידלנד טיפים לגבי 'איך לדרג את סרטי התחרות' לא קיבלנו. העיקרון הוא פשוט מבחינתו. אם אתם מקצועניים בתחום הרי שתדרגו על פי 'קריטריון מסוים, ואם אינכם כאלה תדרגו על פי שאלת הסרט שנהניתם ביותר מהצפייה בו. פשוט, לא?