ועדת השרים לרווחה ושירותים חברתיים בראשות השר יצחק הרצוג, דנה היום בחיזוק עצמאותו של המוסד לביטוח לאומי והבטחת עמידתו בהתחייבות ארוכות טווח לתשלום הקצבאות.
בדיון הוחלט להטיל על שר הרווחה להציג מתווה לבחינת מעמדו, עצמאותו ויציבותו של מערך הביטחון הסוציאלי בישראל. בהמשך להחלטה זו הודיע השר הרצוג על כוונתו לקיים עבודת מטה בנושא ובין היתר באמצעות צוות מומחים מיוחד שיבחן נושא זה.
לבקשת השר הרצוג, הבחינה תיעשה תוך השוואה למוסדות מקבילים בעולם, העוסקים בביטחון סוציאלי ותדון במודלים שונים לפעילות בתחום זה. כמו-כן תיבחן האפשרות לשינויי חקיקה הנדרשים לצורך יישום מהלך זה.
לדברי השר הרצוג, "המוסד לביטוח לאומי הוא גוף חברתי כלכלי שיש לראות בו אחד מעמודי התווך בהובלת מדיניות חברתית וכלכלית בישראל המבוססת על מערכת ביטחון סוציאלי חזקה, דינאמית המתאימה עצמה לאתגרים ולנסיבות המשתנות. הבטחת עצמאותו של המוסד לביטוח לאומי, ניתוק תלותו מהאוצר תוך שמירה על ייעוד דמי הביטוח הלאומי לטובת המבוטחים- הינם קריטיים להתמודדותה של המדינה עם הבעיות החברתיות מחד והגברת הסולידאריות החברתית מאידך".
הוועדה שמעה סקירה מקיפה מפי דוד ברודט, שעמד בראש הצוות שחיבר לפני כשנתיים דו"ח מיוחד בנושא זה, שעסק בסוגיות מעמדו ומבנהו של המוסד לביטוח לאומי, ואשר הוגש למנכ"ל הביטוח הלאומי, ד"ר יגאל בן שלום.
בסקירה הציג ברודט תיאור המצב הקיים, בחינת תופעות שונות שיש להן השפעה על מערך הביטחון הסוציאלי בישראל ועל עצמאותו, סקירת שינויים חברתיים ודמוגראפיים והשלכותיהם על מערכת תשלומי ההעברה. ברודט חזר בדיון על המלצותיו, שבמרכזן: יצירת שני אשכולות ברמה ארגונית וחוקית: אשכול "ביטוחי" ואשכול "סוציאלי".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, ד"ר יגאל בן שלום, ציין בדיון כי יש לעגן ביסודות של ברזל את האלמנט הביטוחי ואסור שהא יהיה חלק מדיוני תקציב המדינה".
בהמשך, אישרה הוועדה לפרסם מדד משולב ראשון מסוגו לרווחת הילד בישראל. ההחלטה, שיש לה תוקף של החלטת ממשלה, קיבלה הסכמתם של השרים הנוגעים בדבר לרבות: שרי החינוך, בריאות, ביטחון פנים. השר יעקב אדרי שנכח בדיון כחבר הוועדה ברך על המהלך.
המדד המשולב לרווחת הילד הוא אינדקס של מספר אינדיקאטורים חברתיים (נתונים המתקבלים באופן שנתי שוטף מארגונים ממשלתיים, מרכזי מחקר ומערכות אדמיניסטרטיביות) המסתכמים יחדיו למספר בודד המייצג את רווחת ואיכות החיים של הילדים. המדד מורכב ממספר תחומים הנוגעים לאיכות חייו של הילד, ובכל תחום מספר אינדיקאטורים המייצגים את אותו התחום. המדד מתבסס על האינדקס האמריקאי והאירופאי, ונבנה בשיתוף צוות מומחים ישראלים מתחומי החינוך, הבריאות, הכלכלה והרווחה. המדד כולל ארבעה תחומים: בטיחות (רמת הסיכון בה ילדים נתונים); בריאות; חינוך; כישורי חיים ורווחה.
המדד נערך, בהזמנת משרד הרווחה והשירותים החברתיים, על ידי ד"ר אשר בן אריה מבכירי החוקרים בתחום האינדיקאטורים החברתיים בעולם.
השר הרצוג אמר בדיון כי: "ממשלת ישראל החליטה להציב את הילדים ובני הנוער במצוקה כאוכלוסיית יעד מעודפת של השירותים החברתיים. המדד המשולב לרווחת הילד בישראל, יאפשר ניטור ומדידה עקבית של רווחת הילדים בישראל. מדובר במערך של בקרה שוטפת שמעמידה גם את הממשלה תחת בחינת מרכיבי ביצוע. חשיבותו של המדד היא בהיותו רב תחומי. מדד הנותן תמונת מצב עדכנית המשקפת את מצבם של ילדי ישראל מהיבטים שונים – ילדים כאוכלוסייה שאנו מחויבים לדעת מה מצבה ועתידה".
הרצוג הוסיף כי אימוץ מדד זה הופך את מדינת ישראל לחלוצה בתחום ולמובילה פריצת דרך. עד היום הובילו בעולם (בעיקר ארה"ב ואירופה) מודלים מסוג זה, ארגונים לא ממשלתיים. להערכת הרצוג המדד יסייע לממשלה בתיאור תנאי חייהם של הילדים, בהצבת מטרות ויעדים למדיניות חברתית ולמעקב אחר תפוקות השירותים החברתיים ויישום המלצות ועדת שמיד.
בסקירה שהציג יקותיאל צבע, ראש אגף מנהל תכנון והכשרה במשרד עולה כי: המדד בחן את רווחת הילד בישראל בשנים 1995-2006 באופן כללי ובכל תחומי החיים עליו הוא מושתת: בטיחות, בריאות, חינוך, כישורי חיים ורווחה.
שנת 2006 נלקחה כשנת הבסיס, כשנבדקו השנים הקודמות. הכוונה היא להתייחס בשנים הבאות לתוצאות ביחס לשנת 2006. עוד ציין כי בשנים 1996,1997,1998 חל שיפור במצבם של ילדי ישראל. שיאה של מגמה זו באה לידי ביטוי בשנת 1998. החוקרים מייחסים את מגמת השיפור הבולטת להשקעות הגדולות בשירותים החברתיים בממשלת רבין ז"ל. אחד המרכבים שתרמו לכך בוודאות הוא ביטול קצבת יוצאי צבא. בשל ראשוניות המדד הוא חושב לכלל האוכלוסייה בישראל. אנחנו נערכים לקבל תמונת מצב גם למגזרים ספציפיים.
הפעלת המדד על השנים 2006 – 1995 מציירת תמונה ברורה של הרעה ברווחת הילדים בישראל. מתוך הנתונים עולה תמונת מצב עגומה: במהלך העשור האחרון חלה נסיגה ברווחתם של ילדי ישראל במיוחד בתחומי הרווחה, הבטיחות וכישורי החיים.
יודגש כי חשיבותו של המדד המשולב אינה מוטלת בספק. תוצאותיו עשויים להיות לכלי עזר רב-תועלת עבור אנשי מקצוע העוסקים ברווחת הילד, כמו גם עבור אנשי המחקר ובייחוד, עבור קובעי המדיניות האחראים לקידום רווחתו ושלומו של הילד בישראל.