ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) סבור כי הקריאות לפינוי מאחזים הן בגדר צביעות לאור העובדה כי ממשלת ישראל עודדו הקמתם. "יש להסיר את מעטה הצביעות והעמדת הפנים. ממשלות ישראל תמכו במשך שנים בהקמתם והרחבתם של 'מאחזים',לשם השלמת הרצף ההתיישבותי ולמניעת השתלטות עוינת על מקרקעין. 'מאחזים בלתי חוקיים' הפך לכינוי בקריצת עין למספר ניכר של נקודות התיישבות, בעקבות התחייבות בלתי אחראית שלנו כלפי האמריקנים להקפאת הבנייה ביו"ש".
הרב פרוש מוסיף, כי כאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מכנה את הטיפול כיום של שר הביטחון, אהוד ברק, בפינוי המאחזים כ"מבזה", וכאשר ברק משיב שאולמרט נוהג בסוגייה רגישה זו ב"קלות דעת ובפזיזות" – ראוי לומר להם בכל הכבוד: שניכם צודקים; קלות הדעת היא אם הביזיון. לפיכך, אין לפנות אף מאחז אחד, ללא תיאום עם הנהגת המתיישבים.
"ובטרם מפנים את המאחז הראשון", הוא מדגיש, "מותר לשאול את כל אלה שהיו בעד עקירת ישובי גוש קטיף: היכן היתה תבונתכם המדינית?. צריך לשאול גם את מבצעי הנסיגה החד - צדדית מציר פלידפי: היכן היתה אחריותכם הביטחונית?. האם לא תודו, שהנכם ממשיכים ללא היגיון באיוולת אוסלו?. והאם לא תפנימו, שהמקסימום שישראל יכולה לתת הוא פחות מהמינימום שהפלשתינים חייבים לקבל?".
לדבריו, הממשלה הדנה עתה בפינוי מאחזים ובסוגיות הליבה, מתעלמת מאזהרת השב"כ בדו"ח המסכם לשנת 2007, לפיו תשתית החמאס ביו"ש מהווה איום חמור. וכי מפקדת החמאס פועלת לשגר ליהודה ושומרון פעילים, שתפקידם להכווין פיגועים. אחת המטרות נועדה לפתח ולייצר יכולות ירי תלול-מסלול, שיאפשר ירי גם משטחי יהודה והשומרון, כפי שנעשה עתה באינטנסיביות מרצועת עזה. מדוע, אם כן, לשבש את הנוכחות הביטחונית החיונית שלנו בשטחים? והאם ניתן בכלל לסמוך, לנוכח הניסיון, על כוחות הביטחון של הפת"ח?.
הרב פרוש מוסיף, כי אם אנו נושאים עינינו לשלום, הרי שעלינו לנהל מו"מ כעם המאמין בזכותו על א"י ובירושלים שלנו כעיר הקודש הנצחית, ועלינו לעמוד על הבטחת הביטחון ללא עוררין לאזרחי המדינה. ספק רב אם הממשלה הנוכחית הולכת בדרך זו, ועל כן עליה לרדת.
הרב פרוש מוסיף, כי כאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מכנה את הטיפול כיום של שר הביטחון, אהוד ברק, בפינוי המאחזים כ"מבזה", וכאשר ברק משיב שאולמרט נוהג בסוגייה רגישה זו ב"קלות דעת ובפזיזות" – ראוי לומר להם בכל הכבוד: שניכם צודקים; קלות הדעת היא אם הביזיון. לפיכך, אין לפנות אף מאחז אחד, ללא תיאום עם הנהגת המתיישבים.
"ובטרם מפנים את המאחז הראשון", הוא מדגיש, "מותר לשאול את כל אלה שהיו בעד עקירת ישובי גוש קטיף: היכן היתה תבונתכם המדינית?. צריך לשאול גם את מבצעי הנסיגה החד - צדדית מציר פלידפי: היכן היתה אחריותכם הביטחונית?. האם לא תודו, שהנכם ממשיכים ללא היגיון באיוולת אוסלו?. והאם לא תפנימו, שהמקסימום שישראל יכולה לתת הוא פחות מהמינימום שהפלשתינים חייבים לקבל?".
לדבריו, הממשלה הדנה עתה בפינוי מאחזים ובסוגיות הליבה, מתעלמת מאזהרת השב"כ בדו"ח המסכם לשנת 2007, לפיו תשתית החמאס ביו"ש מהווה איום חמור. וכי מפקדת החמאס פועלת לשגר ליהודה ושומרון פעילים, שתפקידם להכווין פיגועים. אחת המטרות נועדה לפתח ולייצר יכולות ירי תלול-מסלול, שיאפשר ירי גם משטחי יהודה והשומרון, כפי שנעשה עתה באינטנסיביות מרצועת עזה. מדוע, אם כן, לשבש את הנוכחות הביטחונית החיונית שלנו בשטחים? והאם ניתן בכלל לסמוך, לנוכח הניסיון, על כוחות הביטחון של הפת"ח?.
הרב פרוש מוסיף, כי אם אנו נושאים עינינו לשלום, הרי שעלינו לנהל מו"מ כעם המאמין בזכותו על א"י ובירושלים שלנו כעיר הקודש הנצחית, ועלינו לעמוד על הבטחת הביטחון ללא עוררין לאזרחי המדינה. ספק רב אם הממשלה הנוכחית הולכת בדרך זו, ועל כן עליה לרדת.