בפנייה מיוחדת שפרסמו הרבנים הראשיים, הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר, הם קוראים, להקדיש את השבת הקרובה "להצלת ארץ ישראל וירושלים".



תחת הכותרת: "למען ירושלים לא אחשה", כותבים הרבנים: "אנו קוראים בזה לכל רבני ישראל בארץ ישראל ובתפוצות, להקהל ולעמוד על כבודה של ירושלים ושל ארץ ישראל, בעת ובעונה הזאת. לבא לפני המלך מלכו של עולם, לבכות ולהתחנן לו, על עמנו ועל נחלת אבותינו, ולצעוק בתפלה מקירות ליבנו, לב נשבר ונדכֶּה, על הסכנות האורבות לא"י ולירושלים, אשר מלבד הסכנות מצד אוה"ע, עוד נוסף גם הסכנה שהיתה בארבע רעידות אדמה בתוך שבועיים ימים, אשר זה אות התעוררות מן השמים, לומר לנו עורו ישנים מתרדמתכם, והרימו כשופר קולכם מעומק נפשכם, וא-ל כביר לא ימאס, שאינו מואס בתפילתם של רבים".



"ועל כן אנו קובעים את השבת שלפני ט"ו בשבט שנה זו, לקרא אותה "שבת ירושלים", שבת זו תהיה כולה קדש לטובת ארץ ישראל ועה"ק ירושלים. וכל הרבנים די בכל אתר ואתר, יחזקו ויעוררו בני קהילותיהם להרבות בתשובה, ולזעוק לפני ה' בלא הרף, ובזרת ה' תעלה שועתינו לפניו יתברך, והוא יעמוד מכסא דין וישב על כסא רחמים, וישוב מחרון אפו וירחם ויושיע את עמנו ואת נחלת אבותינו בישועה ורחמים".



במכתב חזרה מועצת הרבנות הראשית על קריאתה: "לכל הגורמים הנוגעים בדבר שלא לדון ולא לעשות כל מעשה העלול להביא לשינוי כל שהוא בעיר הקודש והמקדש, וזאת מתוך אחריות יהודית לאומית ומתוך רגישות למשמעותה ומעמדה של עיר האלוקים לכל יהודי באשר הוא. המועצה מצטרפת בזאת לקביעתן של המועצות הקודמות כי ירושלים היא בירת הנצח של עם ישראל, אשר לא תחולק לעולם ואף חלק ממנה לא ימסר לשלטון זר לעולם".



בעקבות הקריאה כותב פעיל "קוממיות", בצלאל סמוטריץ', בעלון שיצא בשבת הקרובה, כי על הרבנים בכלל והרבנות הראשית בפרט לעמוד בראש המאבק כנגד תוכניות חלוקת הארץ וירושלים:



"קריאת הרבנים הראשיים מחדדת את שאלת זכותם ואף יותר מכך חובתם של רבנים בכלל ושל הרבנות הראשית בפרט לשאת ברמה את קולה של תורה ולנקוט עמדה תורנית ברורה בשאלות ציבוריות ומדיניות העומדות על הפרק במדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו".



סמוטריץ' הוסיף: "על רבנים, כמי שאמונים על נשיאת קולה של תורה, לפתח שיח ציבורי שמקורו בתורה וברצונו של רבש"ע. אין דבר במציאות שאין לו היגד תורני, אין מרכיב בחיינו האישיים והלאומיים שאין לו שם, שאין לו הגדרה ממקורה של תורה".



"אין לך דבר שאין לגביו התייחסות תורנית, אין ולא יכול להיות מהלך ציבורי שאין לתורה מה לומר לגביו... חובתם של תלמידי חכמים, להשמיע ללא מורא את קולה של תורה בכל עת, ובפרט בעניינים הנוגעים לכלל ישראל ולארץ בית חייו".



"מכאן קריאתנו ותחינתנו למעלת כבוד הרבנים הראשיים - המשיכו ביתר שאת את אשר החילותם, אל תראו ואל תחתו כי שם ה' הנכם נושאים ואת מלחמתו אתם נלחמים! לנו ברור כי לא תהיה תפארתה של הרבנות הראשית לישראל כי אם על דרך התייצבותה כחומה בצורה, ועמידתה האיתנה בראש הלוחמים את מלחמתה של תורה כנגד כל ניסיון לפגוע בארץ חיינו, לעכב את התקדמות גאולתנו, ולמנוע חלילה מרבש"ע להשיב שכינתו לציון בשלמות – הלוואי ונזכה".