בכל 34 שנות עבודתו במד"א, חיים בן-שימול, העובד בתחנת מד"א שדרות, לא העלה בדעתו, שהוא יצטרך לטפל באחד מבני משפחתו. אך לרוע המזל, אחד הקאסמים שנורה אתמול פצע באורח בינוני את נכדתו ליאור, ילדה מקסימה בת 5, ששיחקה עם בן השכן בקומה העליונה בחדר שחדר אליו הקאסם.
שני הילדים המורגלים כדרך שיגרה לרוץ לממ"ד ברגע שנשמעת הכריזה "צבע אדום" לא הספיקו להימלט מרסיסי הקאסם שתפס אותם במרוצתם לממ"ד.
חיים שהיה באותה השעה בתחנת מד"א שדרות ותגבר את הצוותים שם, כדרך שיגרה קיבל שיחת טלפון מבנו ירון, שליאור נפצעה. "עליתי מיד לאמבולנס ונסעתי במהירות למקום, הנסיעה שאורכת בדרך כלל מספר דקות נראתה לי כנצח, במהלך הנסיעה חששתי מהגרוע מכל" משחזר חיים את האירוע.
חיים מתגורר בעיר שדרות כבר 56 שנה, מאז שעלה ממרוקו בגיל שנה, הוא חווה כבר עשרות אם לא מאות מטחי קאסמים, רק בשבע השנים האחרונות הוא טיפל בעשרות מתושבי שדרות שחלקם שכניו וחבריו והוא חזה במראות קשים רבים. אך כל זאת לא הכין אותו לרגע בו פגש חיים בנכדתו האהובה, מגואלת בדם מכוסה באבק לבן וחלקי אבנים ורעפים, ובכל חלקי גופה נעוצים רסיסי הקאסם.
"התחלתי לשטוף לה את הפנים, לנקות כדי לזהות איפה הפגיעות. חבשתי לה את הפציעות ברגלים ובידיים והעברנו אותה באלונקה לאמבולנס", מספר חיים שפינה את נכדתו לביה"ח ברזילי ומאז הוא אינו עוזב את מיטתה, "אני פשוט לא מסוגל לעזוב אותה אומר חיים, "היא והאחרים פשוט ניצלו בנס, קיבלו את החיים שלהם במתנה, ההרס המוחלט של הקומה העליונה שהתפרקה לחלוטין ואין לה זכר, מראה על עוצמת הפיצוץ האדיר שהיה במקום".
ליאור עברה עשרות צילומים בכל הגוף, בדיקות עיניים, בדיקות כירורגיות, אורתופדיות ואף אוזן וגורן היא עברה סדרת ניתוחים להוצאת רסיסים וגובסה ביד וברגל לאיחוי השברים. חיים מספר שהוא תמיד עודד את אשתו, ארבעת ילדיו ונכדיו שיהיה בסדר, וכמייסד בעיר הוא לא רואה את עצמו או אותם עוזבים את העיר "כמייסד העיר הסברתי לבני משפחתי והקרובים שיהיה טוב, ואנו נמשיך לחיות בעיר ואנו נמשיך בדרך החיים שלנו כבעבר, אני אוהב את מקום עבודתי במד"א". חיים מספר שליאור הייתה בטיפול פסיכולוגי בשל החרדות מהקסמים והוא ניסה לעודד אותה כל הזמן.
אין זו הפעם הראשונה שעובד מד"א שדרות מכיר את פגיעתו הרעה של הקאסם מצד המטפל, אלא גם מצד הפצועים. יוסי כהן, חברו לעבודה של חיים מזה שלושים שנה, והמתגורר בשדרות, הוזנק לפני כשנתיים לטפל בבתו, חתנו ונכדו התינוק, אז בן שבעה חודשים, שנפגעו מקאסם, בביתם שבמושב כרמיה. מי שנפצע באורח החמור ביותר היה דווקא התינוק.
"לפני כשנתיים נפגע הנכד שלי בכרמיה מפגיעת קאסם. הוא נפגע בראש, עבר שני ניתוחי ראש ושחזור גולגולת וחיברו לו נקז קבוע לראש. זה לא נגמר ברגע הפגיעה, סוחבים את זה כל החיים. אני חי מעל 50 שנה בשדרות, מאז שהייתי בן שנה וחצי במעברה, אני מכיר את כולם בשמות וגם את הילדים והמשפחות שלהם. כל אחד שנפגע בשדרות זה כואב לי קצת, גם נפגעי החרדה, אני יודע מה עובר עליהם. הימים האלה", מוסיף כהן, "הם ימים קשים מאד. אבל כל עוד אני במשמרת, אני מדחיק הכל. הולך לעבודה ועובד כמו שצריך. מד"א זה הבית שלי. אני מאמין ויודע, כמו שאומר השיר, שעוד נדע ימים טובים מאלה" .
שני הילדים המורגלים כדרך שיגרה לרוץ לממ"ד ברגע שנשמעת הכריזה "צבע אדום" לא הספיקו להימלט מרסיסי הקאסם שתפס אותם במרוצתם לממ"ד.
חיים שהיה באותה השעה בתחנת מד"א שדרות ותגבר את הצוותים שם, כדרך שיגרה קיבל שיחת טלפון מבנו ירון, שליאור נפצעה. "עליתי מיד לאמבולנס ונסעתי במהירות למקום, הנסיעה שאורכת בדרך כלל מספר דקות נראתה לי כנצח, במהלך הנסיעה חששתי מהגרוע מכל" משחזר חיים את האירוע.
חיים מתגורר בעיר שדרות כבר 56 שנה, מאז שעלה ממרוקו בגיל שנה, הוא חווה כבר עשרות אם לא מאות מטחי קאסמים, רק בשבע השנים האחרונות הוא טיפל בעשרות מתושבי שדרות שחלקם שכניו וחבריו והוא חזה במראות קשים רבים. אך כל זאת לא הכין אותו לרגע בו פגש חיים בנכדתו האהובה, מגואלת בדם מכוסה באבק לבן וחלקי אבנים ורעפים, ובכל חלקי גופה נעוצים רסיסי הקאסם.
"התחלתי לשטוף לה את הפנים, לנקות כדי לזהות איפה הפגיעות. חבשתי לה את הפציעות ברגלים ובידיים והעברנו אותה באלונקה לאמבולנס", מספר חיים שפינה את נכדתו לביה"ח ברזילי ומאז הוא אינו עוזב את מיטתה, "אני פשוט לא מסוגל לעזוב אותה אומר חיים, "היא והאחרים פשוט ניצלו בנס, קיבלו את החיים שלהם במתנה, ההרס המוחלט של הקומה העליונה שהתפרקה לחלוטין ואין לה זכר, מראה על עוצמת הפיצוץ האדיר שהיה במקום".
ליאור עברה עשרות צילומים בכל הגוף, בדיקות עיניים, בדיקות כירורגיות, אורתופדיות ואף אוזן וגורן היא עברה סדרת ניתוחים להוצאת רסיסים וגובסה ביד וברגל לאיחוי השברים. חיים מספר שהוא תמיד עודד את אשתו, ארבעת ילדיו ונכדיו שיהיה בסדר, וכמייסד בעיר הוא לא רואה את עצמו או אותם עוזבים את העיר "כמייסד העיר הסברתי לבני משפחתי והקרובים שיהיה טוב, ואנו נמשיך לחיות בעיר ואנו נמשיך בדרך החיים שלנו כבעבר, אני אוהב את מקום עבודתי במד"א". חיים מספר שליאור הייתה בטיפול פסיכולוגי בשל החרדות מהקסמים והוא ניסה לעודד אותה כל הזמן.
אין זו הפעם הראשונה שעובד מד"א שדרות מכיר את פגיעתו הרעה של הקאסם מצד המטפל, אלא גם מצד הפצועים. יוסי כהן, חברו לעבודה של חיים מזה שלושים שנה, והמתגורר בשדרות, הוזנק לפני כשנתיים לטפל בבתו, חתנו ונכדו התינוק, אז בן שבעה חודשים, שנפגעו מקאסם, בביתם שבמושב כרמיה. מי שנפצע באורח החמור ביותר היה דווקא התינוק.
"לפני כשנתיים נפגע הנכד שלי בכרמיה מפגיעת קאסם. הוא נפגע בראש, עבר שני ניתוחי ראש ושחזור גולגולת וחיברו לו נקז קבוע לראש. זה לא נגמר ברגע הפגיעה, סוחבים את זה כל החיים. אני חי מעל 50 שנה בשדרות, מאז שהייתי בן שנה וחצי במעברה, אני מכיר את כולם בשמות וגם את הילדים והמשפחות שלהם. כל אחד שנפגע בשדרות זה כואב לי קצת, גם נפגעי החרדה, אני יודע מה עובר עליהם. הימים האלה", מוסיף כהן, "הם ימים קשים מאד. אבל כל עוד אני במשמרת, אני מדחיק הכל. הולך לעבודה ועובד כמו שצריך. מד"א זה הבית שלי. אני מאמין ויודע, כמו שאומר השיר, שעוד נדע ימים טובים מאלה" .