באמירה מפתיעה מבקש הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומת, בעלון "שבת בשבתו" שיתפרסם בשבת הקרובה, מחוגי הימין להפסיק לתקוף את נשיא ארה"ב, ומציע להשאיר לאויבי ישראל להרוס את תוכניותיו, לדבריו, כמו שעשו עד כה.
"זה עתה הפליג מכאן נשיא ארצות הברית והותיר אחריו אמירות פומביות טובות, פחות טובות וגם רעות. עוד הותיר אחריו גנרל בתפקיד 'המשגיח' על ההתקדמות בניווטי 'מפת הדרכים', ומי יודע מה הותיר אחריו בחדרי חדרים", כותב הרב רוזן.
"החלום הטוב שלי הוא שבשנתו האחרונה ייטיב עמנו מלך-נשיא העולם... אינני מסכים עם 'חוגי ימין' שניסו לשוות לאורח תדמית של רשע, למחצה לשליש ולרביע. אינני מסכים עם קריאות גנאי והתבטאויות קשות כנגד 'עוקר המאחזים' הקורא ל'קץ הכיבוש'. זה בודאי לא חכם גם אם צודק".
"אודה ולא אֵ בּוּש; אני נוטה לסמוך על 'לב מלך' אשר רואה עצמו כבעל חזון להשליט את הדמוקרטיה בעולם, ולמען אמונתו זו אף הטיל את צבאו ועמו למערכה עיקשת וכפויית-טובה מקרב אומות העולם. אני נוטה לסמוך על 'לב מלך' שיצא למסע צלב כנגד הפונדמנטליזם המוסלמי גם במחיר של איבוד פופולאריות בארצו ו...המראת מחיר חביות הנפט. אני נוטה לסמוך על 'לב מלך' אשר כמדומה צלח את כהונתו (עד כה) ללא פרשיות הוללות והתנהגות בלתי-מוסרית, כפי שנהגו כמה וכמה אשר כיהנו לפניו. הוא דוגל בפומבי ב'ערכי משפחה', ואל יהא הדבר קל בעיניכם במאה ה-21. אני נוטה לסמוך על 'לב מלך' שאינו בּוּש להודות בדתיותו, המתונה והבלתי-מתלהמת", כותב הרב רוזן.
הרב רוזן מוסיף, "אני מציע, מעמדת יועץ 'אחורי התנור', להשאיר בעיקר לצד השני, לאויבינו, לקלקל את החגיגה ולהיות הגורם הסרבן העיקש, המעכיר את 'פלגי המים' ומוציאם משיווי המשקל. עד כה הם מילאו תפקיד זה בהצלחה ותקוותי כי ימשיכו בכך".
"קשה לייעץ 'מאחורי התנור' איך עושים זאת, ואיך מגלגלים את הכדור למגרש היריב. דומה כי 'משיכת זמן' ו'דחיקת הקץ' היא הדרך היעילה והבדוקה. סיבות לכך מזומנות תדיר; 'דו"ח ועדת וינוגרד' למשל, 'בעיות פנים-קואליציוניות' למשל, מנהרות בציר פילדלפי בחסות מצרית למשל, 'בעית הערמונית' למשל. לא שהאמריקאים טפשים... אף על פי כן חזקה על אויבינו שיתרמו לנו, ולאמריקאים, נימוקים אובייקטיביים למכביר להשהות ולהשעות".
"זה עתה הפליג מכאן נשיא ארצות הברית והותיר אחריו אמירות פומביות טובות, פחות טובות וגם רעות. עוד הותיר אחריו גנרל בתפקיד 'המשגיח' על ההתקדמות בניווטי 'מפת הדרכים', ומי יודע מה הותיר אחריו בחדרי חדרים", כותב הרב רוזן.
"החלום הטוב שלי הוא שבשנתו האחרונה ייטיב עמנו מלך-נשיא העולם... אינני מסכים עם 'חוגי ימין' שניסו לשוות לאורח תדמית של רשע, למחצה לשליש ולרביע. אינני מסכים עם קריאות גנאי והתבטאויות קשות כנגד 'עוקר המאחזים' הקורא ל'קץ הכיבוש'. זה בודאי לא חכם גם אם צודק".
"אודה ולא אֵ בּוּש; אני נוטה לסמוך על 'לב מלך' אשר רואה עצמו כבעל חזון להשליט את הדמוקרטיה בעולם, ולמען אמונתו זו אף הטיל את צבאו ועמו למערכה עיקשת וכפויית-טובה מקרב אומות העולם. אני נוטה לסמוך על 'לב מלך' שיצא למסע צלב כנגד הפונדמנטליזם המוסלמי גם במחיר של איבוד פופולאריות בארצו ו...המראת מחיר חביות הנפט. אני נוטה לסמוך על 'לב מלך' אשר כמדומה צלח את כהונתו (עד כה) ללא פרשיות הוללות והתנהגות בלתי-מוסרית, כפי שנהגו כמה וכמה אשר כיהנו לפניו. הוא דוגל בפומבי ב'ערכי משפחה', ואל יהא הדבר קל בעיניכם במאה ה-21. אני נוטה לסמוך על 'לב מלך' שאינו בּוּש להודות בדתיותו, המתונה והבלתי-מתלהמת", כותב הרב רוזן.
הרב רוזן מוסיף, "אני מציע, מעמדת יועץ 'אחורי התנור', להשאיר בעיקר לצד השני, לאויבינו, לקלקל את החגיגה ולהיות הגורם הסרבן העיקש, המעכיר את 'פלגי המים' ומוציאם משיווי המשקל. עד כה הם מילאו תפקיד זה בהצלחה ותקוותי כי ימשיכו בכך".
"קשה לייעץ 'מאחורי התנור' איך עושים זאת, ואיך מגלגלים את הכדור למגרש היריב. דומה כי 'משיכת זמן' ו'דחיקת הקץ' היא הדרך היעילה והבדוקה. סיבות לכך מזומנות תדיר; 'דו"ח ועדת וינוגרד' למשל, 'בעיות פנים-קואליציוניות' למשל, מנהרות בציר פילדלפי בחסות מצרית למשל, 'בעית הערמונית' למשל. לא שהאמריקאים טפשים... אף על פי כן חזקה על אויבינו שיתרמו לנו, ולאמריקאים, נימוקים אובייקטיביים למכביר להשהות ולהשעות".