בית המשפט המחוזי בירושלים אישר לראשונה הסדר בין בנק אדנים לבין רוכשי הדירות של חפציבה. עיקר ההסדר עוסק בשני פרויקטים שבנק אדנים למשכנתאות סיפק להם את הליווי הבנקאי: פרוייקט בביתר עילית ובו 140 יח"ד ופרוייקט בן 44 יח"ד בהר חומה, שטרם החלה בנייתו.



בנק אדנים היה גם הבנק הראשון שמינה כונסי נכסים לפרוייקטים שלו במועד הקריסה של חפציבה. עו"ד צבי רוזנברג ועו"ד אלי טיקטינסקי שייצגו את הבנק, היו אדריכלי ההסכם שנעשה עם הפנים אל התושבים ויאפשר לרוכשי הפרוייקט בביתר עילית לקבל את דירותיהם באופן חוקי עם זכויות חכירה רשומות בתוספת מזערית של כ- 6,000 ₪ ליח"ד.



ליבו של ההסדר הוא גם בפתרון שנמצא לרוכשים בהר חומה שיוכלו לקבל החזר כספי בגובה של כ- 70% מהתשלומים שביצעו. בפרוייקט זה שטרם החלה בנייתו שילמו הרוכשים לחפציבה סכום כולל של כ- 17 מיליון ₪, כאשר למרביתם לא היו ערבויות חוק מכר, וכספם עלול היה לרדת לטמיון. ההחזר הכספי יוכל להתבצע על ידי הסטת עודפים מהפרויקט בבית"ר עילית, תוספת תשלום של הבנק ותוספת התשלום של הרוכשים בביתר עילית, שיוצגו ע"י עורכי הדין אלקנה הולצר ואמיר כהן, והסכימו להשתתף בהסדר המשולב לטובת רוכשי פרוייקט הר חומה שנתונים במצוקה גדולה יותר.



עורכי הדין מסרו שכבר במועד הקריסה, הגיעו לביתר עילית ונפגשו עם הרוכשים שחלק מהם נכנסו לדירות באישון לילה, והודיעו להם כי בכוונת הבנק לעשות כל מאמץ אפשרי כדי שהדיירים בפרוייקטים שלו, יזכו לפתרון הוגן. את הקו הזה שהביא ליצירת הסדר משולב בין הפרוייקטים של הבנק הובילה הנהלת הבנק בראשות המנכ"ל צבי ליבנה. "מחויבות הבנק היא בראש וראשונה כלפי הרוכשים, ותפקידנו ללוות את התהליך עד סופו – אמר מנכ"ל בנק אדנים, צבי ליבנה - השקענו מאמצים רבים כדי שההסדר יקשור בין הפרוייקטים השונים הקשורים לבנק, במטרה להגיע לעסקת חבילה שאינה קשורה להסדרי הבנקים האחרים, ובכך למעשה, לפתור באופן נפרד את בעיית הרוכשים שבפרוייקטים בליווי בנק אדנים".



ההסדר שכולל גם מנגנון לפתרון רישומי זכויות בשלושה פרויקטים נוספים שהסתיימו: אלעד – 58 יח"ד מעלה אדומים – 30 יח"ד וביתר עילית 66 יח"ד, זכה לברכתם והסכמתם של המנהל המיוחד של ביהמ"ש, עו"ד יצחק מולכו וכונס הנכסים הרשמי שלמה שחר וליחס אוהד במיוחד מצד השופט צבן שאישר אותו ואמר, "ההסכמים הללו משקפים גישה ראויה והוגנת, צדק חלוקתי למופת, ועל כן ראויים כל אלה שנטלו חלק בעיצוב ההסכם, באישורו המוקדם והמאוחר לחיזוק מיוחד. הסכם זה נותן תקווה לפתרון לקבוצה שלמה של דיירים, אשר היו עלולים למצוא עצמם בלא ממון ובלא קורת גג".