מאז בחירתו לנשיאות צרפת מפעיל ניקולא סרקוזי יד קשה כלפי שוהים בלתי חוקיים, ברובם מוסלמים שמגיעים ממדינות צפון אפריקה כאלג'יריה ומרוקו וממדינות כסומליה ואחרות. בימים אלה נשמעת ביקורת לא מעטה ברחוב הצרפתי נגד מדיניות זו.
על פי הנוהל החדש אורבים שוטרי מחלקות ההגירה של משטרת צרפת בתחנות רכבת ובמרכזי הערים לשוהים הבלתי חוקיים, ומשנלכד אחד מהם מבוצע נוהל מהיר להוצאתו מגבולות צרפת. בבירור מהיר נדרש השוהה שנלכד להציג אישורי שהייה. אם אין בידו את האישורים המדוברים מלווים אותו ארבעה(!) שוטרים מטעם מחלקת ההגירה, ואלה אחראים לוודא את הוצאתו מגבולות המדינה. השוטרים אחראים למעקב מרגע לכידתו אחר הליכי הרישוי ולוודא כי השוהה עלה על מטוס ויצא מגבולות צרפת בדרכו חזרה למרוקו, אלג'יר או כל מדינה ממנה הגיע.
על פי דיווחים בתקשורת הצרפתית בשבועות האחרונים מצאו השוהים הנלכדים פרצה בחוק הצרפתי שיאפשר להם להשאר בגבולות ממלכת דגל שלושת הצבעים. על פי החוק הצרפתי לא ניתן לגרש אדם שבריאותו לקויה גם אם מדובר בליקוי זניח. ככל הנראה מקור החוק הוא דאגה לזכויות הומאניטאריות של המועמדים לגירוש. בעקבות החוק מתחזים השוהים הבלתי חוקיים לחולים, פצועים או בעלי מיחושים כאלה ואחרים. טענה זו הופכת אותם לחסיני גירוש.
כאמור, נוהל הגירוש המזורז גורר ביקורת רבה בחוגי אופוזיציה, בקרב ארגוני זכויות אדם וברחוב הצרפתי. אלה טוענים כי עלויות הליווי של ארבעה שוטרים לכל שוהה בלתי חוקי מרגע לכידתו ועד לצאתו את גבולות המדינה מכבידות מאוד על התקציב. כמו כן התברר כי מרבית השב"חים המוסלמיים אינם דוברי צרפתית וכדי לקיים את נוהל הגירוש המזורז יש לאתר ולשלם למתורגמן, הוצאה נוספת לאוצר הצרפתי.
כמו כן טוענים מתנגדי הנוהל כי המגורשים מבצעים עבודות שהאזרח הצרפתי מעדיף שלא לעסוק בהן, ואם יסולקו העובדים הזרים המדוברים ידרשו אזרחי צרפת תשלום גבוה בהרבה לביצוע עבודות אלה, ושוב המשמעות היא תקציבית.
מנגד טוענים אחרים כי מאחורי כל הטענות נגד מדיניות הנשיא הצרפתי עומדת סיבה אחרת לחלוטין המתכסה באצטלת זכויות אדם ופגיעה בתקציב: ההתנגדות לעמדותיו של סרקוזי נגד האסלאם והשתלטותו על נתחים רחבים יותר ויותר בצרפת. לטענתם ארגוני זכויות האדם משמשים כלי בידי האסלאמיסטים בצרפת היודעים היטב כי כמעט כל השוהים הבלתי חוקיים מקורם בארצות מוסלמיות.
על פי הנוהל החדש אורבים שוטרי מחלקות ההגירה של משטרת צרפת בתחנות רכבת ובמרכזי הערים לשוהים הבלתי חוקיים, ומשנלכד אחד מהם מבוצע נוהל מהיר להוצאתו מגבולות צרפת. בבירור מהיר נדרש השוהה שנלכד להציג אישורי שהייה. אם אין בידו את האישורים המדוברים מלווים אותו ארבעה(!) שוטרים מטעם מחלקת ההגירה, ואלה אחראים לוודא את הוצאתו מגבולות המדינה. השוטרים אחראים למעקב מרגע לכידתו אחר הליכי הרישוי ולוודא כי השוהה עלה על מטוס ויצא מגבולות צרפת בדרכו חזרה למרוקו, אלג'יר או כל מדינה ממנה הגיע.
על פי דיווחים בתקשורת הצרפתית בשבועות האחרונים מצאו השוהים הנלכדים פרצה בחוק הצרפתי שיאפשר להם להשאר בגבולות ממלכת דגל שלושת הצבעים. על פי החוק הצרפתי לא ניתן לגרש אדם שבריאותו לקויה גם אם מדובר בליקוי זניח. ככל הנראה מקור החוק הוא דאגה לזכויות הומאניטאריות של המועמדים לגירוש. בעקבות החוק מתחזים השוהים הבלתי חוקיים לחולים, פצועים או בעלי מיחושים כאלה ואחרים. טענה זו הופכת אותם לחסיני גירוש.
כאמור, נוהל הגירוש המזורז גורר ביקורת רבה בחוגי אופוזיציה, בקרב ארגוני זכויות אדם וברחוב הצרפתי. אלה טוענים כי עלויות הליווי של ארבעה שוטרים לכל שוהה בלתי חוקי מרגע לכידתו ועד לצאתו את גבולות המדינה מכבידות מאוד על התקציב. כמו כן התברר כי מרבית השב"חים המוסלמיים אינם דוברי צרפתית וכדי לקיים את נוהל הגירוש המזורז יש לאתר ולשלם למתורגמן, הוצאה נוספת לאוצר הצרפתי.
כמו כן טוענים מתנגדי הנוהל כי המגורשים מבצעים עבודות שהאזרח הצרפתי מעדיף שלא לעסוק בהן, ואם יסולקו העובדים הזרים המדוברים ידרשו אזרחי צרפת תשלום גבוה בהרבה לביצוע עבודות אלה, ושוב המשמעות היא תקציבית.
מנגד טוענים אחרים כי מאחורי כל הטענות נגד מדיניות הנשיא הצרפתי עומדת סיבה אחרת לחלוטין המתכסה באצטלת זכויות אדם ופגיעה בתקציב: ההתנגדות לעמדותיו של סרקוזי נגד האסלאם והשתלטותו על נתחים רחבים יותר ויותר בצרפת. לטענתם ארגוני זכויות האדם משמשים כלי בידי האסלאמיסטים בצרפת היודעים היטב כי כמעט כל השוהים הבלתי חוקיים מקורם בארצות מוסלמיות.