יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת, פרופ' מנחם בן-ששון, מתנגד להצעת החוק האוסרת פרסום שם של נאשם לפני הגשת כתב אישום ומסרב לזרז את אישור החוק בוועדה.
בכנס על "חוקה לישראל" שנערך במכללה האקדמית נתניה אמר בן-ששון כי מוטב בעניין זה להגיע להסכמה עם מועצת העיתונות כמייצגת וולנטרית של אמצעי התקשורת.
בן-ששון לא מתכונן לתת קדימות לחוק ולדעתו הוא יגיע לדיון בוועדה רק בעוד כשלושה חודשים.
ח"כ הרב משה גפני (יהדות תורה) הנמנה על יוזמי החוק אמר בדיון כי אסור לפגוע באדם לפחות עד שיוגש נגדו כתב אישום. ע"פ הערכות כנגד 97% מהחשודים לא מוגש כלל כתב אישום. יחד עם זאת מוכן ח"כ גפני שהחוק לא יחול על נבחרי ציבור, למרות שהדבר "יבריח", לדבריו, אנשים טובים מהזירה הפוליטית.
ח"כ גפני תקף בחריפות את בית המשפט העליון ואמר כי "בהעדר חוקה עושה בג"צ מה שהוא רוצה, זה הופך את ישראל למדינה לא דמוקרטית. המוטיב השולט הוא של יהודים אשכנזים, חילונים ושמאלנים, הדיון הציבורי בענייני דת ומדינה הוכרע בבג"צ מראש, העליון לא מיצג בעניין זה את הציבור שרובו מסורתי, בג"צ לא צריך לדון בנושאים מצפוניים של דת ומדינה. בכנסת בניגוד לעליון לא חתכו נושאי דת ומדינה בסכין", אמר ח"כ גפני.
שופט בית המשפט המחוזי (בדימוס) אורי שטרוזמן חייב את הצעת החוק לאיסור פרסום שם אדם לפני הגשת תביעה בתנאי שלא תחול על פוליטיקאים. לדעתו יש לאסור גם פרסום תמונתו של אדם עד להגשת כתב אישום. הוא גילה כי העלה הצעה כזו כבר לפני 18 שנה ולא נענה. בדיון השתתפו גם פרופ' אשר מעוז וד"ר שוקי שגב מביה"ס למשפטים במכללה האקדמית נתניה.
חה"כ משה גפני קבל בכנס, כי יו"ר ועדה החוקה פרופ' מנחם בן-ששון (קדימה) מקיים יותר מידי ישיבות של הועדה הדנה בחוקה. "תעשו לי טובה תשכנעו אותו להפחית במספר הישיבות,בעיקר כי לדיונים מגיעים לרוב רק חה"כ הדתיים", פנה גפני ב"בקשת עזרה" לסטודנטים. בן-ששון עצמו הודיע כי בדעתו להביא לאישור הכנסת נוסח מוסכם עוד השנה, כאשר לגבי חלק מהסעיפים יוצגו להכרעת המחוקקים שתי גרסאות.