יוסי הולנדר,יו"ר המכון לתכנון כלכלי, ופרופ' צביקה אקשטיין, המשנה לנגידי בנק ישראל, דיברו במושב מיוחד שעוסק במנועי הצמיחה העתידיים של הכלכלה הישראלית, בכנס הרצליה של המרכז הבינתחומי הרצליה.
במושב קרא יוסי הולנדר להקמתה של "גדר הפרדה כלכלית" בין שתי הכלכלות הישראלית והפלסטינית, ואמר כי "יש לשאוף למצב בו שתי הכלכלות חיות זו לצד זו ולא מעורבבות האחת בשנייה". לדבריו, "במדינת ישראל יש שלוש כלכלות וקבוצת רוב שמנסה לסחוב את המשק על הגב".
"בשנת 2025 יעמוד התוצר לנפש בישראל על $31,000 מדובר בגידול של 50% אולם אחוז הצמיחה יעמוד על % 2.3 בלבד ועדיין נראה גידול בעוני ובפערים", העריך הולנדר.
הולנדר ציין כי האתגר המרכזי הניצב בפני המשק הישראלי הינו יצירת מקומות עבודה בהיקף רחב ומשמעותי בעבור 1.2 מיליון ישראלים, העתידים להצטרף לשוק העבודה כבר ב-5 השנים הקרובות.
הולנדר קבע כי על מנת שהמשק הישראלי יצמח בעשרים השנים הבאות ב-4.5% בשנה, נדרשת השקעה מצטברת של 700 מיליארד דולר. זוהי תוספת אדירה בהיקף ההשקעות במשק הישראלי; פי שלושה משיעור ההשקעות הקיים במשק הישראלי בעשרים השנים האחרונות.
במסגרת המלצותיו להגדלת הצמיחה בישראל הציע הולנדר כי התקציבים הניתנים כיום במסגרת קצבאות הילדים יופנו למימון תכנית יום לימודים ארוך.
המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צביקה אקשטיין קבע בכנס, כי "בישראל אין אכיפה מספקת של חוקי העבודה. אכיפה ראויה תוביל לצמצום העוני ולהגדלת הצמיחה" המשנה לנגיד ציין, כי לו היו נאכפים במדינת ישראל חוקי העבודה, באופן יעיל ואפקטיבי הרי שהיה לדבר תרומה משמעותית בעידוד הצמיחה וצמצום העוני.
אקשטיין יצא בחריפות כנגד המדיניות של העסקת עובדים זרים בישראל ואמר כי "לא ייתכן שעובד יועסק תמורת עשרה שקלים בלבד לשעת עבודה- רמת שכר נמוכה יותר משל מקבלי הבטחת הכנסה".
"צריך לתמוך באוכלוסיות עניות תוך מתן תמריצים שיעודדו יציאה לתעסוקה. במדינות בהן שיעורי הצמיחה גבוהים, כולל מדינות סקנדינביה, המדיניות התומכת באוכלוסיות עניות מותנית ומבוססת בעידוד התעסוקה", הוסיף.