היום השיב הרב יהודה עמיחי, ראש "מכון התורה והארץ", האחראי גם על פרויקט "אוצר הארץ", ב"פורום חי" בנושא שמיטה שנערך היום, ערב ט"ו בשבט. הרב עמיחי ענה לשאלות על החג ומנהגיו, וכן על הלכות שמיטה ומפעל אוצר הארץ.
הרב יהודה זולדן, ממכון התורה והארץ, פירט ביומן ערוץ 7 על משמעות היום: "נחלקו במשנה בראש השנה מתי ראש השנה לאילן, הפרשנות ההלכתית היא שזהו יום המעבר משנה לשנה... יום שבו אפשר להבחין הלכתית בין פירות של שנה זו לפירות שנה אחרת", הרב זולדן פירט כי המשמעות היא לענייני מעשרות משנה לשנה, לאיזה שנת מעשר שייכים ועוד.
"בשנת השמיטה יש משמעות נוספת לט"ו בשבט: כל הפירות שיחנטו מהיום והלאה... הם פירות שביעית ויש בהם קדושת שביעית", הרב זולדן הוסיף כי "גם לביכורים ט"ו בשבט הוא תאריך קובע שלא מביאים ביכורים משנה לשנה".
על סדר ליל ט"ו בשבט אמר הרב זולדן כי הראשון שעשהו הוא רבי יששכר שושן שחי בטורקיה, "הנהיג המנהג לאכול 30 מיני פירות בט"ו בשבט לשם תיקון העולם, לא דווקא פירות משבעת המינים או מארץ ישראל, הרעיון שעמד מאחורי מנהגו הוא שט"ו בשבט יוצא ארבעים יום לפני כ"ה באדר – יום בריאת העולם לפני חלק מהשיטות".
"מאוחר יותר נולד מנהג הנטיעות על ידי מורה שהיה לאחר מכן היסטוריון בשם: זאב יעב"ץ במושבה בזיכרון יעקב... אין לכך משמעות הלכתית וזה אפילו חסר היגיון לטעת בט"ו בשבט, לאחר שיצאו רוב גשמי השנה".
הרב זולדן הזכיר המנהג המובא בשם המהר"ם מרוטנבורג, שמקצת קהילות לא אמרו ביום זה תחנון.
"בשנת השמיטה הרב קוק פנה להסתדרות המורים וביקש לא לטעת ביום זה ובמקום הנטיעות שיסבירו לתלמידים למה לא נוטעים ושינצלו את היום ללימוד על השמיטה", הרב זולדן סיים כי המורים שמעו בקול הרב קוק וכך עד היום בשנת השמיטה הסתדרות המורים והקק"ל לא נוטעים ביום זה.
ט"ו בשבט - תחילת שנת הפירות
מי הנהיג את סדר ט"ו בשבט, מי פתח במנהג הנטיעות, ומה השיבו המורים לרב קוק שביקש לא ליטוע בשמיטה. הרב זולדן בשיחה על ט"ו בשבט.
- 1 דקות