בכנס הרצליה השמיני של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי פרש בוגי יעלון, הרמטכ"ל לשעבר, את משנתו המדינית-פוליטית בדבר הפתרון המדיני בסכסוך הישראלי-פלשתיני.
יסודות הרפורמה אותם הציג יעלון, עמית בכיר במכון אדלסון לאסטרטגיה שבמרכז שלם, כוללים לדבריו חשיבה יצירתית ארוכת טווח ולא "עכשויזם", חמש רפורמות חובה ברשות הפלשתינית, פעילות ישראלית להעמדת התנאים לרפורמות אלה, ופתרון הומניטרי לבעית הפליטים.
יעלון הדגיש בדבריו כי לדעתו למדינת ישראל אין אינטרס לשלוט בפלשתינים ולנהל את חייהם. "כשלון יישום הסכם אוסלו והתבוננות על היסטורית היחסים בין הציונות ומדינת ישראל מחד, לבין התנועה הלאומית הערבית (אש"ף) והרש"פ, מאידך גיסא- מחייבים בחינה מחודשת של תפיסה (פרדיגמה) זו, ועידוד יצירת תפיסה חדשה" .
ההנהגה הפלשתינית הביאה הרס וחורבן לכל מדינה שניתן להם להתבסס בה (ירדן, לבנון, ישראל) ולא הוכיחה עצמה בקיום ומילוי הסכמים והתחייבויות. (בירדן, בלבנון ומול ישראל).ההנהגה הפלשתינית לא הוכיחה שיש לה עניין בפריחה כלכלית.
יעלון קובע כי תהליך אוסלו העצים והנציח א-סימטריה בסכסוך הישראלי-פלשתיני לטובת הפלשתינים:
1. תביעה פלשתינית לזכות על כל הארץ מול התביעה הישראלית לביטחון בחלק מארץ ישראל.
2. המוסכמה שלערבים הזכות לחיות בכל מקום בארץ ישראל, וליהודים- לא.
3. הבעיה הלאומית הפלשתינית היא בעייתה של מדינת ישראל בלבד, והסדרתה צריכה להיות אך ורק על חשבון מדינת ישראל וללא תרומה או תמורה של שום מדינה אחרת באזור.
4. השלמה עם מציאות שבה התחייבויות ועמדות ממשלת ישראל במשא ומתן עם הפלשתינים 'חקוקות בסלע', ואילו ההתחייבויות הפלסטיניות 'חקוקות בקרח'.
הצעה לאסטרטגיה אחרת ע"פ יעלון, "על-מנת לאפשר חשיבה חדשה יש הכרח להשתחרר מהתפיסה הכושלת ומהנחות היסוד השגויות שלה. אחת החשובות שבהן היא ההינעלות על הצורך למצוא "פיתרון" (ו"עכשיו"). לא "עכשוויזם", אלא אסטרטגיה הצריכה לשמר ולחזק האינטרסים תוך כדי ניהול הסכסוך, ולהכשיר הקרקע לייצוב המצב בעתיד הרחוק".
"אסטרטגיה חדשה חייבת להתבצע "מלמטה למעלה" (bottom-up) כדי לאפשר לפלשתינים להוכיח, ולנו להיווכח שהם רוצים ויכולים למשול באופן אחראי על-פי העיקרון "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד". באסטרטגיה המוצעת אני מניח שהאינטרס הישראלי הוא לא לשלוט בפלשתינים ולא לנהל את חייהם, ולכן נכון לחזק ההפרדה הפוליטית בינינו לבינם- הפרדה המתקיימת מאז יישום הסכם אוסלו" .
משה (בוגי) יעלון מציע חמש רפורמות נדרשות ברש"פ כדי להוכיח יכולת למשול, וכדי לקדם סיכוי כלשהו להסדר ולמצב יציב:
לאור המצב ברצועת עזה, תהליך זה יכול להתבצע בעת הזו רק ביהודה ושומרון.
1. רפורמה חינוכית: רפורמה זו חייבת לכלול שינוי בתכני הלימוד, הפסקת הסתה.
2. רפורמה בתחום החוק והסדר: היעד בתחום זה צריך להיות "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד". המשמעות היא קיומה של משטרה ומערכת אכיפת חוק חזקה, שאינה מאפשרת קיומן של כנופיות וארגונים חמושים כלשהם. רפורמה זו מחייבת שיקום מערכת אכיפת החוק הפלסטינית על כל מרכיביה: משטרה, פרקליטות ומערכת משפט.
3. רפורמה ביטחונית: איחוד מנגנוני הביטחון ופעילות לסיכול טרור מערכת ביטחונית המטפלת בטרור משלב המודיעין ועד לשלב ההעמדה לדין והענישה.
4. רפורמה כלכלית: מטרת הרפורמה הכלכלית צריכה להיות הנעת הכלכלה הפלסטינית וחיזוקה על-ידי חיזוק אנשי עסקים קטנים ובינוניים לחיזוק מעמד הביניים הפלשתיני. סיוע כלכלי חיצוני שיושקע בתשתית מדרבנת פיתוח כלכלי, הלוואות ומענקים לפיתוח יוזמה עסקית של אנשי עסקים ממעמד הביניים. התהליך צריך להיות מלווה בפיקוח של מומחים חיצוניים, תוך הנחלת תרבות עסקית שיש בה שקיפות, הוגנות ותחרות.
5. רפורמה פוליטית: רפורמה זו צריכה להביא לשינוי המשטר מדיקטטורי לדמוקרטי.
רפורמה זו צריכה להיות מושפעת ומחוזקת על-ידי הרפורמה החינוכית שתביא להנחלת ערכי דמוקרטיה, ותכלול מערכה תקשורתית להנחלת ערכים אלה. במסגרת הרפורמה יש לחזק ולהעצים פלשתינים המוכנים לקדם רעיונות של קידוש ערך חיי-אדם ולא קידוש מוות, חופש וזכויות אדם ולא דיכוי, דמוקרטיה ולא דיקטטורה.
הרפורמה צריכה לכלול הקמת מוסדות לביסוס משטר דמוקרטי, עידוד הקמת עמותות (NGOs) לחיזוק מרכיבי חברה אזרחית, הנחלת ויישום ערכים דמוקרטיים כמו חופש הביטוי, עיתונות חופשית, זכויות אדם וכדומה.
הטעות האמריקאית במתן אפשרות לחמאס להשתתף בבחירות למועצה המחוקקת הפלשתינית מבלי להתפרק מנשקו, ומבלי לקבל על עצמו תנאים מוקדמים כתנאי להשתתפות בבחירות, מצטרפת לטעות נמשכת של ראיית פעילים דמוקרטיים אמיתיים כ"מתנגדי משטר", ולכן הימנעות מדינות המערב מלסייע להם. הלחץ לבצע בחירות בתחילת התהליך, הוא טעות נוספת בהנחלת הדמוקרטיה, אשר יש ללמוד ממנה.
תפקיד מדינת ישראל ביישום הרפורמות
יעלון אומר: "מדינת ישראל יכולה לסייע רבות לפלשתינים במימוש הרפורמות. בישראל גורמים בעלי ניסיון רב בהנחלת ערכי דמוקרטיה, כלכלת שוק חופשי, חוק וסדר, ביטחון ועוד. מערכת היחסים המורכבת והרגישה בין הצדדים עלולה להביא את הפלשתינים להעדיף סיוע אחר, ולא ישראלי. מדינת ישראל צריכה לאפשר זאת. משימה שבכל מקרה תיפול על הצד הישראלי, היא מתן אפשרות לחופש תנועה כדי לאפשר מימוש הרפורמות. מאחר והמצב הביטחוני יכתיב את האילוצים בתחום זה, על ישראל לאפשר סידורים מיוחדים למעבר אנשים וסחורות (גם תוך בדיקתם הקפדנית) ולהקל את חופש התנועה לנוכח כל שיפור במצב הביטחוני".
פיתרון הומאניטארי לבעיית הפליטים
"בעיית הפליטים הפלשתינית זוכה ליחס ומעמד ללא תקדים בעולם” אומר הרמטכ”ל לשעבר . "לגורמים רבים, בעיקרם ערביים, יש אינטרס לשמרה ולטפחה כנשק כנגד הלגיטימיות של מדינת ישראל וכנגד עצם קיומה כמדינה יהודית על-ידי התעקשות על מימוש "זכות השיבה". האינטרס הישראלי, כמו גם האינטרס הפרטי של רוב הפליטים, הוא לתת מענה הומאניטארי לכל פליט כפרט, מוקדם ככל האפשר. מבלי להיכנס לפרטים, חיוני לטפל בבעיה זו במסגרת כל אסטרטגיה חדשה".
יעלון סיכם כי מדינת ישראל צריכה ליזום השינוי באסטרטגיה. ממשלת ישראל צריכה להכשיר הקרקע לשינוי זה, לתאמו ולגייס לטובתו את ידידיה באזור ובעולם. ממשלת ישראל צריכה להתחיל בכך מוקדם ככל האפשר, לקראת הכישלון הצפוי הנוסף של האסטרטגיה הנוכחית.