נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, אמרה בישיבת הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, כי המודל המוצע להרכב הועדה לבחירת שופטים אינו תרופת קסם.
הנשיאה התייחסה בישיבה לביקורת על המערכת השיפוטית ואמרה, כי "קיים קו בולט של מתקפה. ביקורת היא דבר לגיטימי, אין לי רתיעה מביקורת ואני קשובה לה, זו טעות לחשוב שאני וחברי נגד ביקורת. אנו פתוחים לביקורת. יכולים להשיב עליה לקבל אותה או לא לקבל אותה".
עוד הוסיפה, כי "שיפוט הוא מקצוע אבל לבית המשפט יש אחריות מוסדית. בית המשפט מופקד על החוק, על קיום החוק ועל הגנה על זכויות אדם. בכל המדינות יש ביקורת שיפוטית על חקיקה זו לא המצאה ישראלית".
בפתח הישיבה ציין ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, כי נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית נכנסה לתפקידה בתנאים קשים ולא פשוטים, ולא נתנה לה העת לפתח את דרכה כנשיאה, מאחר שנדרשה להגן על המערכת בנושאים רבים. "אני סבור שירידת אמון הציבור במערכת נובע מהעובדה שמבקריו של בית המשפט העליון איבדו רסן. השופטים עסוקים כל היום בלהתגונן".
ראש הלשכה התייחס לעומס המוטל על שופטים בבתי המשפט ואמר, כי הוספת 85 תקנים של שופטים היא הציפור הראשונה אולם יש צורך בתקנים נוספים, והלשכה תהיה שותפה למאבק המערכת על הוספת תקציבים.
ראש הלשכה אף התייחס לגילויי האלימות נגד שופטים לאחרונה ואמר כי "שופטים תחת איום הם אחד האיומים החמורים ביותר על המשטר הדמוקרטי. בקצב הנוכחי לא ירחק היום שהמחלקה לאבטחת אישים של השב"כ תצמיד מאבטח אישי לכל שופט בישראל. אנחנו, קהיליית עורכי הדין והמשפטנים בישראל, חייבים לעמוד בפרץ, להיאבק בתופעה המכוערת הזו ולמנוע כל החמרה בה".
במהלך הישיבה הביע חלק נכבד מחברי הועד המרכזי, ובראשם מ"מ ראש הלשכה, עו"ד רון גזית, תמיכה בבית המשפט העליון ובנשיאה, וציין בדאגה את שטף הרפורמות שמוביל השר, והחשש מפני פגיעה במעמד בית המשפט העליון. עו"ד עמוס ון-אמדן, יו"ר המועצה הארצית, הביע תמיכה ביוזמותיו של השר וביקורת כנגד מבקריו ובהם שופטי בית המשפט העליון לשעבר, אולם הדגיש את הערכתו הרבה לפועלו של בית המשפט העליון ולהישגיו.
בפתח הישיבה אמרה הנשיאה דורית ביניש, כי היא מייחסת חשיבות רבה לדיאלוג עם ציבור עוה"ד ועם הלשכה וכי המאחד רב על המפלג, מבחינת העקרונות שיש לקדם להשלטת ערכי חוק ומשפט וחברה מתוקנת. לדבריה, היציאה במתקפה שבתי המשפט נתונים בה, סופה לפגוע לא רק במערכת בתי המשפט אלה גם בעורכי הדין. אף אחת מהרשויות, בוודאי לא מערכת המשפט, מעוניינת להיכנס לנעלי האחרות.
"השנה הזו גלשה מחוץ לכל פרופורציה, והתקיים בה דיון בנושאים עקרוניים שצריכים להידון בעת ובזמן הנכון ובפורומים מתאימים. במקום לטפל בבעיות האקוטיות. עם כל חשיבות של הדיון בנושא השפיטות זה לא צריך להטריד אותנו כעת. הבעיות האמיתיות זה היכולת לתת שירות משפטי תוך זמן סביר, להבדיל מנושאים קונסטיטוציוניים". הנשיאה הביעה תקווה כי עוה"ד יהיו פרטנרים לתהליך.
עוד אמרה הנשיאה, כי "אנו מתנהלים מכותרת לכותרת בעניינים שלציבור הרחב קשה לעקוב אחריהם. אנו נמצאים במציאות שאין אמון רב במוסדות השלטון נוצרה אוירה של אי אמון ואת הנזק יהיה קשה לתקן. זה נזק שיפגע לא רק במערכת השפיטה, אלא גם בעורכי הדין".
אשר לקשיי המערכת, ציינה הנשיאה, כי קיימת פסימיות לגבי האפשרות לקצר את המשפטים אם לא תהיה ערכאה נוספת. הניסיון של ועדת אור לעריכת רפורמה במבנה בתי המשפט, לא צלח. יחד עם זאת, ציינה הנשיאה, כי למערכת בתי המשפט היתה שנה מוצלחת בחיסול מלאי התיקים. בבית המשפט העליון צומצם מלאי התיקים בכ-5%, דבר שהיה כרוך בעבודת פרך.
בהתייחסה להצעות החוק שהועלו בעת האחרונה, הבהירה הנשיאה, כי "מה שעובד לא צריך להרוס. יש נושאים מתאימים לחקיקה ויש שלא מתאימים. חקיקה ללא תכנון מוקדם גורמת רק נזק, דוגמת חוק הקדנציות, שהכניס אותנו למהומה אדירה. תפקידם של הנשיאים לא הוגדר, סגני נשיאים מפסידים את הדרגה, החוק לא ראה לנגד עיניו את צרכי המערכת".
לעניין ההצעה לשנות את הרכב הועדה לבחירת שופטים ציינה הנשיאה, כי המודל בישראל הוא מודל מוערך בקרב מדינות אשר מעוניינות לשפר את תהליך בחירת השופטים, ובמסגרת העיסוק בשאלה בנושא המעבר ממינוי פוליטי למינוי מקצועי. לא ניתן להעתיק מודלים ממקומות אחרים, "האיזון בישראל הוא תמהיל פרופורציונאלי – 4 פוליטיקאים וחמישה אנשי מקצוע. לשר יש משקל רב כיו"ר הועדה. בתמהיל המוצע החדש, מתגמד הייצוג המקצועי. הפרופורציות משתנות. שופטים בדימוס אינם בעלי יכולת לקבוע מי מתאים. הם מתרחקים מהמערכת, לא רואים את התמונה הכוללת ועלולים להיות נגועים באינטרסים. כל המודל, המוצע כתרופת קסם – זו לא עצמאות – זו כסות, תלות בגורם לא מקצועי".
נשיאת ביהמ"ש העליון ציינה, כי היא תומכת בהקמת ועדות איתור לנשיאים. לשיטתה, הועדה צריכה להיות מורכבת מגורמים פנימיים, שמכירים את המערכת. הסמכות להכריע צריכה להיות של השר ונשיא בית המשפט העליון. "המודל שהוצע במסגרת הצעת חוק הוא מודל הזוי. להציע שופט מחוזי בדימוס שימונה על ידי השר, לקיים בחירות של שופטים תוך הובלת קמפיין, זו הצעה שאינה פרקטית.
הנשיאה ציינה עוד, כי היא תומכת בהקמת ועדת איתור שופטים לקידום. על יסוד זה קמה ועדת דורנר – ברנר, אשר מסקנותיה הן בגדר המלצה בלבד לנשיאת ביהמ"ש העליון ואינן מחייבות את הועדה לבחירת שופטים, אשר יכולה להסתייע בהן.
עוד אמרה הנשיאה, כי יש להיות ערים לכפל הלשון באמירות בדבר עצמאות המערכת השיפוטית. "הכוונה באמירות היא לעצמאות מנשיא בית המשפט העליון, כשהמטרה היא לשחרר מהתלות בגורם המקצועי ולהעביר את התלות לגורם לא מקצועי. זה לחזור מכל ההישגים שהושגו. "כל שינוי כרוך בדיון במבנה החוקתי וחשוב לשמור על הפרופורציות ועל היחס בין הגורם המקצועי ובין הגורם הפוליטי".