העמותה למצוינות בחינוך כינסה במושב שהוקדש למצוינות בחברה הישראלית את מיטב המוחות מהארץ ומהעולם שיבחנו את התנהלותה של החברה הישראלית בראי המצוינות. במסגרת המושב הציג חיזקי אריאלי, מנכ"ל העמותה למצוינות בחינוך, נייר עמדה שהוכן במיוחד לקראת כנס הרצליה ה- 8. נייר העמדה בוחן את מדינת ישראל על הישגיה ועל כישלונותיה ומנסה לבחון את מקורות הפער העצום בין המובילות הישראלית בתחומים מסוימים כמו השקעה במו"פ, פיתוחים טכנולוגיים ועוד, לבין ההישגים הנמוכים והמידרדרים שלך תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים.
המסקנה העולה מנייר העמדה היא שהמערכות הציבוריות נעדרות מצוינות ומעודדות בינוניות. הפער בין הישגי ישראל לבין הישגי תלמידים נעוץ בפער הבין-דורי שמקורו ביסודות איכותיים של מערכת החינוך שהושתתו לפני 30 שנה ואת פירותיהן אנו קוצרים היום. המסקנה המיידית, אם-כן, היא שההידרדרות והבינוניות הקיימות במערכת החינוך כיום ישליכו על הישגים בינוניים בתחום החינוך בעוד 30 שנה.
מתוך חשש זה, קרא חזקי אריאלי, מנכ"ל העמותה למצוינות בחינוך, מעל בימת כנס הרצליה להקים מועצה לאומית למצוינות בישראל. המועצה תהווה גוף לאומי שיפעל לקביעת מדיניות מתואמת בין מערכת החינוך למשק הישראלי ולמערכות הציבוריות בישראל. המועצה תפעל תחת חסות ממלכתית בכירה, בה יהיו חברים אישי ציבור מובילים מכל תחומי העשייה בחברה הישראלית.
המועצה הלאומית למצוינות תגדיר סטנדרטים של מצוינות אשר יתוו את הדרך להשגת יעדים מדיניים ולאומיים. סטנדרטים אלה יכללו כלים לקביעת מדדים להצלחה ולהישגיות בכל אחד משלבי העשייה. בין היתר, יפותחו מסלולי הכשרה על-תחומית אשר תתמקד בהטמעת ערכי המצוינות ותשולב בכל מסלולי ההכשרה המקצועית.
עניינו של נייר העמדה הדן בנושא ומורכב משלושה פרקים, הוא לתת מענה אפשרי לפער הבלתי מובן בין מעמדה האיתן של ישראל כיום אל מול הכשלים הנמשכים בזירה החינוכית. הפרק הראשון מציג תמונת מצב אופטימית של הצלחות, הישגים ופריצות דרך בתחומי הכלכלה, הפיתוח המדעי-טכנולוגי והחדשנות. הפרק השני מציג תמונת מצב של מערכת החינוך הישראלית, ומבקש לבחון את המערכת במונחים של תשומות ותפוקות בהשוואה בינלאומית עם המדינות המפותחות. הנייר מצביע על ירידה מתמשכת בהישגי התלמידים ופתיחת פערים גדולים אל מול מדינות ה- OECD למרות השקעה סבירה בחינוך. הפרק השלישי מציין, כי למרות הישגיה המרשימים של ישראל, עדיין חסרה לה תרבות של מצוינות כוללת כדרך חיים ראויה.
חיזקי אריאלי, מנכ"ל העמותה למצוינות בחינוך: "חברה המעודדת ומטפחת מצוינות, מוקירה ומקדמת את המצוינים בקרבה אשר יובילו אותה ואת האנושות כולה לפריצות דרך חדשות".
עוד במושב הציג מיקי קיסרי, מנהל המרכז לטיפוח המצוינות בעמותה למצוינות בחינוך, סקר מקיף שערך מכון הסקרים מרקט ווטש עבור העמותה למצוינות בחינוך במיוחד לרגל כנס הרצליה בקרב כלל הציבור בישראל. הסקר ביקש לבחון את תפיסת הציבור הישראלי את רמת המצוינות של מערכות ציבוריות ופרטיות, וכן להשוות את הישגיהן של מערכות אלה אל מול מדינות המערב ואל מול מדינות ערב השכנות. עוד בחן הסקר את פרופיל הישראלי המצוין עפ"י מספר פרמטרים נבחרים. ממצאי הסקר מראים :
הייטק ממשיך להוביל את תפיסת המצוינות בחברה הישראלית
הצבא מוביל את תפיסת המצוינות במגזר הציבורי
מערכת החינוך והמשטרה דורגו במקומות הנמוכים ביותר בתפיסת המצוינות של הציבור הישראלי
הציבור הישראלי אופטימי מאוד וסבור שמדינת ישראל התקדמה בשנים האחרונות ואף תתקדם יותר בחמש השנים הבאות.
פרופיל הישראלי המצוין: צעירים מצוינים יותר ממבוגרים, נשים מצוינות מגברים, חילונים מצוינים מדתיים.
פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע, ציין כי המצוינות תימצא רק בסביבה שבה קיימת תרבות מצוינת. זייפמן ציין לטובה את חברת התעופה הסינגפורית המצוינת והדגיש, כי אצל הסינגפורים המצוינות אינה מטרה אלא דרך חיים מקובלת. זייפמן ציין את ארה"ב כדוגמה למדינה שמייבאת אנשים מצוינים כדי לשמור על רמת המצוינות שלה בתחומים שונים.
הסקרנות, לדעת זייפמן, היא מרכיב חיוני וחשוב מאין כמוהו לחינוך למצוינות. "המצוינות נגזרת מהמצוינות והאנשים המצוינים הם אלו שעושים את מה שהם אוהבים". אחת מבעיות מערכת החינוך בישראל היא שמה שהמורים מלמדים אינו בהכרח מה שחשוב ללמד. ההמטרה היא לחנך את התלמיד לסקרנות.
לסטר קראון, המדורג 52 מבין עשירי העולם ע"י הפורבס, התייחס לחשיבותה של המצוינות בהשפעה על מעמדה של ישראל בעולם הדגיש, כי חוסנה של ישראל מתבטא באיכות אנשיה. אבן היסוד של מצוינות בחברה הישראלית היא חינוך איכותי והשקעה במורים. מה שקורה בישראל משפיע על כל יהודי העולם. ישראל צריכה להחליט איזה עתיד היא רוצה ולהשיג אותו, תוך לקיחת סיכונים פוטנציאליים. המטרה היא להבטיח שישראל תישאר חזקה, מצוינת ואיכותית לאורך הדורות.
את המושב פתח בוב אשר, מייסד ויו"ר העמותה למצוינות בחינוך, שזכה לקבל אמש בכנס פרס על מפעל חיים, "מגן הרצל", כהוקרה על תרומתו הרבה לאיכות החינוך בישראל.
פרופ' יהודה ריינהרץ, נשיא אוניברסיטת בריינדיס דיבר במושב על ציונות כערך היסטורי והצורך החיוני בקידום מצוינות בכדי לשמר את חזקותיה של ישראל, וציין כי הירידה ברמת החינוך היא תוצאה ישירה של ירידה במעמד המורה. כמו-כן, הדגיש כי הממשל מצידו אינו מתגמל את המורים המבטיחים ואינו מכשירם למצוינות. התלמידים מפרשים זלזול זה של המדינה במוריה כלגיטימציה לזלזול המורים גם מצידם. פרופ' ריינהרץ ציין מפורשות, כי הטלטולים הביטחוניים-כלכליים במדינת ישראל עוררו שאלות נוקבות כלפי ההנהגה הישראלית וגרמו לנסיגת המצוינות מהחברה כולה. ריינהרץ סיכם את נאומו בציטוט מתוך דבריו של יאנוש קורצ'אק: "לתקן את העולם הוא לתקן את החינוך".
טוני דנקר, מהחברה הבינלאומית לייעוץ אסטרטגי "מקינזי", הציג את ממצאי מחקר החברה לגבי רפורמות מצליחות בחינוך שהוטמעו במדינות שונות בעולם. בהצגת המחקר ציין דנקר כי ישראל היא אחת המדינות בעלות תקציב חינוך הגבוה בעולם, ואף-על-פי-כן מערכת החינוך שלה בירידה מתמדת. כמות ההשקעה הכספית בחינוך אינה ערובה להצלחת המערכת, ולכן טען דנקר כי על מנת שמערכת החינוך בישראל תשגשג ותגיע להישגים לאורך זמן עליה להשקיע בראש ובראשונה באיכות המורים שלה. דנקר הוסיף, כי יש לקבוע תנאי קבלה גבוהים לכל המבקשים להיכנס לתחום ההוראה. רק מורים איכותיים ומצוינים צריכים ללמד, ולא כל אחד שחפץ בכך. חשוב להכשיר את המורים המצוינים כל הזמן ובמקביל להכשיר מנהלים טובים שיעמדו בראש המערכת. עוד ציין דנקר, כי הפרמטר של הקטנת מספר התלמידים בכיתות כלל אינו ערובה להישגים גבוהים של המערכת ושל תלמידיה. על מערכת הלינוך בישראל להכשיר
דנקר ציין לטובה את מערכת החינוך באנגליה, ואמר שכל מה שהיה צריך לעבור רפורמה בתחום החינוך עבר באנגליה והוטמע שם בהצלחה.