האם במרוצת השנים אירעו מקרים בהם פסקו ראשי הפוסקים הלכות על בסיס מוטעה, מזויף או בהעדר ידע ראוי? על פי מחקר חדש של הרב פרופ' דניאל שפרבר בהחלט כן.
על פי הנתונים המרוכזים במחקרו של הרב פרופ' שפרבר, חתן פרס ישראל למדעי היהדות, לא אחת גרמה מציאות אובייקטיבית לטעות בפסיקה שהובילה להחמרה בהלכה ללא כל צורך ע"פ הדין המקורי.
מחקרו זה של הרב שפרבר הצפוי לראות אור בימים הקרובים בספר חדש ('נתיבות פסיקה' הוצאת ראובן מס') מתחלק לשני חלקים. בחלקו הראשון הוא מוכיח כי כדי להגיע לפסיקה הראויה והמדויקת יש להשתמש בכלים חדשים הקיימים היום ושלא היו בעבר, ולהפנים שהעדרם של אותם כלים הוביל לעיתים לטעויות. חלקו השני של המחקר עוסק בהבהרות לפוסק כיצד יש לפסוק וכיצד להפוך את הפסיקה ל"פסיקה ידידותית", כהגדרתו.
באשר לחלקו הראשון של המחקר מספר הרב שפרבר: "שימוש באמצעים וכלים מדעיים מודרניים, כאלה שלא היו בידי הפוסק בעבר יכול למנוע מכשלות". הוא מציג דוגמאות למוקשים שהונחו בעבר לפתחם של פוסקים וכיום יש להסיר אותם באמצעים הקיימים כיום. "היו אז ספרים מזויפים. היו קטעי הלכה מצונזרים ששינו את משמעות הקטע לחלוטין. היו מקרים שמדפיסי הספרים בתום לב שגו והשמיטו שורות, ומאוחר יותר הסתמכו פוסקים על הדפוסים החסרים והשגויים". לכל אלה אסף הרב שפרבר דוגמאות המוכיחות כיצד גרמו מקרים שכאלה לאותן פסיקות שגויות.
דוגמא אחת מיני רבות רואה הרב שפרבר בסוגית היתר המכירה. "הרב קוק הציע למכור את הארץ לגוי. יצאו נגדו וטענו שהפסוק 'לא תחנם' אוסר מכירה כזו. הרב קוק הביא את דברי הב"ח שקובע שהאיסור מדבר רק בגוי עובד כוכבים ולכן למוסלמי מותר למכור. מתברר שהמונח עובד כוכבים ומזלות הושמט וצונזר מדברי הב"ח ובידי הרב קוק היה הנוסח המלא. אם היה בידי מתנגדיו הנוסח הלא מצונזר סביר להניח שלא היו תוקפים אותו על פסיקתו. גם הרב עובדיה יוסף הביא חיזוק לעמדת הרב קוק בסוגיית היתר המכירה כשציטט קטע של בעל התוספות כיוון שהיה בידו הנוסח המקורי שלא צונזר, ויש עוד דוגמאות רבות לכך".
הפרק השני במחקרו של הרב שפרבר עוסק, כאמור, באופן בו יש לפסוק. בדבריו הוא מזכיר מספר דוגמאות לכללים הלכתיים שאמורים היו ותפקידם הוא להפוך את ההלכה למה שהוא מגדיר 'פסיקה ידידותית': "שעת הדחק, כוח דהיתרא עדיף, כבוד הציבור ועוד". לדבריו ההתעלמות מהנחיות מקלות אלה על הפוסק והעדפת ההחמרות הפכה לנורמה אצל פוסקים רבים כיוון שחשו לא פעם לא בטוחים במסקנותיהם. "הנטייה אצל רוב הפוסקים בני ימינו היא להחמיר כשלא בטוחים. מעדיפים לצאת ידי כל הדעות בהחמרה הזו, אבל זה ממש לא נכון. אני מוכיח שלעיתים ההחמרה הזו פוגעת בבני אדם כלכלית וגם זו עבירה על כללי הפסיקה".
לדבריו, גם כיום מעדיפים פוסקים שלא לשנות את פסיקות העבר, גם אם מקורן בטעות כיוון ש"הפוסקים הללו חוששים לראות את ההלכה כדינאמית. הם חוששים מהמדרון החלקלק ומעדיפים שלא לשנות. מעדיפים שלא לקחת בחשבון שינויים במצב הסוציאלי בין היום ללפני 150 ו-200 שנה". דוגמא לדבריו היא סוגיית עליית נשים לתורה, סוגיה בה עסק ארוכות בספרו הקודם (דרכה של הלכה). "הוכחתי שאין בזה שום איסור. כמובן במידה וקיימת ההפרדה הנדרש תבין גברים לנשים. הרב קוק לימד אותנו את הכלל שאין איסור להתיר את המותר אף על פי שלא נהגו כן בעבר. זאת לעומת החתם סופר שהחידוש שלו היה שחדש אסור מן התורה".
לטעמו של הרב שפרבר ימי החתם סופר הם הימים בהם חל השינוי בפסיקה ותחילת ההחמרות בניגוד לתקופות שקדמו להם, תקופות בהם היו הפסיקות מתאפיינות בשימוש בכלים המקלים והמתירים.
דוגמא אקטואלית לפסיקה שראוי היה להיתלות בה לנסיבות המקלות רואה הרב שפרבר בהיתר המכירה שעד לשנה זו, שנת השמיטה, הקפידה הרבנות הראשית לנהוג על פי ההיתר. זאת מתוך הבנה שאם לא ייעשה שימוש בהיתר תיהרס הכלכלה הישראלית, רכישת הירקות תבוצע מגויים ובנוסף לכל אלה החמרה יתרה תגרום לכך שרבים בציבור הישראלי שאינם בקיאים בכללי השימוש בפירות שבהם קדושת שביעית יתעלמו מהמתחייב ובכך יכשלו. דוגמא זו היא דוגמא נוספת להחמרה לכאורה שגוררת אחריה לא רק זלזול בממונם של ישראל אלא אף עבירה על איסור הלכתי בידי מרבית הציבור. "ההחמרה שהחליטה הרבנות הראשית לנקוט כיום היא דוגמא מובהקת להחמרה מיותרת. פסיקה ידידותית על פי הכללים הנדרשים הייתה נוקטת בגישה הפוכה לחלוטין".
בנוסף לקושי הלכתי, הכלכלי והסוציאלי בשימוש בפסיקה המחמירה מציין הרב שפרבר גם את השנאת הדת הנגרמת לדבריו משימוש בדרכי פסיקה אלה בסוגיות לא מעטות.
פוסק מרכזי בן ימינו הנוקט בדרכי היתר אלה הוא הרב עובדיה יוסף שפסיקותיו "הרבה יותר ידידותיות מאחרים. אין מה להשוות בין פסיקותיו לפסיקות של הרב אלישיב ואחרים. גם הרב פיינשטיין נקט בדרך כזו. היו וישנם עוד פוסקים מקלים, אבל הרב עובדיה יוסף מרכזי בתפיסה הזו".
לשאלתי אם פרסום מחקרו יכול להוביל לשינוי דרמטי בעולם ההלכה אומר הרב שפרבר כי "מהפכות לא מתרחשות ביום אחד. כל אחד פועל ומפרסם במקומו ואת מה שהוא יכול. רבני צוהר עושים הרבה מאוד. יחד הדברים יוכלו להשפיע לטווח רחוק".
על פי הנתונים המרוכזים במחקרו של הרב פרופ' שפרבר, חתן פרס ישראל למדעי היהדות, לא אחת גרמה מציאות אובייקטיבית לטעות בפסיקה שהובילה להחמרה בהלכה ללא כל צורך ע"פ הדין המקורי.
מחקרו זה של הרב שפרבר הצפוי לראות אור בימים הקרובים בספר חדש ('נתיבות פסיקה' הוצאת ראובן מס') מתחלק לשני חלקים. בחלקו הראשון הוא מוכיח כי כדי להגיע לפסיקה הראויה והמדויקת יש להשתמש בכלים חדשים הקיימים היום ושלא היו בעבר, ולהפנים שהעדרם של אותם כלים הוביל לעיתים לטעויות. חלקו השני של המחקר עוסק בהבהרות לפוסק כיצד יש לפסוק וכיצד להפוך את הפסיקה ל"פסיקה ידידותית", כהגדרתו.
באשר לחלקו הראשון של המחקר מספר הרב שפרבר: "שימוש באמצעים וכלים מדעיים מודרניים, כאלה שלא היו בידי הפוסק בעבר יכול למנוע מכשלות". הוא מציג דוגמאות למוקשים שהונחו בעבר לפתחם של פוסקים וכיום יש להסיר אותם באמצעים הקיימים כיום. "היו אז ספרים מזויפים. היו קטעי הלכה מצונזרים ששינו את משמעות הקטע לחלוטין. היו מקרים שמדפיסי הספרים בתום לב שגו והשמיטו שורות, ומאוחר יותר הסתמכו פוסקים על הדפוסים החסרים והשגויים". לכל אלה אסף הרב שפרבר דוגמאות המוכיחות כיצד גרמו מקרים שכאלה לאותן פסיקות שגויות.
דוגמא אחת מיני רבות רואה הרב שפרבר בסוגית היתר המכירה. "הרב קוק הציע למכור את הארץ לגוי. יצאו נגדו וטענו שהפסוק 'לא תחנם' אוסר מכירה כזו. הרב קוק הביא את דברי הב"ח שקובע שהאיסור מדבר רק בגוי עובד כוכבים ולכן למוסלמי מותר למכור. מתברר שהמונח עובד כוכבים ומזלות הושמט וצונזר מדברי הב"ח ובידי הרב קוק היה הנוסח המלא. אם היה בידי מתנגדיו הנוסח הלא מצונזר סביר להניח שלא היו תוקפים אותו על פסיקתו. גם הרב עובדיה יוסף הביא חיזוק לעמדת הרב קוק בסוגיית היתר המכירה כשציטט קטע של בעל התוספות כיוון שהיה בידו הנוסח המקורי שלא צונזר, ויש עוד דוגמאות רבות לכך".
הפרק השני במחקרו של הרב שפרבר עוסק, כאמור, באופן בו יש לפסוק. בדבריו הוא מזכיר מספר דוגמאות לכללים הלכתיים שאמורים היו ותפקידם הוא להפוך את ההלכה למה שהוא מגדיר 'פסיקה ידידותית': "שעת הדחק, כוח דהיתרא עדיף, כבוד הציבור ועוד". לדבריו ההתעלמות מהנחיות מקלות אלה על הפוסק והעדפת ההחמרות הפכה לנורמה אצל פוסקים רבים כיוון שחשו לא פעם לא בטוחים במסקנותיהם. "הנטייה אצל רוב הפוסקים בני ימינו היא להחמיר כשלא בטוחים. מעדיפים לצאת ידי כל הדעות בהחמרה הזו, אבל זה ממש לא נכון. אני מוכיח שלעיתים ההחמרה הזו פוגעת בבני אדם כלכלית וגם זו עבירה על כללי הפסיקה".
לדבריו, גם כיום מעדיפים פוסקים שלא לשנות את פסיקות העבר, גם אם מקורן בטעות כיוון ש"הפוסקים הללו חוששים לראות את ההלכה כדינאמית. הם חוששים מהמדרון החלקלק ומעדיפים שלא לשנות. מעדיפים שלא לקחת בחשבון שינויים במצב הסוציאלי בין היום ללפני 150 ו-200 שנה". דוגמא לדבריו היא סוגיית עליית נשים לתורה, סוגיה בה עסק ארוכות בספרו הקודם (דרכה של הלכה). "הוכחתי שאין בזה שום איסור. כמובן במידה וקיימת ההפרדה הנדרש תבין גברים לנשים. הרב קוק לימד אותנו את הכלל שאין איסור להתיר את המותר אף על פי שלא נהגו כן בעבר. זאת לעומת החתם סופר שהחידוש שלו היה שחדש אסור מן התורה".
לטעמו של הרב שפרבר ימי החתם סופר הם הימים בהם חל השינוי בפסיקה ותחילת ההחמרות בניגוד לתקופות שקדמו להם, תקופות בהם היו הפסיקות מתאפיינות בשימוש בכלים המקלים והמתירים.
דוגמא אקטואלית לפסיקה שראוי היה להיתלות בה לנסיבות המקלות רואה הרב שפרבר בהיתר המכירה שעד לשנה זו, שנת השמיטה, הקפידה הרבנות הראשית לנהוג על פי ההיתר. זאת מתוך הבנה שאם לא ייעשה שימוש בהיתר תיהרס הכלכלה הישראלית, רכישת הירקות תבוצע מגויים ובנוסף לכל אלה החמרה יתרה תגרום לכך שרבים בציבור הישראלי שאינם בקיאים בכללי השימוש בפירות שבהם קדושת שביעית יתעלמו מהמתחייב ובכך יכשלו. דוגמא זו היא דוגמא נוספת להחמרה לכאורה שגוררת אחריה לא רק זלזול בממונם של ישראל אלא אף עבירה על איסור הלכתי בידי מרבית הציבור. "ההחמרה שהחליטה הרבנות הראשית לנקוט כיום היא דוגמא מובהקת להחמרה מיותרת. פסיקה ידידותית על פי הכללים הנדרשים הייתה נוקטת בגישה הפוכה לחלוטין".
בנוסף לקושי הלכתי, הכלכלי והסוציאלי בשימוש בפסיקה המחמירה מציין הרב שפרבר גם את השנאת הדת הנגרמת לדבריו משימוש בדרכי פסיקה אלה בסוגיות לא מעטות.
פוסק מרכזי בן ימינו הנוקט בדרכי היתר אלה הוא הרב עובדיה יוסף שפסיקותיו "הרבה יותר ידידותיות מאחרים. אין מה להשוות בין פסיקותיו לפסיקות של הרב אלישיב ואחרים. גם הרב פיינשטיין נקט בדרך כזו. היו וישנם עוד פוסקים מקלים, אבל הרב עובדיה יוסף מרכזי בתפיסה הזו".
לשאלתי אם פרסום מחקרו יכול להוביל לשינוי דרמטי בעולם ההלכה אומר הרב שפרבר כי "מהפכות לא מתרחשות ביום אחד. כל אחד פועל ומפרסם במקומו ואת מה שהוא יכול. רבני צוהר עושים הרבה מאוד. יחד הדברים יוכלו להשפיע לטווח רחוק".