הוועדה המיוחדת לבדיקת היערכות ומוכנות לרעידות אדמה, קיימה היום ישיבה בה השתתפו נציגי המשרד לביטחון הפנים, משרד התחבורה ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
יושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת משה כחלון, פנה אל ראש מחלקת הביטחון של השב"ס, גנ"מ אילן בורדה והעלה את השאלה, האם הובאה בחשבון האפשרות, לפיה במקרה של רעידת אדמה אסירים ביטחוניים עלולים לנצל את המצב כדי לברוח. לדברי גנ"מ אילן בורדה, השב"ס נערך, כמענה ראשוני, להבטחה היקפית.
גנ"מ בורדה אמר עוד כי יש 29 מבנים של בתי סוהר, שבעה מהם מתקופת המנדט הבריטי וזקוקים לשיקום ומיגון: בתי הסוהר שיטה, דמון, השרון, איילון, שקמה ואשמורת ובית המעצר קישון. נערכו סקר ואומדן התקציב הנדרש לשיקום, איטום והחלפת חומות בחמשת בתי הסוהר הראשונים, התקציב הוא 22,700,000 ש"ח. לגבי המבנים של אשמורת וקישון, עדיין לערוך סקר ולאמוד את עלויות השיקום. אשר לתחנה לריכוז חללים, עדיין יש פער שצריך לסגור עם הרשויות המקומיות. השאיפה היא שאם יהיה פינוי הוא ייעשה למתקן אחר.
לשאלות חבר-הכנסת משה כחלון למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, אליעזר רוזנבאום בדבר מספר המתקנים העלולים להיפגע ברעידות אדמה ומספר החללים שהמחלקה לזיהוי פלילי מסוגלת לזהות, השיב רוזנבאום כי 55 מבנים היו בסכנת פגיעה ו-2/3 מהם טופלו. נושא זיהוי החללים דורש איסוף נתונים ובמצב הנתון, שבו איסוף הנתונים נעשה ידנית, אפשר להגיע ל-250 תיקים ביום. איסוף נתונים ממוחשב, עשוי להגדיל את מספר התיקים המטופלים ביום. בתוך מספר חודשים תגיע תוכנה שהוזמנה מחו"ל, וצפוי שהיא תיתן מענה לבעיה זו. מר רוזנבאום ציין כי ישנו מצב של חסר בפתולוגים וכי על כל שבעה יש מאה גופות.
לדברי אלכס לנגר, סמנכ"ל בכיר ליבשה במשרד התחבורה, משרדו ערוך לפעילות בשעת חירום, בשיתוף עם הרשויות הייעודיות. כל אחת מהן מוגדרת כרשות ייעודית לשעת חירום ופועלת בהתאם לתרחישי הייחוס של מל"ח. כולן מנוהלות על-ידי רשות תחבורה עליונה ברשות מנכ"ל משרד התחבורה.
מנהל אגף הביטחון ברכבת ישראל, ישראל מרקו אמר שיש פער בנושא שיקום הגשרים. בעבר, צה"ל טיפל בנושא זה ואילו היום אין גורם שאחראי לכך. לדבריו, גוף אחראי דוגמת רשות החירום הלאומית, צריך להגדיר קווים חיוניים להפעלה או להשמשה מהירה לאחר רעידת אדמה ולהקדיש לכך את המשאבים הנדרשים.
לשאלת חבר-הכנסת כחלון, שהוצגה לנציג מרכז מל"ח – אגף הספנות, אמנון צור, בדבר התייחסות משרדו לחומרים מסוכנים, השיב מר צור, כי נעשית עבודת מטה עם המשרד להגנת הסביבה וכי תורגלו בכך הנמלים אשדוד וחיפה.
לדברי נציג מרכז תובלה אווירית ברשות שדות התעופה, מאיר מכלל, תרחיש הייחוס מיקל, ומרכז התובלה נערך לתרחיש מחמיר. משנת 2004 נערכים תרגילים בנושא זה ובשנת 2005 הוצא בשיתוף עם המשטרה נוהל "כנפי כסף", הקובע דרכי התנהלות במקרה ששדה תעופה פגוע, דילוג אלטרנטיבי ממנו לאחר. אם ייפגע נתב"ג, יהיה אפשר לעבור לשדה התעופה עובדה, יחד עם מטענים ואבטחה (ממ"ן).
חבר-הכנסת אלדד אמר לנציג משרד התחבורה: "הרעיון הוא לחייב את משרדי הממשלה המופקדים על רישוי קבלנים לסוגיהם, רכב כבד, צמ"ה, מנופים וכו' – לעבור קורס חילוץ והצלה, כתנאי לקבלת רשיון. גם נהג טרקטור המגיע למבנה הרוס צריך לדעת מה מותר לעשות ומה אסור".
תשובת מנהל תחום ומל"ח בחברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (לשעבר מע"צ), אלי הופשטיין הייתה, כי ישנם 15 קבלנים שמוגדרים מפעלים חיוניים, והם מרותקים אלינו. לגבי חלוקת מנופים בחירום, לא ידוע מי הגוף האחראי.
מנהל מינהל מוצרי צריכה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, יורם לוי, אמר כי המנהל פועל בשתי זרועות, בירור נושא אספקת מזון ועניין ריתוקי-עובדים.
ההנחה היא שב-72 השעות הראשונות, שלפני אספקת המזון, אומדים את המצב ומעריכים נזקים. למשרד התמ"ת יש מחסנים ומלאי, המיועדים ומוגדרים למצבי חירום. אשר לריתוקי-עובדים, לכל מפעל חיוני יש תקן המתקבל על-פי התקנים המוכנים וניתן בהתאם לבקשות המגיעות מהשטח.
אשר לשחרור סחורות מהמכס, הוסיף לוי, הוקמה ועדה משותפת עם המכס ומשרד הבריאות, והיא קבעה נוהל מזורז לכך.
חברי הכנסת משה כחלון ואריה אלדד ציינו כי בדיון היום התברר כי יש פער בין הרעיון השלדי, שהוא אפילו לא נוהל מסודר, ובין תמונת המצב בכל הקשור לימים הראשונים שלאחר רעידת האדמה.
לדבריהם, "אנחנו עדיין לא רואים מיהו הגוף שיתכנן את תמונת המצב הלאומית וינהל את העמידה בדרישות. אחד הדברים שעולים הוא הצורך לייצר תמונת מצב לאומית, מוקדם ככל שאפשר". חברי הכנסת הוסיפו כי ייתכן שעצם הדיון בוועדה זו הוא מנוף לקידום הנושא הזה בגופים ש"פועלים בפאזה אחת אחורה".