ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית למינוי חשב מלווה לחברות ותאגידים עירוניים. הצעת החוק תגביר את הפיקוח של משרד הפנים על חברות כלכליות כושלות הנמצאות בבעלות מלאה של רשויות מקומיות.
עם אישורה של הצעת החוק יוכל משרד הפנים למנות חשב מלווה לחברה או תאגיד עירוני המצויים בקשיים כלכליים. סמכותו המרכזית של החשב המלווה תהיה אישור כל הוצאה כספית של החברה - כולל העסקת עובדים, ניהול התקציב וחתימת חוזים בהם התחייבויות כלכליות.
"עיריות הנמצאות בקשיים כלכליים נוטות לנצל את החברות העירוניות שבבעלותן ולהשתמש בהן כמקלט, כחצר האחורית", אמר מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, רני פינצי, "למשל, רשות מקומית שנדרשה במסגרת תוכנית הבראה לפטר עובדים העסיקה למחרת את כולם בחברה העירונית, בעלות גבוהה יותר. הפיקוח על החברות העירוניות הוא לקוי ולכן החודש החלה לפעול במשרד הפנים ועדה לטיפול בתאגידים עירוניים" אמר.
על פי הנתונים שבידי משרד הפנים 1,300 חברות עירוניות פועלות כיום בישראל, "עם זאת להערכתנו המספר הכולל מגיע לכ-2,000 חברות עירוניות" ציין פינצי. דוגמאות לחברות עירוניות - "עזרה וביצרון" בתל אביב, החברות הכלכליות של עיריית חיפה ועיריית אשקלון, החברה לפיתוח הוד השרון, ואף מוסדות תרבות כמו גן החיות התנ"כי בירושלים ומוזיאון הילדים בחולון. פינצי הוסיף ואמר כי "ידוע לנו על 15 חברות עירוניות הנמצאות בקשיים כלכליים וגירעונות, והעיריות מגיעות לבקש הלוואות עבורן", אמר.
האפשרות למנות חשב מלווה שימשה עד היום את משרד הפנים לטיפול בעיריות בגירעון. החשב המלווה מונה לתקופה של עד 5 שנים ופיקח באופן הדוק על ההתנהלות הכלכלית של העירייה. פינצי נימק את מהלך הרחבת הסמכות לתאגידים עירוניים– "אמנם לא מדובר בחברות ממשלתיות, אך קשיים כלכליים של תאגידים עירוניים מגיעים בסופו של דבר לפתחה של הממשלה. למשל החברה הכלכלית של מצפה רמון פיטרה את העובדים, ואת הפיצויים למפוטרים נדרשה לשלם עיריית מצפה רמון".
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אופיר פינס אמר בדיון כי "יש תחושה שהחברות העירוניות הן הזנב המכשכש בכלב. היעדר הפיקוח יצר לקונה אדירה שאפשרה לשלטון העירוני לחגוג בגדול באמצעות החברות העירוניות והתאגידים שבבעלותן. הצעת החוק תגביר את הפיקוח ותשים סוף לחגיגה".
עם אישורה של הצעת החוק יוכל משרד הפנים למנות חשב מלווה לחברה או תאגיד עירוני המצויים בקשיים כלכליים. סמכותו המרכזית של החשב המלווה תהיה אישור כל הוצאה כספית של החברה - כולל העסקת עובדים, ניהול התקציב וחתימת חוזים בהם התחייבויות כלכליות.
"עיריות הנמצאות בקשיים כלכליים נוטות לנצל את החברות העירוניות שבבעלותן ולהשתמש בהן כמקלט, כחצר האחורית", אמר מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, רני פינצי, "למשל, רשות מקומית שנדרשה במסגרת תוכנית הבראה לפטר עובדים העסיקה למחרת את כולם בחברה העירונית, בעלות גבוהה יותר. הפיקוח על החברות העירוניות הוא לקוי ולכן החודש החלה לפעול במשרד הפנים ועדה לטיפול בתאגידים עירוניים" אמר.
על פי הנתונים שבידי משרד הפנים 1,300 חברות עירוניות פועלות כיום בישראל, "עם זאת להערכתנו המספר הכולל מגיע לכ-2,000 חברות עירוניות" ציין פינצי. דוגמאות לחברות עירוניות - "עזרה וביצרון" בתל אביב, החברות הכלכליות של עיריית חיפה ועיריית אשקלון, החברה לפיתוח הוד השרון, ואף מוסדות תרבות כמו גן החיות התנ"כי בירושלים ומוזיאון הילדים בחולון. פינצי הוסיף ואמר כי "ידוע לנו על 15 חברות עירוניות הנמצאות בקשיים כלכליים וגירעונות, והעיריות מגיעות לבקש הלוואות עבורן", אמר.
האפשרות למנות חשב מלווה שימשה עד היום את משרד הפנים לטיפול בעיריות בגירעון. החשב המלווה מונה לתקופה של עד 5 שנים ופיקח באופן הדוק על ההתנהלות הכלכלית של העירייה. פינצי נימק את מהלך הרחבת הסמכות לתאגידים עירוניים– "אמנם לא מדובר בחברות ממשלתיות, אך קשיים כלכליים של תאגידים עירוניים מגיעים בסופו של דבר לפתחה של הממשלה. למשל החברה הכלכלית של מצפה רמון פיטרה את העובדים, ואת הפיצויים למפוטרים נדרשה לשלם עיריית מצפה רמון".
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אופיר פינס אמר בדיון כי "יש תחושה שהחברות העירוניות הן הזנב המכשכש בכלב. היעדר הפיקוח יצר לקונה אדירה שאפשרה לשלטון העירוני לחגוג בגדול באמצעות החברות העירוניות והתאגידים שבבעלותן. הצעת החוק תגביר את הפיקוח ותשים סוף לחגיגה".