אמנם התקשורת כמרקחה סביב אירועי ועדת וינוגרד, אך מה באמת מוביל את התקשורת בסיקור האינסופי? האם דאגה לעתיד המדינה, לעברו של הצבא, או אולי לעתיד הממשלה? ד"ר צבי רייך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון מתייחס לסוגיה בראיון ליומן ערוץ 7.
להערכתו של ד"ר כץ המניע המרכזי בסיקור התקשורת הוא גורלה של הממשלה הצפוי להיחרץ בעקבות הדו"ח, ואילו היערכות צה"ל למלחמה והתנהלותו בה פחות מטרידה את המסקרים. "החדשה המסעירה ביותר שיכול להביא כתב אמריקאי היא שקרה משהו לנשיא".
לדבריו לעיסוק התקשורתי המוגבר בועדת וינוגרד ודיוניה נובע ממספר סיבות. "לעיתונאי יש מגבלות לידע. שר בירור העובדות העיתונאי מוגבל וגם אותם שמופיעים כפרשנים וכמבינים לא באמת יודעים מה קורה. לכן כשמתיישבת ועדה שאמורה לדעת ובידיה כלים משפטיים ויכולת לעיין במסמכים כדי להגיע לחקר האמת, העיתונות מתחברת אל הועדה כאל מי שיוכל לקבוע מי כשל ומי התרשל".
בנוסף לאלה קובע ד"ר רייך כי העיסוק בוועדה במרוצת השנה האחרונה נובע מתרבות הפרומואים, כהגדרתו, שפשטה בנו "עד כדי בחילה וללא מגבלה". לדבריו "התחרות מושכת את העיתונות אל קסם העתיד. העבר וההווה מוצה בעיניה, ווינוגרד נראה כמו דו"ח העתיד".
עילה נוספת להתעסקות התקשורתית המוגברת בדו"ח היא, לדברי רייך, המשיכה שיש לעיתונות לפרוצדורה. לדבריו היעדר היכולת לנחש באמת את העתיד גוררת את העיתונאים להיתלות בפרוצדורה, "הליך משפטי, הליך פרוצדוראלי ועוד. כל אלה אהובים בתקשורת כי יש בהם קיבוע וסדר".
לשאת המראיין, עוזי ברוך, באשר ליכולת התקשורת להשפיע על חברי הועדה במהלך ימי עבודתם, אומר ד"ר רייך כי התשובה תלויה ביחסו של המשיב לשופט. הוא מזכיר את תפיסתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, ולפיה השופטים מתאמצים ומצליחים לרומם את עצמם מעל השפעה זרה ולשמור על אובייקטיביות. לעומת גישה זו סבור רייך עצמו כי השופטים הם כאחד האדם וככאלה הם מושפעים מתקשורת ומפרסומים.
באשר לקביעתו של ראש הממשלה שתפקודו אינו מושפע מהדו"ח, אומר רייך כי פרשנויות רבות יש למונח השפעה, ולהערכתו קיימות השפעות המתגלות לעיתים רק באופן עקיף.