בלשכתו של שר המשפטים דוחים את הדיווחים על שופטים השוקלים פרישה בעקבות רפורמת הקדנציות אותה העביר השר פרידמן.
כזכור, לפני כשנה אישרה הכנסת את הצעתו של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, ולפיה נשיאי בתי המשפט בישראל יכהנו במשך קדנציה שאינה ארוכה משבע שנים. על פי ההחלטה בתום תקופה זו יכול שופט להחליט אם לחזור ולהיות שופט מהמניין או לפרוש מתפקידו.
על פי דיווח היום ב'מעריב' לא פחות מ-19 שופטים מתכוונים לעתור לבית המשפט כדי לבטל את ההחלטה. עוד נכתב בעיתון כי במידה ותידחה עתירתם בכוונתם של השופטים לפרוש מכס המשפט.
בלשכת השר פרידמן דוחים את הדיווח ומעלים תמיהה באשר לאמיתות הטענה לפיה שופטים הם אכן שעומדים מאחורי האיום. "ייחוס הטענות לחוק הקדנציות איננו שייך לעניין, ויש להתפלא שאם הטענות הגיעו משופטים, הרי שהם אמורים לדעת את החוק ולדעת שזה לא שינה את תקופת כהונתם." עוד מזכירים בלשכת פרידמן כי "נציגות השופטים לא התנגדה לחוק הקדנציות כאשר הועלתה ההצעה לחקיקתו".
"גם במצב שקדם לחוק הקדנציות הייתה תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים ארבע שנים עם אפשרות הארכה לארבע שנים נוספות, כלומר בסך הכול שמונה שנים. אמנם במקרים אחדים הוארכה התקופה פעם נוספת בארבע שנים, אולם הנשיאה בייניש עצמה אישרה שאין מקום להארכה כזו, ולפיכך, כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים היתה אמורה להסתיים בכל מקרה כעבור שמונה שנים, כאשר היה עליהם סיכון שהיא תקוצר עוד קודם לכן כעבור ארבע שנים עם התקופה לא תחודש. חוק הקדנציות קבע קדנציה אחת של שבע שנים (במקום 4+4) אולם יש להדגיש שלגבי כל הנשיאים וסגני הנשיאים המכהנים נקבעה הוראת מעבר שלפיה תהיה הקדנציה של כהונה אחת בת שמונה שנים (ובמקרים אחדים אף יותר מזה) לכן איש לא נפגע על ידי חוק הקדנציות", קובעים בלשכת השר ומוסיפים כי "עמדת השר ששכרם של הנשיאים וסגני הנשיאים המסיימים את תפקידם לא צריך להיפגע עם סיום התפקיד והנושא נמצא בטיפול, יחד עם זה ההפרשים אינם גדולים ביותר. עמדה זו הובהרה לנציגות בפגישה שקיימו עם השר אך לפני שבועיים".
תמיהה נוספת על הדיווח ב'מעריב' עולה מלשכת השר פרידמן לנוכח העובדה ש"לפחות בחלק מהמקרים המצוינים ברשימה שפורסמה היום במעריב מדובר בשופטים שסיום כהונתם סמוך מאוד לתאריך פרישתם, לדוגמא השופט אורי גורן נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב מסיים את תפקידו כנשיא לאחר תשע שנות כהונה ב- 1.3.09 תאריך פרישתו הוא ב-30 באותו חודש".
דוברת השר מזכירה את חשיבות הרפורמה שאושרה וקובעת כי "סיום הכהונה של נשיאים וסגני נשיאים, הוא עניין חיוני לניהול היעיל של בתי המשפט ופותח את האפשרות לשופטים חדשים, שכיום אינם מכהנים בתפקיד ניהולי לזכות בתפקיד זה, לתרום לניהול בתי המשפט וגם לזכות בתוספת שכר, ברור שהעניין כולו יפעל לטובת מערכת בתי המשפט מבלי שהוא פוגע בנשיאים וסגני נשיאים מכהנים בהשוואה למצב שהיה קיים בחוק לפני שנכנס לתוקפו".
כזכור, לפני כשנה אישרה הכנסת את הצעתו של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, ולפיה נשיאי בתי המשפט בישראל יכהנו במשך קדנציה שאינה ארוכה משבע שנים. על פי ההחלטה בתום תקופה זו יכול שופט להחליט אם לחזור ולהיות שופט מהמניין או לפרוש מתפקידו.
על פי דיווח היום ב'מעריב' לא פחות מ-19 שופטים מתכוונים לעתור לבית המשפט כדי לבטל את ההחלטה. עוד נכתב בעיתון כי במידה ותידחה עתירתם בכוונתם של השופטים לפרוש מכס המשפט.
בלשכת השר פרידמן דוחים את הדיווח ומעלים תמיהה באשר לאמיתות הטענה לפיה שופטים הם אכן שעומדים מאחורי האיום. "ייחוס הטענות לחוק הקדנציות איננו שייך לעניין, ויש להתפלא שאם הטענות הגיעו משופטים, הרי שהם אמורים לדעת את החוק ולדעת שזה לא שינה את תקופת כהונתם." עוד מזכירים בלשכת פרידמן כי "נציגות השופטים לא התנגדה לחוק הקדנציות כאשר הועלתה ההצעה לחקיקתו".
"גם במצב שקדם לחוק הקדנציות הייתה תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים ארבע שנים עם אפשרות הארכה לארבע שנים נוספות, כלומר בסך הכול שמונה שנים. אמנם במקרים אחדים הוארכה התקופה פעם נוספת בארבע שנים, אולם הנשיאה בייניש עצמה אישרה שאין מקום להארכה כזו, ולפיכך, כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים היתה אמורה להסתיים בכל מקרה כעבור שמונה שנים, כאשר היה עליהם סיכון שהיא תקוצר עוד קודם לכן כעבור ארבע שנים עם התקופה לא תחודש. חוק הקדנציות קבע קדנציה אחת של שבע שנים (במקום 4+4) אולם יש להדגיש שלגבי כל הנשיאים וסגני הנשיאים המכהנים נקבעה הוראת מעבר שלפיה תהיה הקדנציה של כהונה אחת בת שמונה שנים (ובמקרים אחדים אף יותר מזה) לכן איש לא נפגע על ידי חוק הקדנציות", קובעים בלשכת השר ומוסיפים כי "עמדת השר ששכרם של הנשיאים וסגני הנשיאים המסיימים את תפקידם לא צריך להיפגע עם סיום התפקיד והנושא נמצא בטיפול, יחד עם זה ההפרשים אינם גדולים ביותר. עמדה זו הובהרה לנציגות בפגישה שקיימו עם השר אך לפני שבועיים".
תמיהה נוספת על הדיווח ב'מעריב' עולה מלשכת השר פרידמן לנוכח העובדה ש"לפחות בחלק מהמקרים המצוינים ברשימה שפורסמה היום במעריב מדובר בשופטים שסיום כהונתם סמוך מאוד לתאריך פרישתם, לדוגמא השופט אורי גורן נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב מסיים את תפקידו כנשיא לאחר תשע שנות כהונה ב- 1.3.09 תאריך פרישתו הוא ב-30 באותו חודש".
דוברת השר מזכירה את חשיבות הרפורמה שאושרה וקובעת כי "סיום הכהונה של נשיאים וסגני נשיאים, הוא עניין חיוני לניהול היעיל של בתי המשפט ופותח את האפשרות לשופטים חדשים, שכיום אינם מכהנים בתפקיד ניהולי לזכות בתפקיד זה, לתרום לניהול בתי המשפט וגם לזכות בתוספת שכר, ברור שהעניין כולו יפעל לטובת מערכת בתי המשפט מבלי שהוא פוגע בנשיאים וסגני נשיאים מכהנים בהשוואה למצב שהיה קיים בחוק לפני שנכנס לתוקפו".