ד"ר אודי לבל, מומחה למדעי המדינה, מאשים ביומן הצהרים של ערוץ 7 את האדישות הציבורית בכך שהיא זו שאפשרה ליו"ר 'העבודה', שר הביטחון אהוד ברק, לזגזג בעמדותיו ולהודיע על המשך ישיבתו בממשלת אולמרט.
"המערכת הפוליטית התנהגה בצורה מבריקה", הוא אומר בנימה צינית. "המערכת הפוליטית ידעה לעקר את הדו"ח ולהמעיט מערכו עוד לפני שפורסם. הם ידעו לדרוש דו"ח ביניים, ואז רצו לבג"ץ כדי שהוא יורה לוועדה שלא לפרסם מסקנות אישיות. כך הגיע מצב שבו המערכת הפוליטית הרוצה להישאר בתפקידה להמשיך ולשלוט כמעט בלי הפרעה".
כאמור, את ביקורתו מטיח ד"ר לבל דווקא בציבור האדיש. "נניח שפוליטיקאים פועלים לפי רציונאליות ולפי נתונים. אם ברק היה מגלה שהציבור לא יקבל את הפרת הבטחתו ובכוונתו להעניש אותו בקלפיות לאחר מכן הוא לא היה מעז לנהוג כך. אבל כנראה שהייאוש מאלטרנטיבה מנהיגותית במפלגת העבודה ומחוצה לה מאפשרת לו לשנות את עמדתו. אם הוא היה חושב שהציבור לא היה נותן לו להישאר בתפקידו הוא לא היה מעז".
באשר לאפשרות לאופוזיציה מפלגתית בדמותו של השר עמי איילון, שהתמודד מול ברק בפריימריז, אומר ד"ר לבל כי "הבחירות בעבודה מושפעות פחות מהצהרות חיצוניות ויותר מסתמכות על קשרים פנימיים וחבירה לבכירים". בנוסף הוא מזכיר שהבולטות של איילון נמוכה בתקופה זו "ולצערנו מה שהובטח אתמול הוא לא מה שנדרש לקיים כיום. יש לציבור זיכרון קצר. ההנהגה כיום ב'עבודה' מצטיירת כרע במיעוטו".
לבל אינו מנקה את ברק מאחריות לכשלי המלחמה האחרונה וקובע כי "ברק אמנם מצטייר כמי שלכאורה ידו אינה קשורה במערכה האחרונה, אבל נזכיר שברק הוא האחראי האסטרטגי למלחמת לבנון השנייה. הוא הרי אבי התפיסה של הנסיגה החד צדדית שהובילה אחריה לסדרת כישלונות. נקווה שיהיה מי שיזכיר זאת לציבור".