לקראת פורום קיסריה, של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיערך במלון ענבל בירושלים, ב-19 בפברואר, בחן צוות בראשות עו"ד טלי ירון-אלדר, ישראל מקוב, פרופ' צבי אקשטיין ומשתתפים נוספים, את היחסים בין המגזר הציבורי למגזר העסקי.
בפתח הדו"ח, מציינים מחבריו, כי חיוני לפתח תרבות עסקית ראויה, לשם המשך שגשוגו של המשק הישראלי. כמו כן קוראים חברי הצוות לדרגים הניהוליים בחברות המובילות במשק וברשויות הממשלתיות לפעול לקידומן של פתיחות, כנות והוגנות ביחסים וכן לעמידה בהתחייבויות וכיבוד הסכמים.
שני המגזרים נקראים לאמץ קוד אתי מחייב אשר ינחה אותם בהתנהלותם השוטפת. "יש לפעול באופן מעשי בחברות וברשויות לקידום שיתוף הפעולה ולוודא את הטמעתם הממוסדת של ערכי הפעילות המשותפת".
בשנים האחרונות עולה חלקו של המגזר העסקי בפעילות הכלכלית, תוך צמצום השתתפותה של המדינה במשק כגורם מייצר. בד בבד, עולה חשיבותה של הממשלה כגורם המפקח על המשק ומסדיר את פעילותו. שינויים אלו מחייבים בחינה מחודשת של יחסי המגזר הציבורי והמגזר העסקי.
חלקו הראשון של הדו"ח עוסק בשינויים נדרשים במערך הפיקוח הממשלתי, המהווה ממשק מרכזי בין שני המגזרים וחלקו השני דן במערך הבירוקרטי הבעייתי בישראל. בשני תחומים אלו ביצעו מדינות המערב רפורמות רחבות בעשור האחרון, ועל ישראל לערוך את השינויים המתאימים בכדי לעמוד בשורה אחת עם מדינות אלו.
הדו"ח גם מפנה לנתוני הבנק העולמי שהתפרסמו לאחרונה בנושא המערך הבירוקרטי, המצביעים על ירידה בדירוגה של ישראל למקום ה-29 ומציין, כי בחלק מהמדדים ממוקמת ישראל הרחק מאחורי מדינות המערב: מקום 102 באכיפת חוזים; 109 בתחום הרישוי ו 152 ברישום נכסים.