חבר הכנסת זאב אלקין, איש 'קדימה' ניתח ביומן ערוץ 7 את נאומו אתמול של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, על מסקנות ועדת וינוגרד, ואמר כי הוא אמנם מבין את כאבם של ההורים השכולים, ואף מבין את הקריאות מיציע האולם לעבר ראש הממשלה, אך עם זאת "לא מקובלות קריאות מהיציע, ולכן אמנם אפשר להבין את הקריאות, אבל לא הייתה ברירה אלא להוציא אותם על פי תקנון הכנסת".
באשר לתוכן נאומו של ראש הממשלה אומר אלקין כי בדבריו ניסה אולמרט "ללכת בקו של אמצע", כהגדרתו. ובקו זה כלולה גם לקיחת אחריות ואף התפייסות, אך גם האשמה כלפי מתנגדיו מהזירה הפוליטית. "עד כמה הוא הצליח במשימה הזו, קשה להחליט. הציבור ישפוט".
אלקין אינו מקבל את הטענות כלפי ראש הממשלה כאילו התייחס לדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד כאל דו"ח מנקה או כדו"ח ניצחון. "לא שמעתי את ראש הממשלה מתייחס אל הדו"ח כך. להיפך, בדיונים שעסקו בתיקוני הליקויים נאמרו דברים ברורים על כשלים".
עם זאת חבר הכנסת אלקין מחלק את דו"ח הוועדה לפרקים וטוען כי עיקר הטענות שבנוסחו הסופי מופנות כלפי המערכות המקצועיות ולא כלפי ההנהגה המדינית בהכרח. "כל מי שמעיין בדו"ח מקבל תחושה שחברי הועדה מדברים על כשלים מערכתיים ולא על כשלים אישיים. עצם ההחלטה על היציאה למלחמה זו אחריות של אולמרט ופרץ. הביקורת על הניהול מתייחסת לכשלים מערכתיים והאחריות מופנית יותר לעבר הפיקוד הצבאי. כעת נותרה השאלה האם בגלל דו"ח כזה על ראש הממשלה להתפטר", מציב אלקין את שאלת השאלות ללא מענה ברור מצידו.
הוא מציין בדבריו כי גם אחרי מלחמת יום כיפור ואחרי מלחמת שלום הגליל הונפקו דו"חות ביקורת חריפים, ולא תמיד החלטה להתפטרות הדרג המדיני הייתה המעשה הנכון והטוב מבחינתה של מדינת ישראל.
כמו כן אלקין אינו רואה בדרישה הציבורית מראש הממשלה להתפטר גורם שיש לקבלו ולבצעו באופן מיידי והכרחי. זאת לנוכח ניסיון הנסיגה מלבנון שבוצעה בעקבות לחץ ציבורי והתבררה כמהלך מוטעה.
עם זאת סבור אלקין כי יש להורים ולמילואימניקים את הזכות להפגין ולמחות. "לכן חשבתי שכל שר צריך לפגוש את ההורים השכולים ואת המילואימניקים, ועל הממשלה לקבל את החלטותיה מתוך כבוד מקסימאלי למחאה שלהם".
לשאלת המראיין, יגאל שוק, התייחס אלקין גם להצעת החוק שלו שהוגשה היום ועברה בקריאה ראשונה ונועדה לקצר תהליכים בירוקראטיים בטיפול בבניית הקבע עבור עקורי גוש קטיף והשומרון. את ההצעה ניסח אלקין יחד עם ועד העקורים ולדבריו היא מתבססת על קיצור תהליכים שהוחלט עליו כבר בראשית שנות התשעים על מנת לאפשר את קליטתם של עולי ברית המועצות. עם זאת הוא מציין כי מנגד עלתה התנגדותם של ה"ירוקים" החוששים לפגיעה בסביבה תוך כדי הבנייה המהירה, ומנגד גם התנגדות של גורמי ממשלה שמטבעם אינם ששים לקבל לחצים מבחוץ לפעילות מהירה. למרות כל אלה סבור אלקין שיש לקדם את הצעת החוק כיוון שמדובר ב"חובה מוסרית מינימאלית של המדינה לעקורים".