הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט היום (ג), ברוב דעות, לתמוך בהצעת החוק של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, לבטל את המינויים בפועל של שופטים לבית המשפט העליון.
הועד המרכזי אימץ את הצעת ההחלטה של ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, לפיה חסרונותיה של שיטת המינויים בפועל רבים על יתרונותיה. המינויים בפועל פוגעים בהתנהלותה של הערכאה, ממנה מתמנה השופט באורח זמני. יש בכך אף קטיעה של המשך העבודה התקינה על התיקים, שבטיפולו של השופט המתמנה.
המינוי, שאינו מינוי קבע, יוצר מצב ביניים מוזר בחייו המקצועיים של השופט ובהתייחסות הסביבה אליו. יש מידה של ערפל לגבי מעמדו ולגבי עתידו המקצועי. אם תקוות השופט מתבדות והוא נאלץ לשוב לערכאה ממנה התמנה, הערכתו העצמית נפגעת והתייחסותם של האחרים אליו שונה.
בדרך כלל, בשיטה זו מתמנה שופט טוב לכהונה בפועל ושב שופט ממורמר ובעייתי לערכאה הנמוכה. שופט זה הוא לרוב פגיע ונושא עימו תחושה של כישלון, מה שעשוי לבוא לידי ביטוי רע בהמשך חייו המקצועיים כשופט, הן למול עורכי הדין והן למול ציבור המתדיינים בפניו. ראש הלשכה אמר, כי לא בלב קל הוא סבור שמאזן שיקולים זה נכון, גם כאשר מדובר במינויים בפועל לבית המשפט העליון.
די בהיכרות המקצועית הממושכת עם השופט בערכאה המחוזית, כדי לאפשר בחירתו לבית המשפט העליון. "מה שנעשה עם פרופסורים ועורכי דין, בדרך כלל עם מידת היכרות נמוכה יותר, יכול להיעשות באורח דומה גם בהקשרם של מועמדים, המגיעים מקרב שופטי בתי המשפט המחוזיים", אומרים בלשכת עורכי הדין.