אופי העבודה מרובה השעות, העומס והלחץ הרב על העובדים בתעשיית ההיי-טק נתפש לעיתים קרובות כמקשה על נשים לשלב בין עבודה ומשפחה. אולם, מחקר חדש של ד"ר מיכל פרנקל מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית מגלה כי דווקא הביקוש הגדול לעובדי היי-טק מקצועיים מאפשר לנשים בתחום זה לנהל משא ומתן מוצלח יותר על תנאי עבודתן (ביחס לתחומי עיסוק תובעניים אחרים), לזכות בתגמולים הגבוהים שמציע הענף וזאת מבלי להקריב את צרכי משפחתן. משא ומתן זה, יש להדגיש, כרוך לעיתים קרובות בויתור על קידום או שכר גבוה יותר במושגי עולם ההיי-טק.
במאמר שיופיע בכתב העת Gender, Work and Organization טוענת ד"ר פרנקל כי האמהות המועסקות בתעשיית ההיי-טק הישראלית נדרשות לגבש את זהותן אל מול שני מודלים מתנגשים. בתחום המקצועי, דמות עובד ההיי-טק האידיאלי בעולם, זמין תמיד למעסיקיו ולקוחותיו, עובד מסביב לשעון, מתחרה על פיצוח הקוד ונכון תמיד לצאת לנסיעה מקצועית או לעבור למדינה אחרת. לעומת דמות זאת, בספרה הביתית, דמות האם האידיאלית מהמעמד הבינוני היא של האם העובדת והמממשת את יכולותיה ועצמאותה בין שמונה לארבע ומספיקה לאסוף את הילדים. הניגוד בין התביעות הנורמטיביות שמציגים שני מודלים אלו בפני אמהות שעובדות בהיי-טק מוצג לא אחת כניגוד שאינו ניתן לפתרון ומעמיד אותן בפני בחירה קשה בין מסירות למשפחתן לבין מסירות למקום עבודתם.
בהתבסס על ניתוח שיטתי של דיונים בקבוצות מיקוד של עובדי היי-טק שהתמקדו בשילוב בין עבודה ומשפחה בעולם ההיי-טק הישראלי, מצאה החוקרת הסדרים ארגוניים באמצעותם מתאפשר לנשות ההיי-טק לשלב בין הזהויות: ראשית, השימוש במגוון הסדרי העבודה-משפחה שמציע הארגון לעובדותיו - האפשרות לעבוד מן הבית לפחות בחלק מימי השבוע, גמישות בשעות העבודה, חלוקת השבוע למספר ימי עבודה ארוכים ולצידם ימים קצרים - מאפשרים לאמהות למתן את תחושת הקונפליקט בה הן שרויות. שנית, קיומם של הסדרי העבודה-משפחה בארגון מעניק לגיטימציה לדרישתן של אמהות, ובמקרים מסוימים גם של אבות, לאזן בין צורכי עבודה ומשפחה באופן שנתפש סביר על ידי סביבתן ומונע פגיעה בהן מצד המעסיק גם כאשר הן סוטות בברור ממודל העובד האידיאלי המקובל בענף.
"בניגוד לממצאי מחקרים המתייחסים לענף ההיי-טק בארה"ב לפיהם מעסיקים מעמידים בפני עובדיהם ועובדותיהם בחירה בין מסירות לעבודה למסירות למשפחה" אומרת ד"ר פרנקל, "בישראל, התפישה המסורתית של המשפחה מהווה קלף במשא ומתן עם המעסיקים לקידום התמודדות טובה יותר עם האיזון בין עבודה ומשפחה." המחקר תומך בטענה שקיומם של הסדרי עבודה-משפחה ארגוניים כדאיים לארגון משום שהם מבטיחים שביעות רצון גבוהה של העובדים ומונע חילופי עובדים.
המחקר נערך בשיתוף עם פרופ' דפנה יזרעאלי ז"ל, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
במאמר שיופיע בכתב העת Gender, Work and Organization טוענת ד"ר פרנקל כי האמהות המועסקות בתעשיית ההיי-טק הישראלית נדרשות לגבש את זהותן אל מול שני מודלים מתנגשים. בתחום המקצועי, דמות עובד ההיי-טק האידיאלי בעולם, זמין תמיד למעסיקיו ולקוחותיו, עובד מסביב לשעון, מתחרה על פיצוח הקוד ונכון תמיד לצאת לנסיעה מקצועית או לעבור למדינה אחרת. לעומת דמות זאת, בספרה הביתית, דמות האם האידיאלית מהמעמד הבינוני היא של האם העובדת והמממשת את יכולותיה ועצמאותה בין שמונה לארבע ומספיקה לאסוף את הילדים. הניגוד בין התביעות הנורמטיביות שמציגים שני מודלים אלו בפני אמהות שעובדות בהיי-טק מוצג לא אחת כניגוד שאינו ניתן לפתרון ומעמיד אותן בפני בחירה קשה בין מסירות למשפחתן לבין מסירות למקום עבודתם.
בהתבסס על ניתוח שיטתי של דיונים בקבוצות מיקוד של עובדי היי-טק שהתמקדו בשילוב בין עבודה ומשפחה בעולם ההיי-טק הישראלי, מצאה החוקרת הסדרים ארגוניים באמצעותם מתאפשר לנשות ההיי-טק לשלב בין הזהויות: ראשית, השימוש במגוון הסדרי העבודה-משפחה שמציע הארגון לעובדותיו - האפשרות לעבוד מן הבית לפחות בחלק מימי השבוע, גמישות בשעות העבודה, חלוקת השבוע למספר ימי עבודה ארוכים ולצידם ימים קצרים - מאפשרים לאמהות למתן את תחושת הקונפליקט בה הן שרויות. שנית, קיומם של הסדרי העבודה-משפחה בארגון מעניק לגיטימציה לדרישתן של אמהות, ובמקרים מסוימים גם של אבות, לאזן בין צורכי עבודה ומשפחה באופן שנתפש סביר על ידי סביבתן ומונע פגיעה בהן מצד המעסיק גם כאשר הן סוטות בברור ממודל העובד האידיאלי המקובל בענף.
"בניגוד לממצאי מחקרים המתייחסים לענף ההיי-טק בארה"ב לפיהם מעסיקים מעמידים בפני עובדיהם ועובדותיהם בחירה בין מסירות לעבודה למסירות למשפחה" אומרת ד"ר פרנקל, "בישראל, התפישה המסורתית של המשפחה מהווה קלף במשא ומתן עם המעסיקים לקידום התמודדות טובה יותר עם האיזון בין עבודה ומשפחה." המחקר תומך בטענה שקיומם של הסדרי עבודה-משפחה ארגוניים כדאיים לארגון משום שהם מבטיחים שביעות רצון גבוהה של העובדים ומונע חילופי עובדים.
המחקר נערך בשיתוף עם פרופ' דפנה יזרעאלי ז"ל, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן.